אחת מפרשיות סרבנות הגט הקשות והמפורסמות בעולם מגיעה לסיומה: גבר אמריקני שסירב לגרש את אשתו החיה בישראל, התרצה והעניק לה גט 16 שנים אחרי שנפרדו. הלילה (ד'), בתום מאבק ארוך ומתוקשר לחירות, הצליחה האישה, ד', להיחלץ מהנישואים הכושלים שהייתה כלואה בהם, בזכות פגישה שלה ושל ילדיה עם האיש-האב בארה"ב.
סיפורם של בני הזוג התפרסם על רקע החלטה תקדימית של בית הדין ב-2016 להטיל עונש מאסר על אביו של הסרבן, איש עסקים ופילנתרופ מוכר בציבור החרדי, אף הוא תושב חוץ, שלמרות הכחשותיו נמצא על ידי הדיינים אחראי למעשי בנו. לבסוף הוא אמנם לא נכלא, אך במרוצת השנים הושתו עליו קנסות כבדים בסכום כולל של כמה מיליוני שקלים, ונאסרה יציאתו מן הארץ מאז ועד היום.
בני הזוג חיו בארה"ב והתגוררו ליד הורי הבעל. לפני 16 שנה, אחרי לידת בנם השני, הגיעו לביקור אצל משפחת האישה בישראל, ובמהלך שהייתם בארץ לקתה ד' באירוע מוחי קשה. אך במקום להישאר לצידה ולסייע לה בחולייה, חזר הבעל לחו"ל, כשהוא משאיר אותה מתמודדת לבדה עם הנכות שנגרמה לה - ומגדלת בכוחות עצמה ילדה בת 7 ותינוק בן כמה חודשים.
תמימות דעים בערכאות הישראליות
לפני 7 שנים, אחרי תקופת סבל ארוכה, הגישה ד' לבית הדין תביעת גירושים, באמצעות ארגון "יד לאישה", אך הבעל סירב לשתף פעולה ונפסק כי הוא מחויב לתת לה גט. האיש דרש כי אשתו תשוב עם ילדיהם לארה"ב, למרות מצבה הקשה, ובאופן תמוה אף הציע לשקם את הנישואים. לחלופין, הוא התנה את הסכמתו לגירושים בפיצוי כספי בסך 2 מיליון דולר. מאחר שהוא איננו שוהה בארץ, לא ניתן היה להפעיל עליו את הסנקציות הקבועות בחוק נגד סרבני גט.
3 צפייה בגלריה
"אל תוותרו, בסוף זה מגיע": ד' (מימין) עם קרובת משפחתה (במרכז) וטו"ר בריסק
(צילום: יד לאישה, אור תורה סטון)
אגף העגונות בהנהלת בתי הדין חקר את הנושא, והעלה כי אביו של הסרבן, חמיה של ד', עומד כגורם מרכזי מאחורי התעקשותו ואף תומך בו מוראלית וכלכלית. בין היתר, התקבלו עדויות ולפיהן פעל להשיג לבנו היתר הלכתי לשאת אישה שנייה ולהמשיך בחייו מבלי להתגרש מהראשונה.
בעקבות כך הוצא נגד ההורים צו עיכוב יציאה מהארץ, והם הואשמו בביזיון החלטות בית משפט. על האב הוטל עונש מאסר (שביצועו עוכב שוב ושוב), וכן קנסות כספיים כבדים על כל יום של עיגון, זאת בתמימות דעים של הערכאות השיפוטיות הממלכתיות - אזרחיות כדתיות, ובכללן בית המשפט העליון. במסגרת הגברת הלחץ על האב אף התיר בית הדין לביישו ב"שיימינג" ולפרסם את שמו ותמונתו.
"צריכה עוד לעכל"
לאחרונה, במסגרת בקשת פסילה שהגיש האב נגד בית הדין, העלו הדיינים מחדש יוזמה שנדחתה בעבר לקיום פגישה בין הצדדים בארה"ב, בתקווה שהדבר ירצה את הגבר ויביא קץ לסרבנותו. האישה נעתרה, ולמרות מצבה הבריאותי המורכב טסה אליו, בליווי רפואי.
הפעם שיחק האב תפקיד דווקא בהתפתחויות שהביאו לסיום הפרשה, כאשר נענה לבקשת בית הדין ומימן מכיסו את טיסתם ושהייתם של האישה והילדים (נכדיו) בארה"ב. הנהלת בתי הדין הרבניים, מצידה, ציוותה להם פסיכולוג שילווה את המשפחה במפגש הטעון עם האב. הבוקר, אחרי הפגישה הדרמטית, זכתה ד' לגט המיוחל.
"קודם כל אני מודה לבורא עולם על שהוביל אותי לרגע הזה, ומברכת בכל כוחי - ברוך מתיר אסורים", אמרה האישה בהתרגשות לאחר ששוחררה מנישואיה. "אני עדיין לא מאמינה שהגעתי לרגל המיוחל הזה. אני זקוקה לזמן כדי לעכל כל מה שעברתי ב-16 השנים האחרונות. המסר שלי לנשים שנמצאות באותו מצב הוא: אל תוותרו, בסוף זה מגיע".
ד' ביקשה להודות לארגון "יד לאישה" ולטוענת הרבנית דבורה בריסק, שליוו את מאבקה וייצגו אותה "במסירות אין קץ", ואמרה כי בלעדיהם "לא יכולתי לעבור את המסע הארוך והמייגע הזה". עוד הוסיפה: "אין לי מילים מספיקות בכדי להודות לבית הדין שהפך כל אבן, ולא חסך במאמצים כדי להביא את הסאגה הזאת לסיומה".
"מסע ארוך ומייסר אל החופש"
פנינה עומר, מנכ"לית ארגון "יד לאישה" מבית רשת "אור תורה סטון", מסרה: "ההתרגשות היא עצומה. חלמנו ולחמנו לאורך שנים כדי להגיע לרגע הזה. אני מברכת את הטו"ר דבורה בריסק אשר הובילה את המערך המשפטי יחד עם עו"ד הטו"ר אסנת שרון, והן אלו שיצרו את התקדימים הרבים שנרשמו בתיק. ברצוני להודות גם לעו"ד פרופ' אביעד הכהן על הייצוג המשפטי בבג"ץ".
עם זאת אמרה עומר, כי "לצד השמחה על רגע השחרור, אסור לנו להתעלם מ-16 השנים האבודות, מהמשאבים העצומים שהעגונה, המדינה, 'יד לאישה' ורשת 'אור תורה סטון' השקיעו כדי לממש זכות כל כך בסיסית, את הזכות לחירות". לדבריה, "המסע של נשים יהודיות אל החופש הוא לעיתים ארוך ומייסר, מעבר למה שהדעת יכולה לסבול", והיא מקווה כי יימצאו "פתרונות הלכתיים שורשיים" לסוגיית העגונות. "עד אז, נמשיך להילחם על חירותן של נשים", הבטיחה.
פרופ׳ אביעד הכהן עצמו, שהיה שותף במאבק המשפטי של ד', אמר: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. יש לעשות הכול על מנת שתופעה בזויה זו של סרבנות גט תצומצם ככל שניתן. יש להודות לבית הדין הרבני ולבג"ץ, כמו גם לארגון יד לאישה, שפעלו ללא לאות כדי למנוע את העוול הגדול הזה. חכמי ישראל חייבים לעשות שימוש בארגז הכלים ההלכתי שעומד לרשותם כדי למנוע תופעות בזויות מעין אלו".
פרקליטי האב: "הפכו אותו לבן ערובה"
מנגד, פרקליטיו של אבי הסרבן, עו"ד יעל נגר וטו"ר משה מיטלמן, טענו כי אין מדובר בסיפור הצלחה של בית הדין אלא ב"כישלון קולוסאלי וחסר תקדים", כאשר הדיין המרכזי שדן בתיק "חצה כל קו אדום בהפרת זכויות אדם בסיסיות, ואף על פי כן לא הצליח להביא למתן הגט בישראל". לדבריהם, בית הדין "החזיק בכפייה אדם מבוגר וחולה, תושב ואזרח ארה"ב, כבן ערובה וכקלף מיקוח בהליך הגירושים בין בנו לכלתו, אזרחי ארה"ב, באופן שכמעט הביא למותו".
"בעקבות ההליכים שהתנהלו נגדו, אושפז האב מספר פעמים במצב של סכנת חיים של ממש", האשימו נגר ומיטלמן, ופירטו כי האיש "לקה בשלושה אירועים מוחיים, שני התקפי לב ואף חלה במחלה קשה, כשהוא מאושפז בימים אלה בבית החולים במצב סיעודי לאחר ניתוח מורכב".
בצוות המשפטי של האב ציינו כי לאחר שתיק הגירושים עבר לטיפול הרכב אחר, החל משא ומתן ישיר בין בני הזוג, מבלי שהאב ישמש "בן ערובה" בידי הצדדים, ונסללה הדרך לפיתרון – מה שלשיטתם מוכיח כי לא היה לו קשר לסרבנות הבן. "השמחה הגדולה על מתן הגט מהולה בעצב על הייסורים הרבים שעברו על האב", אמרו, "ושוודאי היו יכולים להימנע כבר לפני שנים רבות".
