מאבק הנשים החרדיות: אל תטשטשו אותנו
(צילום: משי בן עמי)
אל מול הקיצוניות ההולכת ופושה בחלקים בחברה החרדית – מתנהלת תגובת נגד: קבוצת נשים חרדיות ודתיות השיקה את מאגר התמונות הראשון מסוגו בעולם, שכולל צילומים מקצועיים של נשים, נערות ומשפחות חרדיות ודתיות. המטרה: להיאבק בתופעת מחיקת הנשים והדרתן ברחוב החרדי.
"כבר 14 שנים שאני גרה בבית שמש, ובהדרגה ראיתי את העיר שלי היפה, הפתוחה הליברלית הופכת לעיר שמאוד קשה להיות בה, כאישה דתייה וכמישהי שאוהבת את הדת ואת מדינת ישראל", אומרת שושנה קיטס ג'סקול, בריאיון לאולפן ynet. לפני עשור התפרסם ספגה יריקה כשעמדה מול בית הספר התורני לבנות, בניסיון לחצוץ בין החרדים הקיצונים - לתלמידות ולאמותיהן שספגו קללות.
הסיפור הפך אותה לאקטיביסטית בעירה, והיא מובילה את פרויקט המאגר. "הם רצו שאני לא אהיה שם", היא אומרת. "הם פשוט רוצים לשלוט איפה אנחנו כן יכולות להיות ואיפה לא, ויש לזה השלכות איומות. זה פוגע בנשים, בילדות ובעצם בכל הקהילה. אז אנחנו כאן להגיד די. אנחנו עושות סטופ לזה שמוחקים נשים".
"הן כבר לא מכירות מציאות אחרת"
את תמונת הממשלה ובה השרות המטושטשות באתרים חרדיים זוכרים רבים, גם את מחיקת תמונתה של תינוקת שנהרגה, או טשטוש ילדות בפרסומים חרדיים. על הופעתן של נשים בשלטי חוצות או בעיתונות החרדית אין מה לדבר, גם לא על השחתת מודעות שעליהן תמונות נשים. הן בפשטות לא שם, והדבר התרחב מתופעת שוליים – למיינסטרים החרדי.
הילה חסן לפקוביץ', שלמדה בעצמה בבית הספר החרדי "בית יעקב", מספרת על הידרדרות בשיח המתקצן. "העלמת נשים זה משהו שתמיד הפריע לי", היא אומרת. "כנערה חרדית אני יכולה להעיד שהמצב לא היה כזה גרוע אז. ככל שהזמן עובר השיח באמת הופך להיות מאוד מאוד קיצוני, כל חברה רוצה למתג את עצמה כיותר חרדית, והעלמת נשים והשתקתן זו תעודת ההכשר שלהם לכמה הם חרדים".
חסן לפקוביץ' המתנדבת בעמותת "חכמת נשים" ואף הצטלמה לפרויקט, מסבירה כי ישנו דור שלם של ילדות ונערות (וגם ילדים ונערים) שגדל למציאות החדשה הזו, ואפילו לא יודע להגיד שהיא לא תקינה. "הן כבר לא מכירות מציאות אחרת", היא אומרת, "וככל שאנחנו ממשיכים בשיח הקיצוני הזה, ובהעלמת נשים מכל מקום - כולל עלוני השבת, המדיה וכו' - השיח הופך להיות יותר ויותר קיצוני".
"לפני כמה שנים", היא מזכירה, "הייתה תאונת דרכים וטשטשו את הפנים של האישה שנהרגה ושל התינוקת בת הארבעה חודשים. זה בדיוק הצד השני של ההחפצה. הרי יש המון שיח על החפצה של נשים, שהופכים אותן לאיזשהו סמל מיני. אבל למחוק כל אישה באשר היא, מבלי להראות אפילו את היד שלה - זו גם החפצה. אני מרגישה מוחפצת לא פחות, מפני שמוחקים אותי".
"זה פוגע בבריאותן של הנשים"
600 נשים חרדיות ודתיות כבר מתועדות במאגר הייחודי, "חיי משפחה דתית בתמונות", המציג נשים ומשפחות שומרות מצוות (אם תרצו, הגרסה היהודית של iStock או pixabay), שהוקם על ידי עמותת "חכמת נשים", הניצבת בחזית המאבק בהדרת נשים בחברה הדתית והחרדית. המאגר כולל קטגוריות שונות, ובתוכן גם ייחודיות למגזר, כגון שבת, חגים, תעסוקה, לימוד תורה, תפילה ועוד.
המאגר בא לתת מענה למי שמבקש להשתמש בתמונות מקצועיות של נשים חרדיות או דתיות בפרסום ובתקשורת – אך גם להעלות לתודעה את עצם האופציה הבלתי קיימת, עד כה. פשוט: תופעת ההעלמה והמחיקה של נשים נטמעה כל כך בתודעה המגזרית, עד שתמונות כאלו לא זמינות בשום מאגר שקיים בעולם, כפי שמסבירים ב"חכמת נשים". כעת הן מקוות כי הקמת מאגר התמונות תתרום להגברת השימוש בתמונות של נשים ומשפחות דתיות, ותביא לצמצום הדרת הנשים מהמרחב הציבורי בישראל.
"הדרת נשים מהשיח גורמת לכך שצרכיהן אינם נשמעים ונמנעת מהן האפשרות לתרום באופן אקטיבי לעתיד החברה הישראלית", אומרת קיטס ג'סקול. "חמור מכך, הדרת נשים בחברה החרדית והדתית פוגעת בבריאותן ומסכנת את חייהן. ברגע שדיון על בריאות נשים וטיפול רפואי בהן נחשב 'לא צנוע', זה גורם לכך שנשים וילדות לא מכירות את הטיפולים מצילי החיים שזמינים לציבור הרחב כמו, לדוגמה, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד. בסך הכול, בישראל נמצאת תוחלת החיים של נשים חרדיות במקום השמיני מבין קבוצות אוכלוסייה שונות, בעוד שתוחלת החיים של הגברים החרדים - במקום השני".
וחסן לפקוביץ' מוסיפה כי העמותה מבקשת להרחיב את הגיוון, ומחפשת מתנדבות נוספות מקרב המגזר להצטלם לפרויקט, שאותו היא מכנה "משנה היסטוריה ממש". לדבריה, "יש לנו צוות שמתנדב להגיע ולצלם גם משפחות, גם נשים, גם אבות. היכנסו ובואו".
