(צילום: אבי חי)
"זה לא חורג מכללי הקהילה שלנו". זו התגובה שקיבלה ההסתדרות הציונית העולמית, לאחר שהגישה תלונות על עשרים פוסטים אנטישמיים בפייסבוק, במסגרת ניסוי שערכה – והוצג היום (ב') בשימוע שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, לרשתות החברתיות. במסגרת הניסוי, שנחשף לראשונה באולפן ynet, הגישה ההסתדרות תלונות מקבילות על פוסטים מוסלמיים והומופוביים, ואלה, לעומת זאת, הוסרו בתוך כמה שעות.
"זה לא שהתעלמו מאיתנו, זה לא שלא קיבלנו תשובה – אלא שקיבלנו תשובה על פוסטים קשים מאוד נגד יהודים, שהם 'עומדים בתנאי הקהילה'. וזה הרבה יותר חמור", אומר מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, הטוען לאכיפה בררנית ברשת החברתית. "מבחינתם, אם זו הומופוביה, הם נגד. אם זו אנטי-מוסלמיות, הם נגד. אבל אם זה נגד יהודים - הם לא נגד. מיליוני ילדים גולשים בפייסבוק ומקבלים מסרים אנטישמיים, והאכיפה הבררנית של פייסבוק רק מאפשרת רוח גבית המחזקת את המסרים האנטישמיים מול המסרים האחרים".
לדברי חגואל, "הרשתות החברתיות משקיעות הון ברגולציה עצמאית, והם מסירים מאות ואולי אלפי פוסטים ביום על כל מיני טענות. בעניין היהודים, הם מורידים פחות". חגואל מציג כדוגמה פוסטים קשים שעלו ברשת וזכו לסלחנות, המציגים יהודים כמי ששולטים על העולם, ובעלי מאפיינים חיצוניים אנטישמיים קלאסיים. "את זה הם לא הורידו", הוא אומר.
"המסרים לא מספיק מחודדים"
בוועדת העלייה דרשה ההסתדרות הציונית העולמית להיות חלק מוועדת ההיגוי הקובעת מהם תכנים אנטישמיים. "אנחנו מוכנים לעזור בזה", אמר חגואל. "אם זה נעשה על ידי בוטים, אפשר לתכנת בוטים. ואם זה נעשה על ידי בני אדם, נשמח לשבת איתם ולהסביר להם עד כמה פוסט כזה פוגע ברגשותינו כיהודים, ועד כמה הוא פוגע בעולם, בילדים הלא-יהודים שלמדים דרך הפוסטים האלה מה זה יהודים".
"צריכים לראות איך חלון הראווה הזה, שהפך להיות חזות הכול בעיניי הצעירים (ולא רק), מפוקח. בכל מה שנוגע לאנטישמיות, המסרים לא מספיק מחודדים. בהקשר הזה אנחנו רוצים (גם בעזרת הרגולטור בכנסת, ממשלת ישראל והמוסדות הלאומיים) לכוון אותם ולעזור להם לעשות אכיפה לא בררנית".
נציגת פייסבוק, ג'ורדנה קטלר, טענה בוועדה כי מבדיקה שערכה לא היו תלונות על הפוסטים האנטישמיים. ואולם בעקבות הממצאים שהוצגו, הוחלט עם פייסבוק על הקמת צוות שיכלול נציגים של משרדי הממשלה הרלוונטיים וההסתדרות הציונית העולמית - שיוביל להגדרת האנטישמיות והדרכים להיאבק בה ברשתות החברתיות השונות".
עוד טענה קטלר, כי "בשנים האחרונות עשינו כברת דרך בהסרת תכנים אנטישמיים מהרשת שלנו. אנו משתמשים גם בבינה מלאכותית וגם בבני אדם. במקרים רבים, במיוחד בדברי שטנה, אנחנו משתמשים בבני אדם כדי לבדוק את תוצאות הבינה המלאכותית. 88% מדברי השנאה שאנו מורידים - זה עוד לפני שאנשים רואים אותם".
לדבריה, פייסבוק מפעילה "שולחן עגול" עם הקהילות היהודית ברחבי העולם, כולל נציגי ארגונים כמו הקונגרס היהודי העולמי, כדי לשמוע את חוויותיהם ולשפר את צעדיה. היא הכחישה כי היחס לפוסטים אנטי-מוסלמיים או הומופוביים הוא אחר מאשר לתכנים אנטישמיים, ולדבריה הנציבות האירופית דיווחה כי פייסבוק הורידה תכני שנאה תוך 24 שעות, ב-95% מהמקרים.
רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הכחיש נתונים אלה, וטען כי בתוך תכני השנאה נכללים כלל הביטויים הגזעניים, ולא נמדד שם בנפרד הטיפול בתכנים אנטישמיים. הוא הציג מתווה פעולה להמשך ההתמודדות הממשלתית עם תופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות ברשת.
התוכנית ממליצה על הקמת פורום בין-משרדי להובלת המאמץ מטעם מדינת ישראל, שבו יהיו חברים המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרדי החוץ, המשפטים והתפוצות. כמו כן, הציע המשרד שורה של דרישות מהרשתות החברתיות על מנת להביא להתמודדות אפקטיבית עם התופעה: הגדרת מדיניות ברורה לאיתור וזיהוי שיח דה-לגיטימציה ואנטישמיות, ניטור ייעודי, הגברת האכיפה והגברת השקיפות בכל הקשור לדיווח על פעולות בנושא.
מנליס פנה לנציגי פייסבוק וטוויטר, והציע להם לקדם שלושה צעדים פשוטים שיש ביכולתם להגביר את האמון הציבורי ברשתות, על רקע חוסר הטיפול בשיח הדה-לגיטימציה ברשת: הפנייה למקורות מידע מהימנים (כפי שנעשה היום בנושא הקוביד-19) על מנת למנוע דה-לגיטימציה למדינת ישראל ופייק ניוז; מינוי גורמים מומחים בנושאי הדה-לגיטימציה והאנטישמיות לצוותי הניטור - ודיווח באופן שקוף על תכנים שהוסרו על רקע זה.
"יש צורך בשינוי מדיניות"
השימוע בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת נערך לטוויטר, פייסבוק, גוגל וטיק-טוק (האחרונים לא טרחו להגיע לוועדה), והוצגו בו נתונים שהופקו על ידי מרכז הניטור המתקדם שהמשרד מפעיל לזהוי הסתה ברשתות החברתיות. אלה מצביעים על הסתה אנטישמית חמורה ביותר בקבוצות פייסבוק בערבית, הכוללת הכחשת השואה, האשמת היהודים בשואה, אנטישמיות קלאסית ואנטישמיות חדשה.
יוגב קרסנטי, מנהל תחום המאבק באנטישמיות מטעם הממשלה במשרד התפוצות, העלה שאלות קשות לגבי מידת מחויבותן של הרשתות החברתיות להיאבק בתכני השנאה והאנטישמיות המופצת בפלטפורמות שלהן. לדבריו, "מערכת הניטור של משרד התפוצות מנטרת מאות ואלפי אמירות אנטישמיות מדי יום. הניטור לא מתבצע רק ברשת פייסבוק או בטוויטר, אלא גם ברשתות חברתיות קטנות ופחות מפורסמות".
הוא הוסיף כי "פעילות נקודתית מול פוסט כזה או אחר לא עוזרת בצמצום התופעה לאורך זמן. כדי להיאבק בה ביעילות יש צורך בשינוי מדיניות מצד הרשתות. משרד התפוצות משתף במידע המתקבל ממערכת הניטור, ניתוח הנתונים והמגמות, ממשלות בעולם וגופים בינלאומיים, ורותם אותם לטיפול ומיגור התופעה".
נועה אלפנט לפלר, נציגת גוגל, אמרה בתגובה כי "הגדרת 'דברי שטנה' בכללי הקהילה שלנו מתייחסת לבודדים ולקבוצות, בין השאר על בסיס לאום. הדבר הזה נופל תחת כללי הקהילה. רק בשנה שעברה נעשו 30 שינויים בכללי הקהילה, וההבחנה היא בין ביקורת לגיטימית על קיום מדינה ישראל, גם אם לא לרוחנו, לבין קריאה לפגיעות בישראלים. קריאה לפגיעה בישראלים היא הבעייתית בין השניים".
בנוגע ליוטיוב, טענה כי "התייחסותם לנושא מאוד רצינית, פומבית ושקופה לחלוטין. בנושא דברי שנאה, ישנה מדיניות הבנויה ממספר תחומים: הסרת תוכן המקדם שנאה, צמצום הפצה של תכנים בעייתיים 'העוברים קו אדום' - ותגמול ליוצרים שהתכנים שלהם ראויים". נציגי טיקטוק, לעומת זאת, התחמקו מספר פעמים מהדיון.
"לאמץ את הגדרת האנטישמיות"
יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד), הדגיש כי אין מנוס מעבודה פרטנית, מדוקדקת ואפילו טרחנית של מאבק ממשלתי ישראלי, להסיר כל פוסט או ציוץ אנטישמיים ואנטי-ישראליים. הוא קרא לראש הממשלה ולשרי הביטחון והחוץ, להתמיד בקביעת פגישה עם מנהלי הרשתות החברתיות כדי להטמיע אצלם את ההכרח להסיר ולחסום תכנים כאלה.
בפגישה הוחלט כאמור על הקמת צוות בין-משרדי בשיתוף פייסבוק, טוויטר וגוגל - ומנכ"לי המשרדים לעניינים אסטרטגיים ותפוצות, שיקבע קווים מנחים להסרת תכנים אנטישמיים, ובצורה אחידה ומהירה. ביטן דרש כי הצוות יגבש מדיניות פעילה להגשת תלונות – ולא להמתין לפעולת הרשתות.
שרת התפוצות, ח"כ עומר ינקלביץ', אמרה כי "חופש הביטוי מסתיים היכן שההסתה האנטישמית מתחילה". לדבריה, "על הרשתות החברתיות ליטול אחריות על התכנים שמתפרסמים אצלן ולאמץ את הגדרת האנטישמיות ככלי מחייב לגבי תכנים אנטישמיים בכל השפות. הסלחנות כלפי מסרים אנטישמיים בשפה הערבית היא בלתי נסבלת.
"האף הארוך של היהודי בעיתון בערבית, איננו שונה מהאף הארוך בעיתונות באנגלית או בצרפתית. אנטישמיות היא אנטישמיות. אנו דורשים מהרשתות החברתיות לסגור לאלתר את הקבוצות האנטישמיות, לחשוף את הנתונים ולאפשר גישה אליהם בפלטפורמות שלהן - ובכך להפוך לשותפים במאבק למיגור התופעה, ולא לעודד אותה על ידי מתן אפשרות להעלאת תכנים אנטישמיים ומסיתים ברשת".
חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות, ציין כי משרדו פיתח מערכת יחידה מסוגה לניטור אנטישמיות ברשתות החברתיות, הפעילה זה כשנתיים וחצי ומספקת תמונת מצב מתמשכת של ההסתה האנטישמית ברשתות. המערכת פעילה בשש שפות, ניטרה כבר מעל ל-130 מיליון פוסטים, וזיהתה כחצי מיליון גולשים המעלים תכנים אנטישמיים.
ח"כ מיכל קוטלר וונש שיזמה את הדיון אמרה כי "מוטלת עלינו החובה לחשוף ולשים קץ למוסר הכפול של טוויטר, פייסבוק, גוגל וטיקטוק. חברות הענק האלו מאפשרות לווירוס האנטישמיות להשתולל ברשת, ומשם הדרך לאלימות פיזית קצרה. את הצעד הראשון עשינו בשבוע שעבר, כאשר טוויטר הודתה שהחליטה לא לצנזר ציוצים של מנהיגה הרוחני של איראן, האייתולה חמינאי, שקרא בגלוי להשמדת ישראל. השלב הבא הוא שהחברות תיקחנה אחריות לייצר ולהחיל כללים שקופים וברורים, שימנעו הפצת שנאה ואנטישמיות ברשת".
