הירצחם של ארבעה יהודים יקרים במבואות עלי, והעובדה שהירצחם הוא חלק מסדרת אירועי שפיכת דמי יהודים ביהודה ושומרון וברחבי הארץ, מדליק בעל כורחנו כל נורה אדומה אפשרית בצורך להילחם בטרור ללא כל פשרות מחד גיסא, ובצורך להתגייס לעזרת המשפחות הנפגעות מאידך גיסא.
המשימה השנייה אינה אמורה להותיר בידינו רגע אחד של זמן פנוי לצאת ולהתפרע ביישובים ערביים הסמוכים למקומות הרצח, לפגוע ברכוש של אנשים רבים שיש להם לפחות חזקת חפות (עד שיוכח אחרת), לפגוע באנשים עצמם או לבזות ולשרוף בפומבי את הספר שדרכו הם מאמינים באלוקים, הקוראן.
3 צפייה בגלריה
בית שהוצת בתורמוס עיא. הכעס בשום פנים ואופן לא מצדיק את ההתפרעויות
(צילום: Ahmad Gharabli / AFP)
באירועים אלו היו הפעם לא רק נערי גבעות, שנפלטו במקומות שונים בארץ מן החינוך המסודר. הרושם הוא שלאירועים האחרונים נסחפו גם צעירים (ואולי גם צעירים ברוחם) תושבי יישובים מסודרים בבנימין ובשומרון. את הדבר הזה יש צורך לעצור לאלתר ובכל מחיר, לגנות בכל פה ואולי גם לפצות במשהו את הניזוקים. התחושות הצודקות של הכעס הגדול, על המחבלים הרוצחים ועל הנותנים להם מחסה וחיפוי, אינן יכולות להצדיק בשום פנים ואופן את ההתפרעויות הנזכרות, הפוגעות בערבים שיש להם חזקת חפות.
שלושה נזקים
הנזק הראשון הוא חילול השם הגדול כשהדברים נעשים על ידי אנשים המוחזקים כשומרי מצוות וכאוהבי התורה והארץ. אהבת ה', אהבת התורה ואהבת הארץ כוללים ללא ספק מלחמה קשה וללא פשרות במחבלים ובתומכיהם – אולם משמען הוא ההפך הגמור מפגיעה באלו שאינם בהכרח אשמים, רק מפני שהם נמצאים "תחת הפנס" במקום שנוח לפגוע בהם. לא זו הדרך שה' ציווה אותנו, ואין הלכה שתצדיק זאת! אפשר בהחלט שמעשים אלו חמורים מאכילת טריפות ומעבירות מסוג זה.
3 צפייה בגלריה
מהומות בלובאן א-שרקיה. הוספת חזית חדשה עלולה לפגוע פגיעה אנושה במלחמה בטרור הערבי
(צילום: שאול גולן)
הנזק השני הוא זה שנגרם ליישוב היהודי ביהודה ושומרון, שעמל עשרות שנים בעשר אצבעותיו ומשקיע כל מאמץ "להתנחל בלבבות" ולהיות חלק אינטגרלי ממדינת ישראל ומעם ישראל היושב בה. בשנים אלו הוא קצר הצלחות גדולות וניכרות בדמות רבבות אנשים הבאים לבקר ביו"ש, לטייל כאן וגם לפרנס את אתרי התיירות ואתרים אחרים באזור. הפעולות הנזכרות מחריבות את כל זה במחי יד. הן מחריבות במחי יד גם יחסי ידידות שנרקמו ביו"ש בין יהודים לערבים, יחסים התורמים לא מעט לאחיזתנו כאן. ועוד לא הזכרתי את מאמצינו לקדם את עצם ההתיישבות, בעיקר בזמן האחרון, ומה עלול לעלות בגורלם.
נזק נוסף נוגע למערכת הביטחון. אם נרצה או לא נרצה, כוחם של כוחות הביטחון, צה"ל לזרועותיו, מג"ב, השב"כ ואחרים, הוא כוח סופי ומוגבל. המשימות העומדות לאחרונה בפני כוחות הביטחון – מאיראן דרך גבול הצפון, הגבול במערב הנגב ורצועת עזה ובעיקר לאחרונה ביהודה ושומרון, ועוד – הן משימות שקשה לתאר את גודלן וחשיבותן. אנשי כוחות הביטחון עושים ימים ולילות, שבתות וימי חול, בחזית הביטחונית. הוספת חזית חדשה מול המתיישבים עלולה לפגוע פגיעה אנושה במלחמה בכוחות הרשע של הטרור הערבי. גם עצם העברת חיץ בין המתיישבים ובין כוחות הביטחון עלול לפגוע אנושות במשימות הנזכרות.
נתינת יד חמה לכוחות הביטחון במאמציהם להדביר את הטרור ונתינת יד נכונה לממשלה במאמץ אפשרי להגביר את ההתיישבות הן שתי הדרכים היחידות העומדות בפנינו במאבק בטרור. עלינו להפשיל שרוולים ולעשות לשם כך ככל יכולתנו.
3 צפייה בגלריה
אמבולנס פלסטיני שנפגע מאבן ליד אום ספא. פעולות שמחריבות גם יחסי ידידות שנרקמו ביו"ש בין יהודים לערבים
נימוקים אלו ונימוקים נוספים מחייבים את כולנו, מלבד מתן עוגות ומרק חם לחיילים ב"פינות חמות" ברחבי יו"ש, לשתף פעולה בצורה מקסימלית עם כוחות הביטחון במיגור הטרור. הם מחייבים את כולנו למחות מחאות היוצאות מן הלב ונכנסות אל הלב בכל אלו שכעסם מעביר אותם על דעתם ועל ההיגיון האומר, שבעת הזאת עלינו לנשוך את שפתינו, לחבק איש את רעהו ואת הלוחמים הרבים שבשטח, ולדעת שאנו לא ניטוש את האדמה הטובה הזאת, ויהי מה.
הערה לסיום
אציין כי הדברים על מעשיהם של מתיישבים בכפרים ערביים ורכושם אינם מכוונים בשום פנים לביקורת על אנשי היישוב עטרת, שירדו להפגין בכביש חוצה בנימין. הם ירדו להפגין לאחר שהכביש היחיד המקשר אותם לכל מקום אחר, בלון החמצן שלהם, היה חסום במשך שעות בגלל טרור אבנים, ולא בפעם הראשונה.
הרב יעקב מדןצילום: אליהו ינאי, ישיבת הר עציוןאם זו אינה הפגנה לגיטימית, מדוע חסימות הכבישים של מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט לגיטימיות יותר? מתי לאחרונה נתלשו זקן ופאות של חוסם כבישים נגד הרפורמה המשפטית?
כמה מילים לסיום: דחיפות הבעיה הביאה אותי לכתוב את הדברים האלה, למרות תחושת אי נוחות המקננת בי מהסיבה שתפורט כאן. בפעם הבאה (והלוואי שלא תהיה) ארגיש יותר בנוח לכתוב, אם חיילי צה"ל לא ינהגו בפראות ובברוטליות כלפי מתיישבים, גם כשמתיישב חטא והתחצף לקצין. גם האירוע הזה בולט שבעתיים לאור הסלחנות ורוחב הלב המתגלים יום-יום ושעה-שעה כלפי המפגינים נגד הרפורמה.
- הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון
