סערת חוק הגיוס: על רקע הדיונים המתקדמים להענקת פטור גורף לחרדים מגיוס לצבא, אומר מאיר פרוש, שר ירושלים ומסורת ישראל, כי הוא מוטרד דווקא מנושא הסרבנות בציבור החילוני. בריאיון לרדיו ynet הוא אומר כי "באירועים האחרונים נחצה קו אדום. הציבור החרדי מעולם לא אמר 'אני לא רוצה לשרת מכיוון שהמדינה הזאת לא מתנהגת לפי ההלכה'. מה שקרה פה בחודש האחרון זה שבא הציבור ואמר 'אני לא אשרת במדינה שלא תנהג במערכת המשפט כמו שאני רוצה'".
"ברור לכם שהציבור החרדי לא אמר שהוא לא רוצה לשרת במדינה כי המדינה לא מתנהלת לפי ההלכה, את זה אנחנו לא עשינו. מנגד אמרו 'לא נשרת אם המדינה לא תתנהל במערכת המשפט כמו שאנחנו אוהבים'", הוא מחדד.
4 צפייה בגלריה
השר מאיר פרוש. "כל מי שיושב ולומד – אנחנו מבקשים את הדיחוי בשבילו"
(צילום: יואב דודקביץ')
האנשים האלה לא אמרו את מה שאתה טוען, הם אמרו "אנחנו לא נשרת בדיקטטורה". אתה יכול להבין את ההבדל?
"אז יבוא הציבור החרדי ויאמר: 'אני לא אשרת אם המדינה לא מתנהלת לפי ההלכה', מה? אותו דבר".
אבל אתם גם ככה לא משרתים.
"אני אמרתי באופן ברור. כל מי שיושב ולומד – אנחנו מבקשים את הדיחוי בשבילו, זה לא חדש. בן גוריון, כשהקים את המדינה והיה צריך את העזרה שלנו, את התמיכה שלנו, הבין שבית לאומי לכל יהודי זה כולל את היהודים החרדים שמבקשים לשבת ללמוד. זה היה התנאי".
"מקבלים דחייה רק מכיוון שאנחנו לומדים"
הוויכוח בימים אלה, בתוך החברה החרדית, הוא לגבי גיל הפטור אשר יקבע באיזה שלב יוכלו חרדים צעירים לעזוב את הישיבה, אך עדיין להיות פטורים מגיוס.
לדברי פרוש, "העמדה של יהדות התורה לא השתנתה מאז קום המדינה. לה יש בקשה אחת – מי שיושב ולומד, והתורה היא האומנות שלו, יוכל לקבל דיחוי. אנחנו לא מתערבים לצבא למי זה נחשב כאילו קיבל פטור, ומי כאילו דוחה. זה דבר שהצבא לעצמו צריך להחליט. אנחנו לא דורשים שום דבר מהדברים האלו. אנחנו דורשים דבר אחד – שמי שיושב ולומד יקבל את הדיחוי".
"אני אזרח במדינת ישראל. מדינת ישראל הוקמה כדי שהבית הלאומי יהיה לכל יהודי", הוא מדגיש. "הציבור החרדי מלכתחילה התנה ואמר שהוא רוצה אפשרות לשבת וללמוד, וזו הדרישה שלנו. מי שיושב ולומד מקבל דיחוי, לא מתערב על גיל הפטור".
ומי שלא?
"מי שלא, צריך לשרת. מה השאלה? מה השאלה בכלל?"
כלומר, חייב לשרת בצבא.
"מה השאלה בכלל? כל הפריבילגיה שאנחנו יכולים לקבל דיחוי היא רק מכיוון שאנחנו לומדים. זה היה התנאי שלנו עוד מקום המדינה, לתת לנו ללמוד. זהו".
רק שאז דובר על 400 לומדי תורה. כמה יש היום?
"ההיקף של המדינה אז היה 751 אלף איש, היום הוא יותר מתשעה מיליון, אז בסדר, תעשה את זה באחוזים, יצא אותו דבר".
כמה לומדים היום? כמה אברכים שמגיעים לבחרות בגיל 18 לומדים תורה על פי הכלל שבעיניך צריך לתת להם דיחוי?
"לא יודע בדיוק את המספרים האלה. אני בטוח שמשרד הביטחון או משרד החינוך יודעים".
אתה נציג ציבור חרדי, אתה לא יודע כמה ישיבות יש וכמה תלמידים יש?
"אתה יודע עכשיו להגיד לי כמה לומדים באוניברסיטה העברית? זה הציבור שלך. אתה יודע כמה לומדים באוניברסיטת בן גוריון? זה הציבור שלך. אילו מין שאלות אתה שואל אותי?"
אבל קופת המדינה לא מממנת את הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, זה ההבדל. קופת המדינה לא נדרשת לממן סטודנט באוניברסיטה העברית. השאלה שאני שאלתי אותך לא הייתה שאלה מספרית, היא הייתה שאלה עקרונית. מתוך כל מחזור הגיוס של בחורי ישיבה בני 18, חרדים בני 18, כמה לומדים באמת?
"אני אענה לך: אנחנו גם יכולים לומר שאלה שמשרתים לא משרתים בצורה שוויונית, כי יש כאלה שנמצאים בגבול ויש כאלה שתומכים, ויש כאלה שעושים את זה בעיקר בריכוזי ערים, אז זה לא שירות שוויוני בכלל".
"האפשרות של לימוד תורה, זה היה התנאי שלנו. אתה לא יכול לשנות את כללי המשחק. הציבור החילוני חצה קו אדום, כאשר הוא אומר 'אני לא אשרת אם המדינה לא תתנהג כמו שאני רוצה'"
כשאתה בסוף מדבר לאנשים, למשל תומכי ליכוד, אנשים שהם בצד שלך בקואליציה, והם שואלים אותך – איך זה הוגן שאני שולח את הבן שלי למג"ב ולטיס ולהסתכן בירושלים כשמאבטחים את התפילות ברמדאן ואת ההילולה במירון, ואתה בתור שר אומר שילדים שלכם לא חייבים ללכת לצבא, ויכולים לבחור את זה – מה אתה עונה? איפה השוויון? איפה ההיגיון כאן?
"אתה לא יכול לשכנע אותי, ואני גם לא אשכנע אותך. אנחנו מאמינים באמונה שלמה שהתורה מגינה ומצילה, אבל זה לא משכנע אותך. אתה לא תשתכנע, אני גם לא מנסה. אני רק אומר לך בנוגע לקיום שלנו פה, שכאשר היינו צריכים להקים את המדינה ובן גוריון טען באומות המאוחדות שהוא מקים בית לאומי לכל יהודי, אמרו את מה שאמרו – אנחנו דורשים את האפשרות לקיים את לימוד התורה גם. זה היה התנאי שלנו, זה הבית הלאומי שלנו פה. אתה לא יכול לשנות את כללי המשחק. מה שהציבור החילוני עשה עכשיו זה שהוא חצה קו אדום, כאשר הוא אומר 'אני לא אשרת אם המדינה לא תתנהג כמו שאני רוצה'".
"מיישמים חלק ממסקנות ועדת החקירה"
שנתיים אחרי אסון מירון, לקח על עצמו פרוש את ניהול ההילולה במירון השנה. אתמול הוא פרסם את המתווה החדש שכולל הקמת שני מתחמים ליד ההר והמשך ויסות העולים להר עצמו. המטרה היא לאפשר ליותר חוגגים להגיע להילולת רבי שמעון בר יוחאי, אך לשמור על הבטיחות במקום.
פרוש מסביר כי "יש ועדת חקירה שבודקת וחוקרת, וגם נתנה מסקנות ביניים. יישמנו חלק נכבד ממה שאנחנו יכולים ליישם ממסקנות הביניים, ולכך אנחנו פועלים. הוקצו לכך גם תקציבים, וכתוצאה מכך יש אפשרות שבה אנחנו יכולים לווסת את הקהל ולגרום לכך שהוא לא יהיה מרוכז במקום אחד או שניים, אלא יהיו שלושה אתרים שבהם יהיו אירועים שונים. אנחנו מקווים שזה יעזור, שכל אחד יוכל להיות במקום, להתפלל, לשמוח ולחזור הביתה בטוח".
"הציבור החרדי לא אמר שהוא לא רוצה לשרת במדינה כי המדינה לא מתנהלת לפי ההלכה, את זה אנחנו לא עשינו. מנגד הם אמרו 'לא נשרת אם המדינה לא תתנהל במערכת המשפט כמו שאנחנו אוהבים'"
האם אתה עכשיו סמוך ובטוח שבל"ג בעומר הקרוב שלומם של המבקרים בהילולה במירון מובטח? האם אתה יכול לערוב לכך? אתה מרגיש שזה ודאי?
"אנחנו יכולים לזהות מהן הסיבות שכתוצאה מהן היה לצערנו הגדול אסון כבד, ולכן למשל כשוועדת החקירה אומרת שלא יהיה אוכל במעלה ההר, אז לא יהיה אוכל – זה יהיה למטה. אם ועדת החקירה אומרת שתהיה רק הדלקה אחת על גג הר ציון, תהיה שם רק הדלקה אחת. אם היא אומרת שהשנה יעשו גם הדלקות במתחם 'בני עקיבא', אז ככה יהיה. אם היא אומרת שלא יכול להיות שיהיה יותר על הגג של הציון הזה – פיתחנו בעזרת מנהל מקרקעי ישראל מתחם של כמה עשרות דונם, קרוב למאה דונם, ושם אפשר שיהיו התכנסויות ואוהלים לאנשים שבאים מדרך ארוכה".
