עד יום מותה בשנת 2003 בגיל 101, טענה לני ריפנשטאהל, במאית הבית של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, כי מעולם לא הייתה מודעת לרצח ההמוני שהתבצע בידי הנאצים ומן הסתם גם לא הייתה עדה לכך.
אבל סרט תיעודי חדש, "ריפנשטהאל" של הבמאי הגרמני אנדרס פייל, שיערוך את הפרמיירה שלו בפסטיבל הסרטים בוונציה בסוף החודש, חושף שלא רק שריפנשטהאל הייתה מודעת לרצח, אלא שבאחד המקרים היא אפילו הורתה עליו. הסרט גם מנפץ את דבריה של מי שכונתה "הבמאית של השטן" ו"הדיווה של הרוע", לפיהם היא לא הייתה מסורה לתנועה ולאג'נדה הנאצית, ומציג את במאית התעמולה כמעריצה אדוקה של היטלר ותורת הגזע שלו.
פייל, שגם כתב את התסריט, היה הבמאי הראשון עם גישה מלאה לעיזבון של ריפנשטהאל. הוא מציג מקרה ב-1939 שבו התלוותה ריפנשטהאל ככתבת מלחמה לאדולף היטלר במסע לפולין בתחילת המלחמה, לעיר קונסקיה.
העדות נמצאה במכתב שכתב קצין זוטר ב-1952 לפיטר יאקוב, בעלה של ריפנשטהאל, רב-סרן בפלוגות הסער הנאציות. לפי המכתב, לפני שריפנשטהאל צילמה סצנה בכיכר השוק בעיר, היא דרשה שהכיכר "תהיה נקייה מיהודים". חייל אחר צעק את הפקודה "תיפטרו מהיהודים", ולשמיעתה, החלו היהודים בכיכר לנוס על נפשם ויריות נורו לעברם.
"אם זה נכון", אמר הבמאי פייל, "הרי שההוראות שלה על הסט היו חלק מטבח היהודים בקונסקיה. כנראה היא הרגישה כל כך אשמה שהיא החליטה להכחיש שהיא אפילו הייתה עדה לכך".
הסרט הוא ערבוב בין צילומי וידאו ביתיים של הורסט קיטנר, שותפה לחיים של ריפנשטהאל, בווילה שלהם על גדות אגם מדרום למינכן, ובין שיחות טלפון שבהם מתקשרים אזרחים גרמנים לריפנשטהאל כדי לחזק אותה בזמן שעלו האשמות נגדה. באחת השיחות, אמר גבר בצד השני לריפנשטהאל כי "יום יבוא והיושר, המוסר וההוגנות של התקופה הנאצית עוד יחזרו לגרמניה". ריפנטשהאל עונה לו: "כן, כנראה זהו הגורל של הגרמנים".
לאחר המלחמה, כאמור, ריפנשטהאל התעקשה כי לא ידעה דבר והציגה את עצמה כקורבן עד סוף ימיה, וכאחת שמעולם לא הצליחה לחבוש את הפצע של התקופה.
כעת מתברר מהעיזבון שריפנשטהאל קטלגה באדיקות את כל המכתבים שקיבלה, כולל אלו שהיללו את הנאצים והכחישו את השואה. במכתבים שכתבה בעצמה, ריפנשטהאל מביעה צער על סיומו של השלטון הנאצי.
בשיחות טלפון עם אלברט שפר, אדריכל שהיה חבר צמרת המשטר הנאצי בגרמניה בימי היטלר, הם החליפו עצות לגבי שיפוץ ביתם ולגבי השכר שהם קיבלו על ראיונות והרצאות. "בכל מקום שאני הולכת אליו, מאשימים אותי בזוועות ובמחנות הריכוז", היא התלוננה בשיחת טלפון לשפר.
צוות ההפקה של הסרט סיפר כי על אחת מ-700 הקופסאות שבהן היה העיזבון של ריפנשטהאל בווילה שלה, היה כתוב בטוש שחור: "הצביעו ל-NPD" – מפלגה נאו-נאצית של זמננו.
