אזעקה באמצע השמחה: ניידות חב"ד למען החיילים
(צילום: ניידות חב״ד להפצת המעיינות)
ביום העשירי למבצע הגיע הרב דוד נחשון עם אנשיו לאחד המוצבים בעוטף עזה. הוא פרק מה"טנק" שלו תפילין, ציציות וספרי תהילים, וגם פינוקים, חטיפים ושתייה – והחבורה החלה לרקוד עם החיילים ששמחו לביקור הבלתי צפוי. את השיר שהפך לכמעט-המנון, "משיח", קרע צופר האזעקה.
החיילים והחסידים מיהרו לתפוס מחסה מאחורי אחת ה"מרכבות" שחנו בשטח. הפיצוצים שנשמעים קרוב-קרוב מעל הראש המחישו היטב את המציאות המורכבת שעוברת על החיילים יום-יום. אבל לא פיצוצי הפצמרי"ם ירתיעו את "סיירת חב"ד". "אלה רעשי רקע", אומר אחד מהם. "אנחנו נמשיך בשלנו, הם לא יפחידו אותנו".
"ניידות חב"ד" הם אחד הארגונים החרדיים היורדים לשטח כדי לשמח חיילים. הם מרגישים חלק מהלוחמים – נמצאים לצדם בשטחי הכינוס, ואפילו לוואנים העליזים שלהם הם קוראים "טנקים". היום הראשון ללחימה תפס את הרב דוד נחשון, מנכ"ל הארגון, במהלך פעילות שגרתית בצפון. "לפתע אני שומע שירו רקטות לכיוון ירושלים, הבנתי מיד שמתחיל פה משהו", הוא מספר. המצב שהתפתח הביא את אנשי חב"ד להיערך במהירות לפעילות בגזרת הדרום, שם התרכזו אלפי חיילי מילואים כבר ביומיים הראשונים ללחימה. עוד ביום השני למבצע שעטו החב"דניקים דרומה, מנסים להספיק להגיע לכמה שיותר בסיסים ושטחי כינוס.
"כל היום חיכינו לחב"ד"
במרחק של כשני קילומטרים מהרצועה עומד מחסום. הקצין בשער מביט בחבורה שמבקשת להיכנס. הרב נחשון פצוח בנאום קצר: "הטנקים המוכרים יודעים לירות אש ולהפציץ מטרות, הם נלחמים את המלחמה הפיזית. הטנקים שלנו נלחמים את המלחמה הרוחנית, ואצל עם ישראל הרוח תמיד הייתה זו שניצחה את המלחמות". השער נפתח לרווחה, והחיילים בתוך המוצב מתקבצים לכיוון הכניסה, מאושרים למראה החב"דניקים שמסתערים עליהם בשירים וריקודים.
אחד הפעילים פותח דוכן. חיילים רבים ניגשים בזה אחר זה, מגלגלים את רצועות התפילין וקוראים "שמע ישראל". גם הקצין ניגש בשמחה. מהטנק מתחילים לזרום פחיות שתייה, חטיפים ופינוקים נוספים. הלוחמים שהשמש קופחת על ראשיהם כבר שעות ארוכות, מעמיסים מכל הבא ליד: "כל היום חיכינו לחב"ד", אומר אחד מהם, ידיו עמוסות באספקה הטרייה שהגיעה.
"אני עצמי משרת כחייל במילואים", מסביר ישראל, הנהג. "כרגע עוד לא קראו לי. כל מי שיושב פה היום על הגבול זה אחים שלי. 'כל ישראל ערבים זה לזה'. לא יכולתי לשבת בבית כשאחים שלי מסכנים את החיים שלהם בלחימה מול האויב. הרבי מלובביץ' המציא את הרעיון של 'טנקים' שיסתובבו בין הגזרות, ויזכו אנשים בעוד מצווה, עוד מעשה טוב, וזה מה שיביא לנו את הניצחון".
לאפות ושווארמות ללוחמים רעבים
ישראליק נאבול, אף הוא חרדי ובעל חברת הפקות, שמע על קבוצת לוחמים שלא אכלו כמעט כל היום, וביוזמה פרטית החליט לקנות להם לאפות ושווארמה ולנסוע עד אליהם.
גם את תושבי עוטף עזה לא הפקירו אנשי חב"ד. "טנקים" שלהם הסתובבו באשקלון, בשדרות ובשאר יישובי העוטף בימים האחרונים, עם מוזיקה שמחה ברמקולים, שלל פינוקים והרבה עידוד לתושבים. בין האזעקות התפתח מעגל ריקודים באשקלון, עם כמה מהתושבים ששמחו להפיג על הלחץ ולהפגין קצת ביטחון. גם הפעם לא נפקד מקומם של התפילין. "זו הסגולה הכי בדוקה", אומר יוסי, תושב העיר.
אתם לא מפחדים לנוע כך בין האזעקות והטילים שנופלים?
"לא", הוא עונה נחרצות. "היחידים שצריכים לפחד בדרום אלה אויבי ישראל. אנחנו מאמינים ש'לא ינום ולא ישן שומר ישראל', והרבי בעצמו אמר פעמים רבות שארץ ישראל היא המקום הכי בטוח בעולם. חשוב לנו לעודד את החיילים. כל אחד מהם עזב מאחוריו בית, משפחה, חברים, ילדים והסיטואציה לא קלה לאף אחד. בנוסף לחזק אצלם את הרוח, שימשיכו להאמין ולהיות בטוחים בניצחון. הרמב"ם כתב שכאשר יוצאים לקרב חייבים להיות בטוחים בניצחון המלחמה. זה מה שאנחנו מנסים להעביר להם, ואני רוצה לומר לך שאני בעצמי מתעודד מהרוח של החיילים שלנו כשאני מגיע לכאן".
אוטו-גלידה מניו-ג'רזי לאשקלון
בניו-ג'רזי צפו מרחוק ובדאגה על מה שקורה בישראל, ולא יכלו לעמוד מנגד. הרב מענדי קמינקר, מבית חב"ד הקנסק, קיבל בקבוצת הווטסאפ של המשפחה, לפני כשבוע, תמונה של אחותו המתגוררת בכפר חב"ד, כשהיא במקלט עם ילדיה. "חשבתי לעצמי, איזו הרגשה נוראה זה לקום באמצע הלילה מהרעש המאיים של האזעקה", הוא מספר. "לדעת, לפני שהולכים לישון, שהשינה עלולה להיות מופרת עם הרעש המבשר שחייך נמצאים בסכנה. חשבתי על הילדים שנמצאים באזורי הסכנה, דיברתי עם חברי הקהילה שלנו בבית חב"ד בהקנסק, והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו".
ניידות חב"ד אוטו גלידה
(הרב לוי פלס)
ה"משהו" הזה התכוון להחליף את קול האזעקות בקול אהוב ומשמח של אוטו-גלידה. "יצרתי קשר עם הרב לוי פלס, שמנהל את בית חב"ד בשכונת אגמים באשקלון עם אשתו גיטי, ואמרתי לו שאנחנו רוצים לשמח את הילדים. בערב חג השבועות, המוקדש באופן מסורתי לאכילת מאכלי חלב, שלחנו אוטו-גלידה שיחלק גלידה בחינם לכל ילדי השכונה".
לצורך כך פתחה הקהילה בקמפיין לגייס את הכסף, וההיענות – מספר הרב - הייתה מדהימה. "אפילו אנשים שלא גרים באיזור שלנו תרמו. קיבלנו תרומות גם ממלבורן שבאוסטרליה. כולם רצו להשתתף ולשמח את הילדים. וכשראינו את התמונות ואת הסרטונים מאשקלון, עם הילדים שמחייכים והגלידות בידיהם - ידענו שזה היה שווה".
