לזכור ולא לשכוח: הישראלים שיצרו את מגילת השואה
(צילום: אבי חי)
מהעלייה של הנאצים לשלטון בגרמניה וההחלטה על הפתרון הסופי, דרך מרד גטו ורשה וההתנגדות היהודית – ועד הקמת מדינת ישראל ומשפט אייכמן: מיזם בשם "מגילת השואה" מבקש להעביר את זיכרון המאורעות לדורות הבאים, דרך מסמך תמציתי שאפשר להתאחד סביבו, קצת כמו מגילת אסתר בפורים או ההגדה של פסח.
"מגילת השואה באה במטרה להשלים את הימים המיוחדים כל כך של עם ישראל", מסביר מחבר המגילה, הסופר והעיתונאי שאול מייזליש, בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו מכירים את כל המגילות המוכרות, לכל יום בשנה יש אמירה, אבל ליום הכי חשוב של הדורות האחרונים, שבא לשקף את הטרגדיה שבה שליש מהעם היהודי נכרת – דווקא ביום הזה אין אמירה, אין היגד".
מה הציפייה? שיקראו אותה בבתי הכנסת?
"גם בבתי הכנסת. אני חושב שביום הזה אנשים רוצים להביע את הקשר שלהם לנושא של השואה, בין אם יש להם קרובים שנספו ובין אם יש להם קשר עקיף. הם רוצים לבוא ולומר משהו. יש ספרים שהם כבדים מאוד, אבל לא הייתה חוברת שמביאה הסיפור הזה כשהוא מתומצת, ועונה על סוד השתיקה והצמצום. זה יכול להגיע למאות-אלפים, ואנחנו מתכוונים גם לתרגם את הטקסט".
המגילה הועלתה לרשת, ומייזליש מנסה להקדים רפואה למכה, או זיכרון לשיכחה: "אני חושב שבעוד 200-100 שנה, אם לא תהיה מגילה, השואה תהיה כמה שורות בהיסטוריה. אפשר להשתמש במגילה ולהפוך את השואה למדוברת ולעכשווית, עם סגנון שמזכיר את המגילות האחרות. המגילה מסתיימת באיזושהי תקווה ואופטימיות. הצגנו את מדינת ישראל כעוגן שבא בעקבות השואה".
"כדי לדעת מה קרה, מהן התחנות בדרך, מהו הנרטיב ותחילתו של הסיפור – אתה יכול לפתוח ספרים עם מאות עמודים או אלפי הפניות באינטרנט, אבל אצלנו זה הרבה יותר תמציתי, נוח וקל להבנה", מוסיף אליעזר היון, כתב ynet, שערך את "מגילת השואה". והוא מדגיש: "יצרנו את המגילה הזו כדי שלא נשכח את האסון העצום הזה שאירע לעמנו גם בעוד מאה שנה".
"אפשר למצוא אצלנו מידע מתומצת על אנה פרנק, מרד גטו ורשה, משפט אייכמן והפרטיזנים. אפילו על יהדות המזרח, נושא שלא נותנים עליו את הדעת", הוא מציין. "ההנגשה שלנו נוגעת בנושא של זיכרון קולקטיבי, של מיתוס ונרטיב. המגילה הזו יכולה לתת תרומה אדירה, כי מרוב אירועים אנשים מתקשים להכיל את המידע".
