לרב שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה שהלך לעולמו, הייתה "מניית זהב" בייסודה של ש"ס. עוד לפני שהרב עובדיה יוסף הפך לראש מועצת החכמים ואריה דרעי הצעיר למזכיר המועצה הנמרץ, היה הרב כהן הראשון שהעניק את תמיכתו לרשימה המוניציפלית ש"ס, שהקים בירושלים נסים זאב בשנת 1983. המפלגה זכתה לשלושה מנדטים והפכה שנה לאחר מכן לרשימה ארצית, שהשיגה 4 מנדטים, וכל השאר היסטוריה.
כוחו של "חכם כהן" היה נעוץ בהיותו ראש ישיבה – הישיבה הספרדית האולטימטיבית, "פורת יוסף" בירושלים. לפני הצמיחה הגדולה של עולם הישיבות הספרדי שהחלה בשנות ה-80, עמדו בפני צעירים חרדים ספרדים שרצו לעסוק בתורה שתי אפשרויות נחשבות: האחת, ללמוד בישיבות ליטאיות – והשנייה, בישיבת פורת יוסף. בישיבה השתמרה המסורת הספרדית, ולכן נמנו בוגריה עם האליטה התורנית החרדית-ספרדית, שבזמן צמיחתה של ש"ס זכתה לעדנה.
מנהיג תורני, השראה רוחנית
כאחד מן האבות המייסדים, היה הרב שלום כהן אחד מחברי מועצת החכמים של ש"ס מעת הקמתה. עם זאת, למרות מעמדו התורני, עד לפטירתו של הרב עובדיה יוסף הוא כמעט ולא נודע בקרב הציבור הרחב, ואפילו לא בקרב תומכי ש"ס. הסיבה לכך הייתה נעוצה בהיותו נטוע ב"מגדל השן" הישיבתי, ושקוע בהרבצת תורה לבני ישיבות ולא לציבור הרחב.
זו גם הסיבה לכך שכאשר נבחר למנהיג הרוחני של ש"ס, הוא הנהיג קו הרבה יותר ישיבתי ומחמיר מאשר קודמו, הרב עובדיה יוסף. המקרים שבהם הוא בלט בקו זה היו התבטאויותיו הקשות בעניין ההמנון ("שיר מטומטם"), בנוגע לציבור הדתי-לאומי ("עמלק") וביחס ללימודים אקדמיים של בנות חרדיות ("לא יעלה על הדעת"). השינוי שניסה להוביל, ללא הצלחה, ביחס ללימודים אקדמיים היה דרמטי בשל העובדה שקודמו, הרב עובדיה, עודד את בתו לפתוח מכללה אקדמית ואף היה מופיע בה מדי שנה בטקס הסיום.
אולם כשם שהשפעתו על הציבור הרחב ואף על הציבור החרדי-ספרדי הייתה מועטה, כך גם עמידתו בראש מועצת החכמים הייתה סמלית בעיקרה. נטייתו להיות מנהיג תורני ולא מנהיג ציבור, חיזקה עוד יותר את מעמדו של אריה דרעי כמוציא וכמביא בכל דבר שקשור בתנועת ש"ס. גם העובדה שלא החזיק בחצר של מקורבים (כמו חצרו של הרב קניבסקי שהלך לעולמו לפני כחצי שנה), מנעה מסביבתו להפוך למוקד כוח משמעותי. כתוצאה מכך, הסתכם תפקידו של מרן במתן החותמת הדתית וההשראה הרוחנית לפעילותה של ש"ס, תפקיד חיוני אך סמלי באופיו.
עם פטירתו ניצבת ש"ס, ככל הנראה, בפני חילופי דורות בהנהגה. אמנם נותר עוד רב אחד מ"דור המייסדים", חבר ה"מועצת" הרב בעדני בן ה-94, אך לרב כהן ישנם יורשים טבעיים יותר, צעירים ממנו כמעט בדור – הרב שלמה עמאר והרב יצחק יוסף, שניהם "ראשונים לציון" ורבנים ראשיים בעבר ובהווה. הרב עמאר הסתכסך עם משפחת הרב יוסף, ולפיכך הסיכוי שייקח את כס ההנהגה נמוך. הרב יצחק יוסף מעורב בדעת עם הציבור ונושא בגלימה היוקרתית של ה"ראשון לציון", אך כהונתו כרב ראשי מונעת ממנו לעת עתה את הכהונה כמנהיג הרוחני של ש"ס.
לצורך מינוי נשיא חדש למועצת החכמים של ש"ס, יידרש פתרון זמני או פתרון יצירתי אחר, שעליו יהיה אמון כתמיד חבר הכנסת אריה דרעי, מנהיגה הפוליטי הנצחי של ש"ס. ההשפעה הציבורית שהייתה למועצת החכמים ולעומד בראשה נשחקה מאוד בשנים האחרונות, תהליך שקרה גם למועצות גדולי התורה של החסידים ושל הליטאים. ספק אם יימצא לש"ס מנהיג כריזמטי שיחזיר בעניין זה "עטרה ליושנה", אבל ימים יגידו.
הכותב הוא ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה