אחרי 19 שנים של בדידות וגעגועים, החלום סוף-סוף התגשם: הסבתא שבש רבבו (86) התאחדה שלשום (יום ב') עם ילדיה ונכדיה שעלו מאתיופיה. "חייתי לבד המון שנים, ומעכשיו אני יכולה להיות מאושרת", אמרה רבבו בדמעות כשפגשה את יקיריה בנתב"ג. "אלה שנותיי האחרונות, ואני מודה לאלוהים שנתן לי את הזכות לבלות אותן עם ילדיי ונכדיי בישראל".
שבש רבבו (86) עלתה לבדה לישראל ב-2003, ובארץ לא חיכה לה אף קרוב משפחה. מאז היא מתגוררת במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית בקריית גת ומחכה ליום שבו צאצאיה יצטרפו אליה בישראל. לאורך כל השנים האלה בני משפחתה ישבו במחנה ההמתנה בגונדר. השבוע, בזכות חידוש מבצע "צור ישראל", ההמתנה הממושכת הסתיימה כשששת ילדיה ו-14 נכדיה עלו ארצה בטיסה מיוחדת של הסוכנות והקרן לידידות.
"חיכינו לרגע הזה הרבה זמן", סיפרה בתה של רבבו, זאנו גרמיי מלסה. "אמא שלי גרה בישראל כבר 19 שנים, לא ראיתי אותה כל הזמן הזה ורק חיכיתי שהיא תכיר את הנכדים שמעולם לא פגשה. לפני כמה שנים אחת מאחיותיי נפטרה ולפני שנה גם הבן שלי נהרג בגלל מלחמת האזרחים, והיא לא יכלה להיות איתנו ולחלוק את הצער. מה שהחזיק אותנו זו התקווה שבקרוב הסבל ייגמר".
"לא הצלחנו לעצור את הדמעות"
בני המשפחה חיו בגונדר במשך 24 שנים בבית קטן מאדמה, שבו הקפידה המשפחה לשמר את המסורת היהודית עם תמונות ואיורים של מגן דוד.
אחד מנכדיה של רבבו, מרקצ'ו וולדי בן ה-28, אמר: "אני שמח מאד בשביל סבתא שלי, אבל קצת עצוב שעדיין לא כל המשפחה מגיעה ארצה. בני הדודים שלי נשארו באתיופיה, ואני מקווה שהם יהיו הבאים לעלות". בישראל הוא מתכנן ללמוד את השפה העברית ולהירשם ללימודי היסטוריה באוניברסיטה.
מאז שחודש מבצע "צור ישראל", כ-650 עולים הגיעו לישראל מאתיופיה בשיתוף פעולה של משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, הסוכנות היהודית, הקרן לידידות והפדרציות היהודיות. "זו זכות גדולה לאחד משפחות שמפוצלות עשרות שנים", אמרה שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה. "שמתי לי למטרה לתקן עוול ממושך כלפי הקהילה האתיופית בישראל וקרוביהם הממתינים באתיופיה, וכך נעשה".
נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין, שהתלוותה לבני המשפחה בטיסה, סיפרה: "אנחנו מלווים את שבש בתוכנית סיוע שלנו לקשישים כבר שנים רבות. התרגשנו מאוד כשנודע לנו שלאחר שנים רבות של ההמתנה היא תתאחד עם חמש בנותיה ובנה כאן בישראל. הגענו לגונדר ופגשנו את בנותיה. יחד עם ילדיה של שבש ובני משפחתם, לא הצלחנו לעצור את דמעות ההתרגשות לפני עלייתם ארצה. אני מאחלת להם קליטה מהירה וקלה כאן בישראל".