שנתיים בדיוק חלפו מאז ליל ל"ג בעומר הנורא ההוא, שבו נמחצו ונחנקו למוות 45 חוגגים בהילולת רשב"י במירון, והלקחים מהאסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה עדיין לא לגמרי הופקו. בירושלים אמנם נמשכים במרץ דיוני ועדת החקירה הממלכתית בנושא, ובקרוב היא תיכנס לשלב האחרון והמשמעותי ביותר של עבודתה, אבל באזור מירון עצמו הזמן לא עוצר מלכת. וכך, במקביל לחקירה המאומצת של מה שהיה בתשפ"א, נשלמות ההכנות לקראת הילולת תשפ"ג בעוד עשרה ימים – השנייה מאז האסון שנערכת בלי מסקנות סופיות להישען עליהן.
המשטרה, מצידה, לא ביצעה בשנתיים שחלפו תחקיר מבצעי מסודר לאירועים שגרמו לאסון – למרות נזיפות חוזרות ונשנות מחברי ועדת החקירה שדחקו בה להשלימו. קצינים בכירים שהופיעו בפני הוועדה טענו שוב ושוב כי הם מנועים מלעשות זאת במקביל לקיומה של חקירה ממלכתית אך הדגישו כי דאגו להפקת לקחים בדרכים אחרות.
רק נושא תפקיד בכיר אחד שהיה קשור לאירוע הטראומטי ההוא, מפקד המחוז הצפוני במשטרה בזמן האסון, ניצב (בדימוס) שמעון לביא, לקח אחריות והתפטר. זאת בשעה שבכירים אחרים עסוקים בבריחה ממנה מול ועדת החקירה, מחשש להמלצות אישיות בעניינם – חלקם במקביל לעבודתם בארגון ההילולה הקרובה.
באולם הוועדה שבגן הטכנולוגי בירושלים יסתיים בעוד כשבועיים שלב המוזהרים, שבו ניתנת לבעלי התפקידים שקיבלו מכתבי אזהרה הזדמנות למסור מחדש את גרסתם לאירועים שקדמו לאסון, וגם לחקור בעצמם עדים אחרים בניסיון לשכנע כי האחריות למות החוגגים אינה מוטלת עליהם. בישיבה הבאה, שתיערך ימים ספורים לאחר ההילולה, יופיעו בפני הוועדה אחרוני המוזהרים, ושניים מהחשובים שבהם – המפכ"ל קובי שבתאי ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהיה אז השר לביטחון הפנים. הגורם הבכיר ביותר שקיבל מכתב אזהרה, בנימין נתניהו, ראש הממשלה אז והיום, ויתר על זכותו להעיד בשנית.
כמה שבועות לאחר מכן יתכנסו חברי ועדת החקירה למלאכת כתיבת המסקנות שצפויה להימשך חודשים. בסיומה יוגש הדוח לממשלה – בראשות אותו נתניהו – שתחליט אם לאמצו. ההערכה היא – וזו גם שאיפת הוועדה – שעד ההילולה בשנה הבאה יושלם ההליך כולו, כדי שהחגיגות בתשפ"ד ייערכו בהתאם להמלצות הסופיות. בחגיגות הקרובות, כאמור בעוד עשרה ימים, צפויים להשתתף כ-200 אלף איש. על פי מתווה ל"ג בעומר החדש, האירועים המרכזיים והאטרקציות מושכות הקהל יועברו מקבר רשב"י הצפוף למתחם מיוחד שהוכשר לכך בשטח פתוח מחוץ למושב מירון. זאת בתקווה כי כך יהיה פיזור יעיל יותר של העולים להר, ויימנע הדוחק המסוכן שאפיין לאורך השנים את המקום.
"גורמים מעטים לקחו אחריות"
מי שסבלנותם פוקעת בינתיים הם בני משפחות הנספים באסון, העוקבים מקרוב אחר הדיונים ומאוכזבים בעיקר מבריחת המעורבים מאחריות. שמעון ישראל אלחדד, ששכל את שני אחיו, יוסף דוד ומשה מרדכי ז"ל, אמר: "לצערנו הרב, אם חשבנו שדינם של 45 קדושי מירון, שנהרגו מוות כל כך מיותר ומזעזע, ישנה משהו במדיניות ובהתנהלות של ההילולה – אז התבדינו. השינויים קורים אמנם, אבל בקצב ממש לא משביע רצון. הר מירון אינו מוכן ואינו כשיר מבחינת התשתיות לקבל את הקהל שמגיע במהלך השנה בימים כתיקונם, קל וחומר בימי ל"ג בעומר. מי שהיה אחראי על ההר בזמן האסון עדיין בתפקיד".
שי צרפתי, בנו של משה ז"ל, תיאר "רכבת הרים משוגעת" שאותה חווים בני המשפחות בשנתיים שחלפו. "מצד אחד להתרגל לחיים שאחרי, ומצד שני לראות יום-יום את הוועדה, שם עולים בזה אחר זה בכירים ומנסים להיתמם במטרה לחמוק מאחריות", אמר, "עצם העובדה שמעט מהגורמים לקחו אחריות היא מקוממת ומרגיזה. בעבר מכתב אזהרה מוועדת חקירה היה אות קלון, היום זה אפילו לא מפריע להיבחר ליו"ר הכנסת".