קפיצה של פי שניים באירועים אנטישמיים באזור ניו-יורק, כך לפי דוח האנטישמיות של ההסתדרות הציונית העולמית שהתפרסם אתמול (יום ג'), עם 125% עלייה באירועים אנטישמיים – ורק יום קודם לכן חושפים נתוני הסוכנות היהודית כי גילויי האנטישמיות בקמפוסים האמריקניים עלו בכמעט 50% – מ-160 בתקופה המקבילה אשתקד, ל-230.
שי כהן, הלומדת באוניברסיטת ברקלי היוקרתית, חווה על בשרה את הקושי להיות ישראלית במדינה שהתפארה תמיד בתואר "ידידתה הגדולה ביותר של ישראל". היותה סטודנטית למשפטים באחד ממוסדות העילית האקדמיים בעולם, לא סייע לה. "השנה חוויתי מקרים רבים מאוד של אנטישמיות ואנטי-ציונות", היא מספרת, בריאיון לאולפן ynet. "בכל מקום קשה להיות ישראלי, אבל בקמפוס שלי להיות ישראלי זה 'לא בסדר', וכן, זה קשה".
את מפחדת?
"אני לא מפחדת להיות יהודייה, אבל מה שבקמפוסים לא מבינים זה שלהיות נגד ישראל, זה כמו להיות נגד יהודים, וזה מה שהופך את זה לקשה. אתה לא יכול להגיד שאתה לא אוהב את ישראל, אבל אוהב יהודים. ישראל ויהודים זה אותו הדבר. אם אתה רוצה להישאר לא מעורב, אתה יכול, אבל אלכס ואני סטודנטים שיותר חווים את זה מול סטודנטים שאף פעם לא פגשו יהודים".
אלק בכמן, סטודנט בקולג' וויליאמס במסצ'וסטס, אומר ש"לא קל להיות יהודי" במכללה הפרטית הנחשבת. "הרבה פעמים מקשים לנו על החיים, אבל הקהילה היהודית עוזרת לנו", הוא אומר.
מה יותר קשה, זה שאתה ציוני ואקטיביסט – או זה שאתה בחור יהודי?
"שניהם. אני לא מסתיר אף פעם את היותי יהודי ואת הקשר שלי לישראל. חוויתי אנטישמיות ואני יכול להעיד שלהיות סטודנט יהודי בשנים האחרונות גורר תגובות עוינות יותר. אנשים אומרים מה הם חושבים על יהודים, ומרגישים החמרה. אנחנו צריכים להיות חזקים, גאים במורשת, ביהדות – ואנחנו חייבים 'לסבול' את זה; חייבים להיות גאים במקום שממנו הגענו. אסור להיכנע להם".
"אירועים אנטישמיים רבים"
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ששחררה אתמול את הדוח השנתי, לא מתרשם מהבלימה במספר האירועים האנטישמיים בעולם, במיוחד נוכח הממצאים הקשים וההפוכים מניו-יורק בפרט וארצות הברית בכלל. "אנחנו מדברים על עשור שבו בכל שנה היו מקרים אנטישמיים רבים יותר מהשנה שקדמה לה", הוא אומר, בריאיון לאולפן ynet. "אז השנה אין גידול, אבל אנחנו נמצאים אחרי עשר שנים שהגידול הוא מעלה-מעלה. אנחנו נמצאים בבעירה אמיתית.
"היום קשה להיות יהודי בתפוצות, קשה להסתובב עם סממנים יהודיים, קשה להיות סטודנט בארה"ב כשיש לך מזוזה על הדלת. קשה מאוד. אנחנו רואים בבלימה הזו הזדמנות אולי להתחיל לעצור את הנגע הלא-פשוט הזה שעובר על עם ישראל".
הוא מסביר כי הבלימה משמעה פחות אירועים אלימים מהשנה שעברה, ואולם הוא מזכיר: "בשנה שעברה היה 'פיק' ענק. כל שנה היו יותר אירועים מזו שקדמה לה, ובשנה הזאת יש קצת פחות אירועים מהשנה שעברה. אנחנו מקווים שהמגמה הזאת תמשיך לשנה הבאה, ואז נוכל להתחיל לומר שהאנטישמיות יורדת. כרגע האנטישמיות לא יורדת, היא בשיאה – ודבר לא טוב עובר על העם שלנו שלא גר בישראל".
"אנחנו נמצאים בעשור גרוע מאוד לעם ישראל", הוא מדגיש. "אז גם אם אנחנו רואים מדינות קצת יותר ירוקות, לצד המדינות האדומות, אנחנו צריכים להבין שהכול ביחס לשנה שעברה שהייתה גרועה מאוד אחרי פעילות בעזה, ואחרי הקורונה שיצרה נרטיב נגד ישראל. גם השנה, כשפרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר, ראינו איך מייצרים נרטיב שהיהודים עומדים מאחורי זה, גם בצד האוקראיני וגם בצד הרוסי, וגם זה יצר אירועים אנטישמיים רבים".
"יש אתגר גדול להיות יהודי. ממש כך"
חגואל מזכיר כי מרבית יהודי התפוצות חיים בארה"ב, "ושם אנחנו רואים את מגמת האנטישמיות, שהחלה בעיקר לפני כחמש שנים, בשיאו של משטר טראמפ. ראינו איך נשיא שאוהב את מדינת ישראל, שהעביר את השגרירות לירושלים, שהכיר ברמת הגולן, יצר אנטי והעיר את שונאי ישראל, וזה יצר רוח גבית לפרוע ביהודים בארה"ב – אולי המדינה הידידותית ביותר לישראל. גם בארה"ב היום יש אתגר גדול להיות יהודי. ממש כך".
איך אפשר להיאבק בגל הזה?
"הכול מתחיל ונגמר בחינוך. אנחנו נמצאים יומיים לפני יום השואה הבינלאומי – ובארה"ב ישנם בתי ספר שלא מלמדים על השואה. האתגר היום זה לראות איך אנחנו גורמים לממשלות בעולם להכניס את זכר השואה לתוכניות הלימוד שלהן – ואת החינוך נגד שנאת זרים ובעד סובלנות. זה אתגר עולמי.
"העם היושב בתפוצות עובר תקופה שלא הייתה כמותה מאז השואה הארורה. לא היו מספרים כאלה של אנטישמיות, ואנחנו צריכים להבין שעלינו לחזק את הזהות היהודית בקרב עמנו... כמו שאני רואה את זה, איפה שיש אנטישמיות גבוהה, תהיה גם התבוללות גבוהה, כי מי שפוחד להיות יהודי, יהיה לו קשה להיות יהודי – הוא או הבן שלו או הנכד שלו, ובהקשר הזה יש פה בהחלט מבט על עתיד העם היהודי".
חגואל מתריע מפני השסע הפנימי המאיים על הלכידות הישראלית: "כשהגוף מראה חולשה, אז הצד השני מתחזק... אין ספק, הסיפור הזה של אחדות עם ישראל הוא אתגר אדיר, חשוב, ומעל הרבה מאוד מהערכים שאנחנו שומעים עליהם פה. חייבים לזכור שיש לנו עם אחד, יש לנו מדינה אחת, ואנחנו צריכים לשמור עליהם מכל משמר".
פייק ניוז אנטישמי – מטרייזנשטט ועד היום
בפראג ובמחנה טרזיינשטט התכנסו למעלה ממאה חברי פרלמנט, חברי ממשל ושגרירים, ערב יום השואה הבינלאומי, כדי לדון בדרכי התמודדות עם תופעת הפייק-ניוז ותאוריות הקונספירציה נגד יהודים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאוניברסיטאות.
משתתפי הכנס הזדעזעו מעדויותיהם של סטודנטים וסטודנטיות יהודים מצ'כיה, מגרמניה, מאיטליה ומספרד שסיפרו על בורות גדולה בקרב עמיתיהם הסטודנטים בכל הנוגע להיכרות עם יהודים (רבים מהם לא פגשו יהודי בעבר), וחלקם אף סיפרו כי הם נאלצים להתמודד עם דברי שטנה אנטישמיים ואנטי-ישראליים באוניברסיטאות ברחבי היבשת, לצד חוסר היענות מצד ראשי האוניברסיטאות לצאת נגד התופעות הללו.
"כשהנאצים השתלטו על צ'כיה, היה זה סופם של היהודים במדינה", סיפר גדעון לב, ניצול שואה ממחנה טרזיינשטט, שבשנים האחרונות הפך ל"כוכב טיקטוק" שנלחם באנטישמיות. "יהודים לא יכלו להישאר בחוץ בלילה, לא יכלו להחזיק במכשירי רדיו ועד מהרה הועברנו כולנו למחנה טרזין שנקרא 'מחנה יישוב מחדש', אבל הוא היה רחוק מזה. הכניסו אותנו לצריפים צפופים מאוד, לא היה מקום, נשים וילדים לא יכלו לראות את האב והבעל... המשפט Arbeit Macht Frei ('העבודה משחררת') הוא אחת הזוועות הנאציות הציניות ביותר: אתה חופשי כשאתה מת. המאבק באנטישמיות ומאבק בשנאה נגד יהודים וכל מיעוט אחר הוא משהו שכולנו יכולים וצריכים לעשות".
"סכנה מוחשית לשלום היהודים באירופה"
יוזם הכינוס, הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), ציין באוזני המנהיגים האירופים כי "מחנה הריכוז טרזיינשטט 'שווק' על ידי הנאצים כ'התיישבות יהודים' וגטו 'נאור', אלא שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות כי בניגוד מוחלט לפייק ניוז של אותה התקופה, כ-120 אלף מתוך 160 אלף היהודים שנאסרו בטרזיינשטט נספו בשואה, בהם כ-14 אלף ילדים. חלקם נשלחו לתאי הגזים באושוויץ, רבים מתו מרעב".
"גם היום הפייק-ניוז מהווה סכנה מוחשית לשלומם של היהודים ברחבי אירופה", הוסיף. "כלי השטנה מועצם לצערנו על ידי הרשתות החברתיות ומלבה תאוריות קונספירציה נגד יהודים, שהופכות למעשים שפלים של פגיעה ביהודים ודה-לגיטימציה למדינת העם היהודי – ישראל".
את משלחת מאה המנהיגים האירופים הובילה נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה. ג'ואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר (הגוף המייצג) של יהודי פריז – הקהילה היהודית הגדולה באירופה – אמר כי "האנטישמיות החדשה פרצה בתחילת שנות האלפיים והביאה לרציחות שהכתימו את ההיסטוריה של צרפת ושל אירופה כולה. למרות זאת, החלטתי להמשיך הלאה ועודדתי את חברי הקהילה שלי להמשיך לחיות באירופה, כל עוד קיימים מקבלי החלטות בצד שלנו שנלחמים באנטישמיות ובאסלאם רדיקלי".
אנה אזרי, שגרירת ישראל בצ'כיה, בירכה את משתתפי הכנס והדגישה כי "צ'כיה היא המדינה הידידותית ביותר ליהודים ולמדינת ישראל באירופה. היא הייתה המדינה הראשונה שנרתמה לעזור לישראל במלחמת העצמאות על ידי אספקת נשק, וכיום היא מובילה בסיוע לאוקראינה בקליטת חצי מיליון פליטים".