תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות מבשרות על הישגים למועמדים חרדים ולמועמדים שכרתו בריתות עם החרדים במגוון ערים ורשויות. הסיבה הראשית לכך היא שיעור ההצבעה הגבוה בקרב האוכלוסייה החרדית. "החרדים הלכו להצביע בהמוניהם והדבר משתקף בתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות", אומר ד"ר אריאל פינקלשטיין, חוקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "התוצאות גם מראות את המאבק העז בין ש"ס לדגל התורה על הדומיננטיות וההובלה במגזר".
בירושלים משה ליאון ניצח כצפוי בהתמודדות על ראשות העיר וקיבל יותר מ-80% מהקולות, מול יוסי חביליו שמאחוריו התאחד הציבורי החילוני והליברלי, אבל הסיפור הגדול הוא מועצת העיר – שם מסתמן רוב מוחלט לרשימות החרדיות: לפי התוצאות כרגע, לפני ספירות הקולות במעטפות הכפולות, לרשימות דגל התורה, ש"ס, אגודת ישראל והפלג הירושלמי יהיו 16 מושבים במועצה מתוך 31.
"צריך לחכות לקולות החיילים", אומר ד"ר פינקלשטיין, "אבל נכון לעכשיו יש סיכוי גבוה שהחרדים ישיגו רוב במועצת העיר, בזכות הצבעה באחוזים גבוהים בריכוזים של המגזר". רשימת "מאוחדים" החרד"לית של אריה קינג זכתה לשני מושבים ורשימת נעם למושב אחד. על כן, לפי התמונה המסתמנת כרגע צפויות הרשימות החרדיות והחרד"ליות ל-19 מושבים במועצת העיר.
למה ליאון נכשל באופן יחסי בבחירות למועצה?
"העובדה שראש רשות פופולרי כמו ליאון יקבל כנראה רק שני מנדטים, מלמדת שמי שפחות הצביעו בירושלים הם האוכלוסייה המסורתית בעיר. כלומר, החרדים הצביעו למפלגות שלהם, החילונים-ליברלים הצביעו לאיחוד הירושלמי של חביליו ול'התעוררות', ואילו ליאון התקשה להביא לקלפיות את הציבור ה'ליכודי' שתומך בו".
גם העיר בית שמש, שבה מתגוררים כיום כ-70% חרדים, מחכה לקולות החיילים כדי לדעת אם ראש העירייה ד"ר עליזה בלוך תתמודד בסיבוב השני מול המועמד הליטאי שמואל (שמוליק) גרינברג, או שברגע האחרון יעקוף אותה מועמד ש"ס, ח"כ משה אבוטבול. "בבחירות הקודמות עליזה בלוך הצליחה לנצח למרות שכל הממסד החרדי הלך מולה, אבל הפעם אם החרדים יתאחדו, קשה לראות אותה מנצחת בסיבוב השני", מנתח ד"ר פינקלשטיין.
בש"ס חוגגים את הניצחון של המועמד שלהם באלעד, יהודה בוטבול, שקיבל יותר מ-55% מהקולות מול ראש העירייה המכהן והשנוי במחלוקת, ישראל פרוש. "לאור הניצחון של ש"ס באלעד, אני חושב שיש סיכוי גבוה שהם יצליחו ללכת עם המועמד הליטאי בבית שמש בסיבוב השני", מעריך פינקלשטיין.
למה הבחירות באלעד ישפיעו על בית שמש?
"יש גבול כמה השפלות אתה יכול לקבל. אם המועמד של אריה דרעי היה מפסיד באלעד, המפלגה הייתה בתחושה קשה והיה לש"ס קשה יותר לשתף פעולה עם הליטאים בבית שמש. ברגע שהם קיבלו ראש עיר שלהם גם באלעד וגם בצפת, יהיה לאנשי ש"ס קל יותר למחול על כבודם. כעת הם יוכלו להגיע לפשרות בבית שמש, ויש סיכוי שתמורת התמיכה שלהם בגרינברג שם, הם יבקשו תמורה מדגל התורה ביישובים אחרים".
בצפת גבר מועמד ש"ס, יוסי קקון, על ראש העירייה המכהן, שוקי אוחנה מהליכוד. "צפת היא דוגמה מעניינית כי בעיר אין רוב חרדי, אבל זה אחד המקומות הבודדים בארץ שבהם החרדים הצליחו להתאחד. זה דבר מעניין ולא מובן מאליו", אומר פינקלשטיין.
בבני ברק זכה כצפוי חנוך זייברט מאגודת ישראל, שקיבל כ-60% מהקולות מול שר הבריאות אריאל בוסו מש"ס. "בבני ברק הסיפור הוא המנדטים, ודגל התורה היא הדומיננטית עם יותר משליש מהקולות, לפני אגודת ישראל וש"ס", מציין החוקר. "ראש האופוזיציה ונציג הליכוד בבני ברק, יעקב וידר, אולי יגיד שההצהרות של זייברט על כוונתו להילחם בחולדות ובלכלוך הרב בעיר התורה והחסידות הן רק הבטחות בחירות. בעיר שבה פחות מחכים לקולות החיילים, נראה שבשנים הקרובות יעקבו אחרי קולות העכברושים".
בטבריה, רון קובי לא יחזור לראשות העירייה, אחרי שיוסף נבעה זכה ליותר מ-50% מהקולות: "החרדים יכולים לרשום את טבריה כניצחון, בעיקר בגלל מי שהפסיד. החרדים הציבו לעצמם כמטרה מרכזית את מניעת חזרתו של רון קובי לתפקיד ראש העיר, והצליחו להתאחד בבחירות עם ציבור לא חרדי ולעמוד ביעד".
הישגים בערד ובאשדוד
בערד ראש העירייה ניסן בן חמו הפסיד ליאיר מעיין, שקיבל יותר ממחצית מהקולות. מעיין הדתי-לאומי קיבל בין השאר את תמיכת החרדים. "חסידי גור הם הקבוצה החרדית הדומיננטית בעיר והם כבר הרבה שנים מנסים להדיח את בן חמו. בניגוד לעבר, הפעם הם הצליחו", אומר פינקלשטיין. "יש לא מעט ראשי ערים מכהנים שמפסידים, כמו בחולון, ברחובות, או בחיפה – שם ד"ר עינת קליש-רותם, שבעבר זכתה לתמיכה של החרדים, הפסידה בענק, והפעם החרדים בחיפה חילקו את תמיכתם בין יעקב בורובסקי לדוד עציוני. גם בנתניה ראש העירייה המכהנת מרים פיירברג אולי תישאר 'על הקשקש', ולא תזדקק לסיבוב בחירות שני, אבל זה לא מובן מאליו".
ראש העירייה המכהן של אשדוד, יחיאל לסרי, שקיבל את תמיכת החרדים, זכה בקרוב ל-50% מהקולות וצפוי להמשיך לקדנציה נוספת. "באשדוד המצב הפוך מבית שמש – שם היה פיצול בין החרדים ואילו באשדוד היה פיצול בין החילונים, שאם הם היו מתאחדים אולי היה להם סיכוי מסוים מול לסרי", מציין החוקר.
נציג דגל התורה, יצחק רייך, ניצח בפער קטן ברכסים את המועמד מש"ס, מוטי ויזגן. ד"ר פינקלשטיין מסביר כי על פי הסכם הרוטציה בין ש"ס לדגל התורה, הפעם היה התור של דגל התורה להציג מועמד יחיד לתפקיד ראש הרשות. בעקבות הקרע בין המפלגה הליטאית לש"ס, החליט ח"כ אריה דרעי להריץ מועמד עצמאי לתפקיד. "שמחה גדולה הלילה הזה", מיהר להכריז בתגובה ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה.
בביתר עילית ראש העירייה המכהן מאיר רובינשטיין, נציג החסידים, ניצח כצפוי את חננאל שם-טוב מש"ס, אחרי שסחף כשני שלישים מהקולות. ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן, וראש מועצת קריית יערים יצחק רביץ, ימשיכו לקדנציה נוספת, פשוט משום שאף אחד לא העז להתמודד מולם. עם זאת, מעניין לשים לב שבקריית יערים 36% מהתושבים השתמשו בפתק הירוק כדי להצביע נגד המועמד היחיד, מה שמסמל חוסר שביעות רצון מהמצב.
הפרשן הפוליטי החרדי ישראל כהן הסביר את ניצחון החרדים בערים שונות: "לחרדים באופן מסורתי יש בבחירות אחוזי הצבעה גבוהים כי הם לא מגיעים רק בגלל החובה האזרחית, אלא מהקריאה של הרבנים לצאת להצביע והציווי 'ועשית ככל אשר יורוך'. הם יוצאים להצביע כי הם רואים בכך חובה ומצווה דתית".
לדבריו, "לפני 7 באוקטובר היינו במצב שכל השיח היה על הדתה. היה דיבור על כך שכוח קפלן ישתלב וישתלט על מפלגות בערים והם יפעלו כדי להשפיע על הבחירות לכיוון הליברלי. בפועל, המלחמה קטעה את הסיפור הזה והשיח נהיה אחר. שיעור ההצבעה בציבור הכללי היה נמוך יותר בעקבות המלחמה, והציבור החרדי, שכאמור יוצא בהמוניו להצביע, צבר הצלחה משמעותית ולכן רואים את ההצלחה בערים הללו".
"אני מקווה שראשי הערים החרדים בערים המעורבות לא ילכו לכיוון של כפייה דתית, אלא לכיוון של אחדות, ויראו שחרדים יכולים להתנהל במקצועיות ולדאוג לצרכים של כלל האוכלוסייה", אמר כהן.