איחולים לבביים, בקשות אישיות וכבוד הדדי: מכתבים מהארכיון האישי של מנחם בגין מלמדים על יחסיו של ראש הממשלה המנוח עם כמה מגדולי הרבנים בתקופתו – בהם הרב אריה לוין, הרבי מלובביץ', הרב שלמה גורן, הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב עובדיה יוסף.
מכתביו של בגין, שהשבוע מלאו 30 שנה לפטירתו, מלאים בגילויי כבוד לאנשים שכונו גדולי הדור. הם מצידם העלו בפניו נושאים היקרים לליבם, אבל גם התעניינו בשלומו, ולפחות חלקם קיימו איתו קשרי ידידות הדוקים.
30 שנה לפטירתו של מנחם בגין - פרויקט מיוחד
קשר קרוב במיוחד היה בין בגין לרב אריה לוין, שנפטר ב-1969, כמה שנים לפני המהפך של 1977 ועליית הליכוד לשלטון. השניים נפגשו פעמים רבות וגם שלחו מכתבים רבים זה לזה. הם שלחו זה לזה איחולי ברכה על שמחות משפחתיות וסביב חגי ישראל, וכל אחד מהם נהג להתעניין בשלום חברו.
בפניות אליו קרא בגין לרב לוין "מורנו ורבנו הנעלה והנערץ" – כך עולה מעיון בהעתקים של המכתבים בארכיון של ראש הממשלה המנוח. באחד המכתבים כתב לו: "זכיתי במה שאולי אין אני ראוי לו: בידידותו של כבודו". לוין, שכונה "אבי האסירים", חלק לו כבוד גם כן, כינה אותו לא פעם "מכובדי הדגול" ונהג לאחל לו "עלה והצלח".
באחד המקרים ביקש בגין מהרב לוין שיברך את בתו שחגגה בת מצווה. "בימים אלה מלאו י"ב שנה לבתנו לאה", כתב לו בשנת 1960, "במוצאי שבת יבקרונו ידידים, כדי להשתתף בשמחתנו. ברור כי לכבודו יהיה קשה להגיע, בשעה מאוחרת, מירושלים לתל אביב. ומשום כך, רעייתי ואני אינם מעיזים להטרידו בהזמנה לחגיגה זו. אך אנו מבקשים, מכבוד הרב, לתת ברכה ללאה. ברכה שתלווה, בחסד וברחמים, כפי שאנו מאמינים, כל ימי חייה". לפני חתימתו כתב בגין לרב: "באהבה ובהערצה".
16 צפייה בגלריה
"ה' ירפאהו ברפואה שלמה, ויחזקהו ויאמצהו למען עמנו וארצנו הקדושה": איחול ששלח הרב לוין לבגין לאחר שנודע לו שחלה
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
גם הרב לוין שלח לבגין לעיתים בקשות בעניינים שונים. שאלת השבת במרחב הציבורי למשל, שרלוונטית עד היום, הטרידה רבנים גם בימים ההם. הרב לוין כתב לו באחד המכתבים להיאבק בכנסת לטובת הנושא: "אני מפיל תחינתי ובקשתי בכל לשון של תחינה ובקשה בשביל כבוד השבת... אשר חולל רחמנא לצלן באופן נורא אפילו ברחובות ירושלים עיר הקודש". נראה כי בגין הקפיד להגיב על מכתביו גם כאשר הם כללו בקשות שלא היה בידיו למלא.
הרב בנג'י לוין, נכדו של הרב אריה לוין, מספר: "היה קשר הדוק בין סבא לבגין. הוא בא לבר מצווה שלי והצטלמנו. אני זוכר שהוא סיפר לי כשהייתי נער שהוא מניח תפילין בזכות סבא שלי. הייתה לו הערכה גדולה ליהדות ולרבנים, וסבא ראה בו אוהב ישראל גדול".
16 צפייה בגלריה
מנחם בגין עם נכדו של הרב אריה לוין, בנג'י (בנימין), בבר המצווה שלו
(באדיבות הרב בנג'י לוין)
לוין, רב בית הכנסת "אחדות ישראל" בירושלים, מסביר כי "בגין ראה את הפאר של יהדות אירופה. הוא נולד בבריסק, וראה את הפאר של הישיבות הגדולות, כמו שהיה פעם. הוא היה אדם מיוחד מאוד, וצנוע. אני זוכר את הבית הצנוע שלו בתל אביב, היו בו חדרים קטנים. לבגין היה יחס לכל אחד ואחד. אדם שכל כולו היה לטובת ארץ ישראל והיהודים, ואני חושב שההערכה של סבא אליו הייתה בגלל זה. הצניעות שלהם והיחס ליהדות חיברו ביניהם".
16 צפייה בגלריה
"זכיתי במה שאולי אין אני ראוי לו: בידידותך". מכתב של בגין לרב אריה לוין
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
קרא ל"שיבת ציון המונית"
בגין עמד בקשר בין השאר גם עם הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון. הוא נפגש איתו כשביקר בארצות הברית, שם פגש גם את הרב משה פיינשטיין ואת הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. קצת יותר מחודש אחרי מלחמת ששת הימים, שלח בגין לאדמו"ר חסידות חב"ד מכתב שקורא לו לעלות לישראל – ואף לעודד את החסידים לעשות זאת.
במכתב מ-20 ביולי 1967 סיפר בגין שהזדמן לו להשתתף באירוע הנחת אבן פינה למרכז חב"ד חדש בלוד, וציטט מתוך נאומו שם: "תצא מעצרת זו בקשה אל הרבי הגדול אשר זכיתי פעמים מספר לשוחח עימו בין האשמורת השנייה לבין השלישית, כי יקרא הוא לבני העם היהודי באשר הם שם, לקום, לעלות למלאות את הארץ ולבנותה. כי אמנם, לאחר הישועה הגדולה שהייתה לנו מעם ה' בזכות גבורת בנינו ומסירות הנפש שלהם, השאלה המכרעת מבחינת עתידו של העם וארצו היא העלייה, שיבת ציון המונית. ומאחר שידוע לכולנו כי הרבי נותן תמיד דוגמה אישית, נבקשו שיתייצב הוא בראש העולם ציונה, בראשם של אלפים ורבבות מבית ישראל, שישובו לארץ אבות בשעה גדולה, שעת רצון היא".
16 צפייה בגלריה
"שיתייצב בראש העולים ציונה": הקריאה של בגין לרבי מלובביץ' לעלות לישראל
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
"בכל פעם שבגין ביקר בניו-יורק היה ביניהם קשר. בגין היה ציוני וחסיד שלמות המולדת, וגם דמוקרט. בעיניו, כדי לשלוט בארץ צריך רוב יהודי. לכן העלייה הייתה בעיניו קריטית", מסביר הרצל מקוב, ראש מרכז מורשת בגין.
הוא האמין שהרבי מלובביץ' יכול להוביל לעלייה המונית.
"כן, בלי ספק. אמנם יש כאן קריאה אישית, אבל החשיבות הגדולה היא הבקשה שיקרא להמונים לעלות לארץ. אם הוא היה קורא לעלייה, אין ספק שזה היה יכול להיות משמעותי".
כידוע, הרבי מלובביץ' נשאר בארה"ב ולא עלה לישראל. לדברי הרב מרדכי מנשה לאופר, רב רובע י"א באשדוד, שליח חב"ד וחוקר תורת הרבי מלובביץ', הרב שניאורסון התאכזב מכך שהניצחון הגדול במלחמת ששת הימים לא תורגם להתעוררות רוחנית בעם. "כל הסיבות שהביאו לגלות בתוקפן עומדות", כתב באיגרת שמטרתה הייתה לתת תשובה לקריאתו של בגין, ובה הסביר שעם ישראל עדיין אינו ראוי לגאולה השלמה.
16 צפייה בגלריה
הרבי מלובביץ'. "ראה בבגין יהודי שלא מסתיר את יהדותו ושם שמיים שגור על פיו"
(צילום: ישראל-זאב גולדשמיד)
"אני חושב שהרבי ראה בבגין יהודי שלא מסתיר את יהדותו ושם שמיים שגור על פיו. לרבי זה היה חשוב מאוד. הוא חשב שבגין התכוון לטוב", אומר הרב לאופר. לדבריו, הרבי מלובביץ' מתח ביקורת במהלך השנים על האופן שבו נוהלה מלחמת לבנון – אבל בסיכומו של דבר הביע צער על התפטרותו של בגין, לפי טיוטת מכתב שנמצאה בשנים האחרונות.
בארכיון נמצאו מכתבים אישיים ששלח הרבי מלובביץ' לבגין, שבהם הדגיש למשל את חשיבות שמירת השבת, וכן קטעים מדרשותיו ששלחו אנשי חב"ד, עם מסרים נגד מסירת שטחים.
הפולמוס על סיני
המכתבים של בגין הופקדו תחילה במכון ז'בוטינסקי, והיום הארכיון שלו זמין לציבור במרכז מורשת בגין. חלק מהמסכמים נסרקו והועלו לאתר האינטרנט של המרכז. המכתבים המופיעים כאן הם רק טעימה מהארכיון השלם.
"לא כל החומרים קוטלגו עם כל הפרטים. בחלקם קשה להבין את ההקשר", מספר רמי שְׁתִיוִי, ראש אגף תוכן ומורשת במרכז בגין. "בגין לא היה איש דתי, אבל היה לו חיבור ליהדות. יש מגוון של רבנים שהוא היה איתם ביחסים טובים. גם רבנים רפורמים – הרב אלכסנדר שינדלר היה ביחסים טובים עם בגין".
בין הרבנים האורתודוכסיים שמכתביהם מצויים בארכיון נמצא גם הרב צבי יהודה הכהן קוק. במכתב מ-13 בספטמבר 1977, מספר חודשים אחרי המהפך וכניסת בגין לתפקיד ראש הממשלה, כתב לו הרב צבי יהודה מכתב לבבי שבו כינה אותו "נכבדי הנעלה, הדגול, המורם-מעם", ואיחל לו הצלחה בהנהגת המדינה. הוא השתמש בסופרלטיבים דומים כשפנה אליו גם במקרים אחרים.
16 צפייה בגלריה
"ידידי נכבדי הנעלה הדגול המורם-מעם": איחולי הצלחה ששלח הרב צבי יהודה הכהן קוק לבגין בספטמבר 1977
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
16 צפייה בגלריה
"בתקומת עמנו ונחלתנו כולה, בכל מרחביה": מכתב של הרב צבי יהודה הנוגע בנושא שלמות הארץ
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
הרב צבי יהודה, בנו של הראי"ה קוק, כתב אל בגין מספר פעמים בנושא ארץ ישראל והדגיש בפניו את עיקרון ארץ ישראל השלמה, כולל שטחי יהודה ושומרון, ומניעת מסירת השטחים לערבים. בהמשך, במסגרת הסכם השלום עם מצרים, מסר בגין את סיני למצרים ופינה את חבל ימית – מהלך שהרב צבי יהודה התנגד אליו נחרצות.
ב-1978 שלח הרב הראשי שלמה גורן לבגין מכתב המברך אותו על זכייתו בפרס נובל לשלום בעקבות ההסכם עם מצרים. "ההחלטה להעניק לך פרס נובל לשלום היא קידוש שם ישראל בעולם וקידום חזון הנביא 'ונקדשתי בכם לעיני הגויים'", כתב, תוך שהוא מצטט מספר יחזקאל. "תזכה לשמור על שלמות ארצנו ונחלת אבותינו לאורך ימים".
16 צפייה בגלריה
"קידוש שם ישראל בעולם": המסר של הרב גורן לבגין לאחר שקיבל פרס נובל לשלום
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
יחסו של בגין לרבנים מודגם במכתב ששלח לרב גורן כמה שנים מאוחר יותר, ב-17 באוגוסט 1981. נושא הפנייה היה הדיון על היישובים היהודיים באזור פִתחת רפיח, בקצהו הצפון-מזרחי של חצי האי סיני, והשאלה אם הם נחשבים חלק משטחי ארץ ישראל המובטחת בתנ"ך (ולכן אין למסור אותם למצרים במסגרת הסכם השלום – ש"מ). "באשר לפִתחת רפיח, גם לבור מדאורייתא כמוני, ידוע הדבר – יש ויכוח בין חכמים, בייחוד מבחינת הפירוש של נחל מצרים. לא אכניס ראשי בין ההרים", כתב בגין. בהמשך כתב שבשיחות השלום בקמפ דייוויד נלחם להשאיר את היישובים, ואף שכנע בכך את הנשיא ג'ימי קרטר, אבל נשיא ארה"ב לא הצליח לשכנע את נשיא מצרים אנואר סאדאת בכך.
"הוא כתב כאילו הרב צבי יהודה והרב גורן הם הרים ענקיים, והוא הקטן באדם. ברור שהיה לו כבוד לרבנים", מנתח שתיוי. "הוא הכיר בחשיבות של הנהגה רוחנית, רואים את זה בכתיבה שלו. נקודה מרכזית היא שהיה לו כבוד למילה, והוא התייחס לתנ"ך כספר בעל חשיבות היסטורית".
16 צפייה בגלריה
"גם לבור מדאורייתא כמוני, ידוע הדבר": המכתב של בגין לרב גורן לגבי פתחת רפיח, שבו השווה את הרבנים להרים
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
"להצטנע זו הייתה דרכו", מוסיף הרצל מקוב, העומד בראש מרכז מורשת בגין. "מקובל לומר על חכמים גדולים שהם 'הרים'. רואים שהוא משתמש כאן בשפת בית המדרש".
הפנייה של הרב עובדיה יוסף: "מבקש מכבוד מעלתו"
בארכיון מצויים גם מכתבים ששלח רב ראשי אחר – הרב עובדיה יוסף. באחד המכתבים, מ-1977, הוא העלה בפני ראש הממשלה את נושאי קצבאות הילדים ותקציב הישיבות, כפי שעלה בפגישה ביניהם. "לדעתי ראוי מאוד לעודד ולחזק את הזוגות הצעירים שלנו שהם בראשית דרכם בבניין המשפחה, כדי שיוכלו להתבסס ולהתחזק, ולבנות בית נאמן בישראל", כתב הראשון לציון בין השאר, והוסיף: "הריני מבקש מכבוד מעלתו לעשות כל אשר ביכולתו להעלות ולהגדיל את מידת התמיכה בישיבות הגבוהות שלנו, בהתאם לתמיכת הממשלה בשאר המוסדות להשכלה גבוהה". את מכתבו חתם במילים "בידידות נאמנה ובכבוד רב", ובברכת כתיבה וחתימה טובה.
16 צפייה בגלריה
מכתבו של הרב עובדיה יוסף לבגין לגבי קצבאות הילדים ותקציב הישיבות
(ארכיון מרכז מורשת בגין)
נראה שהכבוד הרב שבגין קיבל מרבנים קשור לכבוד הרב שהיה לו ליהדות על כל רבדיה. "בן-גוריון חשב שצריך לקפוץ מהתנ"ך לפלמ"ח, ולדלג על הגלות. בגין חשב אחרת", מסכם מקוב. "כשהיה דיון על חוק שיאפשר לגדל חזיר בארץ בתנאים מסוימים, הוא התנפל על אנשי 'המזרחי' שהיו מוכנים להצביע בעד. הנימוק העיקרי שלו נגד היה לא רק איסור התורה, אלא זה שאבותינו ואמותינו היו מוכנים למסור את נפשם על עיקרון איסור אכילת חזיר. במובן הזה הוא היה מסורתי במלוא מובן המילה".
