גם ביממה האחרונה לחייו, הרב אורי זוהר לא הפסיד את השיעור הקבוע שלו עם ה"חברותא" שלו (השותף הקבוע ללימוד התורה), ב-45 השנים האחרונות. "ברוך ה' זכיתי ללמוד איתו כמעט מהתקופה הראשונה שבה הוא התקרב ליהדות", הרב שלום וילנסקי סיפר אתמול ל-ynet.
"הלימוד היה כל יום, בדרך כלל בבית שלו. היו תקופות שלמדנו בבוקר, אבל רוב הזמן למדנו בלילה. גם בלילה האחרון למדנו ביחד וסיימנו ב-4 לפנות בוקר. הוא אמר שהוא צריך להתכונן לתפילת שחרית, וכמו כל יום סימנו בעיפרון בספר שלי ובספר שלו עד לאן הגענו, כדי להמשיך ללמוד משם ביום שלמחרת". היום שכבר לא יגיע. אתמול (חמישי) הלך הרב אורי זוהר לעולמו, והוא בן 86.
"איש של טוטאליות מדהימה"
"הרב אורי זצ"ל היה תמיד אומר לנו: אני היום בן 40, שכן את 40 השנים הראשונות שלי שבהן לא חייתי כיהודי שומר מצוות, אינני מחשיב", מספר איש החינוך, הרב דן טיומקין. ב-20 השנים האחרונות היה אף הוא "חברותא" של הרב זוהר.
"הקב"ה הוא לא חרדי": הרב אורי זוהר מדבר על התבודדות
(באדיבות הרב דן טיומקין)
"היינו מתווכחים איתו, אביתר בנאי ואני", נזכר הרב טיומקין, "40 השנים הראשונות לא נחשבות? שאלנו. הרב אורי היה אומר שלא היה בהן כלום, שהכול היה הבל, אבל אנחנו הצלחנו לשכנע אותו שגם החלק הזה בחייו תרם לו הרבה, עיצב ואפיין את אישיותו הענקית והמדהימה".
לרב אורי זוהר הייתה "טוטאליות מדהימה", כלשונו של טיומקין. כשחזר בתשובה נטש לחלוטין את העולם שהכיר, ומסר את נפשו לתורה. "קשה להפריז ברמת מסירות הנפש הזו: הבוקר הוא התחיל את היום כהרגלו, בשעה 3:30 לפנות בוקר, עם החברותא הקבועה, אלא שהוא איחר בדקה מאחר שלא הרגיש טוב – וביקש להתנצל על כך. מכאן ולאורך היום כולו, עסק הרב אורי בתורה עם חברותות, מהם התפנה רק לארוחות קצרות, לשיחה עם אשתו או לעצה. סדר החברותא האחרון החל בחצות".
כשאורי חזר לצריף של אביגדור
הרב טיומקין, בעצמו סוג של רב-סלב בענייני חינוך, חזר אף הוא בתשובה וראה ברב זוהר את מורו ורבו. בוויכוחים ביניהם על תפר העולם הישן והחדש שאליו היגרו, סיפר לו הרב זוהר כי בתחילת דרכו היה עושה לעצמו אוטוסוגסטיה: "אולי אני מרמה את עצמי, אולי אני אומר לעצמי שטוב לי בהיותי דתי אבל המקום שבו טוב לי באמת הוא הים, החברים, החיים הקודמים.
איך אפשר לשבור את "קליפת עמלק"? הרב אורי זוהר מלמד "שפת אמת" על מגילת אסתר
(באדיבות הרב דן טיומקין)
"לא התביישתי, צלצלתי לאביגדור, זיכרונו לברכה, שהיה עדיין בצריף – ושאלתי אם אפשר לבוא. הוא שמח שמחה גדולה והגיעו כולם, אריק, שיסל ובועז, חלקם כבר זיכרונם לברכה, כולם ישבו בצריף של אביגדור. אחרי שלוש דקות השתעממתי, אמרתי, איך אני יוצא מפה? לא היה נעים לי לצאת, אבל אני כבר השתדרגתי, אני במקום אחר".
"את התפיסה", אומר הרב טיומקין, "הצלחנו לשנות אצלו. בשנותיו האחרונות החל הרב אורי להתבונן במבט מכיל, רך ומקבל גם בשנותיו הראשונות". טיומקין נזכר כי במוצאי השבת האחרונה, מצא אביו את המערכון המפורסם של זוהר ואיינשטיין על העולים החדשים, וביקש מבנו להראות אותו לרב. "הראיתי לו את המערכון, והוא מאוד נהנה. הוא אמר: 'זו סאטירה טובה'. הוא כבר לא התבייש בה, הוא בנה קומה נוספת על גבי הקומה הראשונה".
הוא העריך את חייו הקודמים, את היותו מכונן תרבות ופסקול?
"הוא לא התבייש בזה. הוא הודה שאדם לא יכול לעשות 'דליט' על חייו הקודמים, והם חלק אינטגרלי ומהותי מחייו הנוכחיים. מצד שני, הוא לא התרפק עליהם. לא היו לו אלבומי תמונות של הסצנות משנות ה-60 וה-70, לצורך העניין. הוא היה אז בכיתה א' בבית ספר יסודי, היום הוא מבחינתו ב'הרווארד'. זו הייתה התפיסה שלו. הוא ניתב את כל העוצמות שהוא רכש אז, ללימוד התורה".
"הרב אורי סיפר לי: 'צלצלתי לאביגדור ז"ל, שהיה עדיין בצריף – ושאלתי אם אפשר לבוא. הוא שמח שמחה גדולה והגיעו כולם, אריק, שיסל ובועז, חלקם כבר ז"ל, כולם ישבו בצריף של אביגדור. אחרי 3 דקות השתעממתי, אמרתי, איך אני יוצא מפה?'"
הרב אורי עשה את דרכו התורנית בעולם הליטאי, אך בשנים האחרונות החל לעסוק גם בתורת החסידות. "הוא כל הזמן התחדש, והכול מתוך מסירות נפש טוטאלית והרבה אהבת ישראל", אומר הרב טיומקין. הם החלו ללמוד יחדיו את ספר "התניא" של מייסד חסידות חב"ד ואת "ליקוטי מוהר"ן" של רבי נחמן מברסלב – ומאות שעות של החברותא הזו מתועדות בסרטונים שמעטים מהם כבר עלו לערוץ היוטיוב.
מהפכה בחינוך ילדים
מעטים מאוד ברחוב הישראלי, אם בכלל, יודעים על המהפכה שעשה הרב אורי זוהר ביחס החרדי לנוער נושר. הרב טיומקין, שנחשב היום לאחד מראשי העוסקים בתחום, מספר כי חלק מהשינוי האישיותי שעבר על הרב, היה ההכרה כי אותה תורה שמחייבת אותנו למסור את הנפש למען הקדוש ברוך-הוא – מחייבת אותנו להיות רכים עם הילדים.
הרב אורי זוהר מלמד קטע מליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב, על לימוד זכות
(באדיבות הרב דן טיומקין)
המספרים העצומים של הנוער הנושר ברחוב החרדי (הגבוהים, על פי מחקרים, מזה הכללי), יצרו משבר חברתי ודתי ברחוב החרדי, שלראשונה נאלץ להתמודד עם שיעור בלתי נתפס של נערים ונערות בסיכון. ההורים מצאו עצמם נאבקים בשאלות אקוטיות: כיצד יש להתייחס לילד שהגיע לרחוב? האם נכון יהיה להרחיקו מהבית כדי שלא "יקלקל את אחיו"? הטוטאליות הבלתי נתפסת של הרב זוהר נותבה כעת למסלול הזה: הוא פרסם ספר בשם "אבות על בנים", ועמד מאחורי הספר "בוסר המלאכים" של הרב טיומקין. אלה, לצד אינספור סדנאות, הרצאות ופרסומים – חוללו מפנה ביחס לילדים ולילדות החרדים ש"התקלקלו", ו"ירדו מהדרך" בעגה החרדית.
"הוא לא התבייש בזה. הוא הודה שאדם לא יכול לעשות 'דליט' על חייו הקודמים, והם חלק אינטגרלי ומהותי מחייו הנוכחיים. מצד שני, הוא לא התרפק עליהם"
"הגישה המכילה, המקבלת, האוהבת של הורים חרדים לילדים, גם כאשר אינם קופי-פייסט של הבית – היא יצירה שלו", אומר הרב טיומקין. באחת משיחותיהם המשותפות, אמר לו הרב זוהר בשם האדמו"ר מסלונים, כי כשם שאנו בניו של הקב"ה גם אם אנחנו חוטאים – כך בנינו ובנותינו, אפילו אם סרו מן הדרך, וחל עלינו איסור מוחלט להוציאם מן הבית. מה כן? "כי עזה כמוות אהבה, יש להרעיף על הילד אהבה וחיבה אין-סופיים", כדבריו.
"הוא סירב להגדיר את עצמו חרדי"
הרב אורי זוהר, מבחינתנו החרדים, היה "החרדי המושלם". האיש שקיים את מה שביקש ממנו אלוהיו ללא כל פילטרים. הוא ייצג נקיות בעבודת האל ללא נורמות, לחצים וסיטואציות חברתיות שמכתיבות התנהגות. מצד שני, טוען הרב טיומקין שהרב אורי זוהר סירב להגדיר את עצמו "חרדי". "אני חילוני שומר מצוות", נהג לומר. "הוא פשוט רצה לקיים מצוות, ומאחר שחז"ל קבעו כי מי 'שירא שמיים דבריו נשמעים', הוא זכה לאהבה גדולה. הספדיו ובכייתו בלוויותיהם של אריק איינשטיין וצבי שיסל, זכרם לברכה, נכנסו לליבם של רבים".
האם הוא התכונן למוות?
"הוא היה אדם של העולם הבא, הוא כל הזמן הכין את עצמו לעולם הבא. לא במובן המדוכא והסגפני, אלא במובן הכובש והמציאותי. הוא חי את המציאות הרוחנית של העולם הבא – בעולם הזה הוא למד ללא הפסקה, אבל בכל פעם ששיחת טלפון הגיעה לברכה או לעצה בנושאים שונים, הוא תמיד ענה במאור פנים".
"גם בקורונה הוא לא ויתר על הלימוד"
בשונה מחברי העבר של האמן אורי זוהר, הקיף עצמו הרב אורי זוהר באנשים שנחבאים אל הכלים, מעדיפים שלא להתבלט וגם לא להתראיין. גם וילנסקי, שלמד עם זוהר שעות מעטות לפני פטירתו, התרצה לספר על חברו רק כדי להדגיש שהוא למד "תורה לשמה", כלומר לימוד לשם לימוד, לא משיקולים זרים כמו פרנסה או כבוד.
"הוא באמת למד תורה לשמה. לא כדי להתייהר, ולא כדי לעסוק בזה, ולא כ'קרדום לחפור בו'", סיפר. "הוא היה כמעיין המתגבר, וכל המעלות שמוזכרות בפרקי אבות על מי שלומד תורה לשמה, התקיימו בו".
הרב וילנסקי מספר כי ידידו הקרוב היה, לדבריו, "באמת בעל כישרון גדול – הוא זכה להרבה ולמד כל הזמן. התעניין ורצה לדעת – גם בהלכה, גם בגמרא, גם במחשבה. תמיד ביקש לחדור לעומק הסוגיה ולהבין מה שהוא לומד".
הרב וילנסקי נאנח בלב שבור. "אובדן גדול, גדול מאוד", הוא אומר. "גם כשהייתה קורונה המשכנו ללמוד ביחד. במשך תקופה למדנו דרך הטלפון, ואחר כך הייתי בא אליו הביתה, אבל היה לו חשוב לא לוותר על הלימוד. גם אם היה הולך לישון מאוחר מאוד, אף פעם לא דחינו את שעת השיעור. הזמן הזה היה קודש.
הוא פרסם ספר בשם "אבות על בנים", ועמד מאחורי הספר "בוסר המלאכים" של הרב טיומקין. אלה, לצד אינספור סדנאות, הרצאות ופרסומים – חוללו מפנה ביחס לילדים ולילדות החרדים ש"ירדו מהדרך"
"אשתו אמרה לו פעם, 'למה אתה לא הולך לישון מוקדם בערב אם אלו השעות שאתה לומד בהן' – והוא ענה: 'מה אני יכול לעשות. כל כך הרבה אנשים מתדפקים על הדלת, אני לא יכול שלא לקבל אותם'. והוא היה הולך לישון מאוחר, אבל בשעה שקבענו היינו מתחילים ללמוד".
פורסם לראשונה: 20:38, 02.06.22
