מאות מוסדות חינוך חרדיים פועלים בניגוד להנחיות הקורונה כבר חודש ימים בדיוק, ונראה כי הממשלה ורשויות האכיפה השלימו לחלוטין עם הצפצוף המאורגן על החוק. בעוד שמקבלי ההחלטות, הן מהדרג המקצועי והן מהפוליטי, שוברים את הראש כבר שבועות ארוכים בניסיון לגבש מתווה מושכל לחזרת תלמידי ישראל אל מסגרות החינוך, ובשעה שמאות-אלפי ילדים ונערים יושבים מתוסכלים בבתיהם, מנותקים מלמידה משמעותית ומחיי חברה - בתלמודי התורה סגרו הבוקר (ד') חודש ראשון של שגרה, והם ממשיכים ללמוד כרגיל - כמעט באין מפריע.
באופן רשמי, הוראת הרבנים הבכירים, מנהיגי הציבור החרדי, לפתוח את המוסדות בראש חודש חשוון התייחסה לבתי הספר היסודיים לבנים, וכללה את הזרמים האשכנזיים בלבד, חסידים וליטאים. בפועל, ככל שחלף הזמן, ועל רקע אווירה כללית בציבור של סיום הסגר, לצד סלחנות מופגנת ביחס להפרת החוק והיעדר האכיפה - הצטרפו אט-אט גם מוסדות לבנות ולגילים גבוהים יותר, כולל בציבור החרדי הספרדי ובקהילות נוספות שנחשבו עד אז למקפידות יותר.
ועם זאת, אף שהדבר הפך לנורמה מקובלת במגזר, ישנם בתי ספר רבים, ואף רשתות חינוך שלמות, שעדיין מסתפקים בלמידה מרחוק, ובנוסף אושר בינתיים חידוש הלימודים בכיתות א'-ד' לכלל האוכלוסייה, ולכן קשה להעריך את היקף התופעה ולקבוע איזה אחוז מסך המוסדות החרדיים נשמע כיום להנחיות.
גורם במשטרה אישר ל-ynet כי 68 דו"חות אזהרה או קנסות בסך 5,000 חולקו למוסדות חרדיים בחודש האחרון, בסך כולל של 340 אלף ש"ח, והגדיר את פעילות האכיפה כ"משחקי חתול ועכבר". עם זאת, אמר כי "מדי יום יש בקרות של שוטרים, והם כבר סקרו מאות מוסדות חינוך שונים".
לדבריו, "ניידות מסתובבות יום-יום בערים החרדיות עם רשימות של בתי ספר, והתקיימו גם שיחות הסברה עם מנהלים ומנהלות, עד שחלקם השתכנעו לסגור בעצמם את המוסדות". באשר לביטול דו"חות הוסיף הגורם: "אנחנו לא מכירים תופעה כזו, אך יש מנגנון ערעור כמקובל".
מדיניות ההכלה - "רוח המפקד"
לא רק מספרם הנמוך של הדו"חות ביחס לחומרת ההפרות – מאות מוסדות במשך חודש שלם, ורק כמה עשרות דו"חות – מעורר תהייה. נראה כי החגיגה תעבור, כנראה, ללא כל ענישה לאחר שהאיסור על פתיחת המוסדות לא עבר את אישורה של הכנסת, ואף חברי וועדת החינוך לא הצביעו על אישור התקנות. כתוצאה, הדו"חות שניתנו בתקופה זו, התבטלו.
בוועדת החינוך טוענים כי התקנות יאושרו היום, כך שהדו"חות שיינתנו להבא יהיו ברי תוקף, וכי הטעות נובעת מחוק חדש ומסובך. חוק הקורונה הגדול דורש כי כל החלטת ממשלה תאושר בוועדה הרלוונטית בכנסת בתוך 14 יום. במידה והתקנות לא מאשרות, ההצבעה עוברת למליאה, ואם המליאה לא מאשרת, התקנות מתבטלות.
אבל עם כל הכבוד לשוטרים, שמוצאים עצמם פועלים במציאות כמעט בלתי אפשרית - מדיניות ההכלה של הפרת ההנחיות, בין אם היא רשמית ובין אם לאו, קשורה באופן ישיר לרוח המפקד: ראש הממשלה נכנע וממסמס לפי שעה את היוזמה להעלאת גובה הקנסות, בעקבות התנגדות ש"ס ויהדות התורה, וגם מנהל הדסק החרדי ב"מגן ישראל", רוני נומה - הגורם השלטוני שאמור לרכז את המאבק בקורונה במגזר, ומי שנחשב ל"פרויקטור החרדי" - לא ממש מאמין באכיפה.
בתדרוך לתקשורת החרדית בשבוע שעבר, נשאל נומה על ההצעה שנבלמה, והודה כי הוא לא מתלהב מהכפלת הקנסות. "אני חושב שאכיפה זה כלי שצריך להשתמש בו אחרי שכל הכלים לא עבדו", אמר. "אני באופן עקרוני בגישה בסיסית של לראות את הצרכים (של הציבור החרדי)... לייצר כללים ודברים שמאפשרים... אי אפשר להפוך הכול לנושא אכיפה".
נומה הדגיש כי הוא איננו סלחן כלפי מפירי חוק, ו"כל עוד לא קיים מתווה, אי אפשר לקבל את זה שלוקחים את הדין ועושים מה שרוצים", אך לדעתו, "בהקשר הזה לא צריך להשוות בין חתונה למוסד חינוך", שבו "מתעסקים רק כשאין ברירה".
"הראינו פיילוט מוצלח"
במגזר החרדי יש מי שחוגגים את המצב, ומצביעים על התוצאה - שגרת לימודים באין מפריע ובאין ענישה - כעל סוג של "ניצחון". ברשתות החברתיות היו מי שכתבו כי "שר התורה ניצח את השרים בכנסת", כשהם מכוונים לרב חיים קניבסקי, גדול הדור החרדי שהורה על פתיחת מערכת החינוך.
העיתונאי החרדי מנחם קולדצקי, עורך האתר "אקטואליק", מכיר את סכנת הקורונה מקרוב. אביו נפטר מהמחלה, הוא עצמו היה חולה ובמשך תקופה ארוכה נאלץ לשהות במלונית של "פיקוד העורף". אבל למרות זאת, היה ברור לו מהרגע הראשון שכל המאמצים למנוע לימודים במגזר החרדי, יעלו בתוהו.
"במשרד הבריאות הבינו כי לא יוכלו להיאבק במגזר החרדי", הוא טוען, "במבט ראשוני, ההחלטה של בית הרב קניבסקי לפתוח את שנת הלימודים תוך צפצוף אחד גדול על מערכת הבריאות, הייתה טעות שהסבה נזק תדמיתי למגזר החרדי. אך כיום מודים רבים במגזר החילוני שהחרדים 'שיחקו אותה', ואילו הם נשארו בבית".
צ', הורה חרדי שילדיו חזרו ללמוד בבתי הספר, אומר כי "גדולי ישראל הבינו את מה שמבינים היום גם במגזר הכללי - שנושא החינוך והחזרת הילדים למסגרות חינוכיות הוא אינטרס חברתי ראשון במעלה. גדולי הדור הציבו את החינוך בראש סדר העדיפויות, ומכאן נבעה החלטתם לפתוח את המוסדות בצורה זהירה ומבוקרת".
הוא הוסיף כי "העובדה ששיעורי התחלואה במגזר החרדי נמוכים משאר האוכלוסייה, למרות פתיחת המוסדות לפני יותר מחודש, מוכיחה שהרבנים צדקו בראייתם גם בגישה החינוכית וגם בגישה הבריאותית. זו הסיבה שהיום יש יותר ויותר קריאות של גורמים לא חרדיים ללמוד מהפיילוט המוצלח שנעשה בחינוך החרדי".
"במגזר החרדי עושים מה שרוצים"
מי שמסרבים להשלים עם המצב הקיים הם הורים לילדים בחינוך הלא חרדי. ויקי פרץ, אם לשלושה ילדים במערכת החינוך, הגדירה את המצב "ביזיון". לדבריה, "יש מגזר אחד שעושה מה שהוא רוצה, הוא לא מפחד ואין לו מעצורים - ובמגזר השני פשוט מפחדים ללכת ולעשות צעד. אם לא היה פחד, אז הרשות הייתה נותנת גיבוי ומאפשרת פעילות כלשהי. מישהו צריך לקחת אחריות".
עוד הוסיפה, כי "במגזר החרדי עושים מה שהם רוצים, ואף אחד לא נותן להם על הראש. אצלנו, כל פעילות קטנה ישר נעצרת. אז איזה מנהל יעשה צעד כשאין לו גיבוי? הרי ברור לכולנו שמתוך משרד החינוך לא יגיע השינוי במהרה".
היא קבלה על כך שההנהגה במגזר החרדי "עומדת מאחוריהם ולא מפחידה אותם. יש להם גיבוי. ומי יגבה את המגזר החילוני? הרשויות? משרד החינוך? הידיים של כולם כבולות, והכול על חשבון הילדים שלנו".
"הילדים שלנו הם אזרחים סוג-ב'"
אודליה כהן שינדורף, סגנית הנהגת ההורים הארצית ואם לשני ילדים בכיתות י"א ו-ז', אמרה כי היא המגזר החרדי הוכיח שעבורו החינוך לפני הכול: "לצערי בניגוד להנחיות, אבל הם הביעו עמדה נחרצת שהילדים מעל הכול ואי אפשר להשאיר את הילדים שמונה חודשים בבית".
לדבריה, המסר שמקבלים ההורים במגזר החילוני והממלכתי-דתי הוא שהחינוך לא עומד בראש סדר העדיפויות: "קודם פותחים חנויות רחוב, קודם מרכזי קניות, ורק אחר כך הילדים. אני לא אופטימית לגבי ההמשך. שבוע אחרי חנוכה תהיה עוד התפרצות, ואז נחזור להתחלה".
כהן שינדורף מתארת משבר אמון בממשלה: "יש צער גדול ומשבר ביחס למערכת החינוך בעיניי מקבלי ההחלטות. הציפייה האישית שלי הייתה שיהיה כאן שולחן עגול, שיצא מתווה שהוא נקודת מפנה וייתן מענה לאורך זמן. לתת מענה לשבועיים ואז לחזור אחורה, זה לא עוזר. אנחנו צופים מהצד כבר למעלה מחודש כיצד מערכת החינוך החרדית פתוחה, וליבנו נקרע כשהילדים שלנו בבית".
בנג'י לבנטל, אב לארבעה, יו"ר הנהגת הורים בחטיבת רימון ברעננה, מתאר את המצב כ"הפקרות והזנחה שהילדים האלה ישלמו עלייה". לדבריו, "הפכו את הילדים שלנו לאזרחים סוג-ב'. אין להם לובי אז זה לא מעניין אף אחד. זה עובר מתחת לראדר וכאילו לגיטימי. אתה מסתכל על המגזר החרדי, ומבין שהם לא מוכנים לפגוע בלמידה של הילדים בכל מחיר, וחושבים שהם יודעים יותר טוב ממי שמנהל את המשבר הזה.
"גם כשהיו קנסות ביטלו אותם, אז אתה אומר, רגע, אם זה מה שקורה שם, אז בגלל שאנחנו צייתנים נמשיך לקיים את ההנחיות האלו למרות שהן הזויות? שתקנו אבל די, נמאס... עוד יחקרו שנים את הנזק שנגרם לילדים האלה במקום הרגשי והלימודי".
"אתם לא תבינו אותנו"
הסופר החרדי הנודע, חיים ולדר, אומר כי "גדולי ישראל החרדים מעולם לא עשו חשבון של נזק תדמיתי. הם יודעים היטב שישנאו אותם ממילא... בניגוד לדתיים-לאומיים שעושים את החשבון הזה, מתגייסים לצבא, לומדים ליבה והולכים לעבוד - ואותם שונאים עוד יותר מאשר את החרדים".
בחינוך הוא רואה את "ציפור הנפש" של המגזר החרדי. "הסיכוי של אתאיסט לשלוח את ילדיו לחיידר למשך חצי שנה, דומה לסיכוי שהחרדים יסכימו שילדיהם שלהם לא ילמדו תורה (ויסתכנו בפריקת עול) במשך חצי שנה. שניהם 'ייהרג ובל יעבור'".
ילדיו של יהודה אייזיקוביץ, תושב אלעד, חזרו לפני כחודש למוסדות החינוך. למי שמתקשה להבין כיצד נותנים בציבור החרדי יד להפרת תקנות הבריאות, הוא אומר: "אתם לא תבינו ואין סיבה שתבינו. אתם לא מבינים את העניין כבר הרבה מאוד שנים - שהרי בוויכוח בין החילוני לחרדי על הצורך בגיוס תלמידי הישיבות, טוען החרדי בלהט שערך לימוד התורה של תלמיד הישיבה לא נופל מערך השירות הצבאי של מקבילו החילוני. האם יש חילוני שמבין את הטענה הזאת? מסתבר שלא, ובהחלט אפשר להבין גם למה. איך ניתן להעלות על הדעת שקריאה בספר עתיק בהיכל ישיבה בבני ברק מגנה על המדינה לפחות כמו חייל ששוכב במארב? כלומר, החילוני המצוי באמת ובתמים לא מבין את ערך לימוד התורה".
הוא מדגיש כי אותה התהום פעורה גם בוויכוח על פתיחת תלמודי התורה והישיבות בצל הקורונה: "אין כל דרך שחילוני יבין מדוע החרדים מתעקשים על פתיחת עולם התורה על ישיבותיו ותלמודי התורה, שוב, מהסיבה הפשוטה: כי החילוני המצוי באמת ובתמים לא מבין את ערך לימוד התורה".