פ', ישראלית בשנות ה-20 לחייה, ידעה שהיא רוצה ללמוד באוקספורד מאז שהיא זוכרת את עצמה. כאשר דמיינה איך תצעד לראשונה בין המבנים הגותיים של המוסד הבריטי, היא לא שיערה כי ביום הראשון ללימודים, 9 באוקטובר 2023, תהא הלומת צער ודאגה, אחרי שגילתה כי דודה נרצח ודודתה נחטפה לרצועת עזה. היא גם לא שיערה שהדבר הראשון שתיתקל בו בדרך לכיתה החדשה, יהיו הפגנות אנטי-ישראליות שבהן נישאו שלטים וקריאות נגד זכותה של מדינתה להתקיים.
"אוקספורד זה מקום לא נעים לישראלים ויהודים, ואין לנו איך לעזור לך, או מה לעשות בקשר לזה". כך הגיבה אחראית רווחת סטודנטים באוניברסיטה היוקרתית, אחרי שפ' ביקשה תמיכה מהמוסד. עוינות, הדרה ואפליה לא היו רק מנת חלקה. ynet ו"ידיעות אחרונות" ערכו שיחות עם מרצים וסטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטאות היוקרתיות של בריטניה, אוקספורד וקיימברידג', שמתארים אירועים חוזרים ונשנים מצד חברי סגל וסטודנטים כאחד. יותר ממאה תקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות פורטו במכתב שהגישה קבוצת ישראלים להנהלת אוקספורד, והגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
"ב-7 באוקטובר הייתי בארץ בחופשה בין הסמסטרים, כשבאזור הבית שלי נפלו טילים ללא הפסקה. בתוך הפחד וחוסר הוודאות קיבלתי התראות בוואטסאפ של הקולג' שלי. מישהי החליטה לפרסם הפגנות למען 'לוחמי החופש שבאו לשחרר את פלסטין' ולמעשה תומכות ברצח ישראלים. ואף אחד מהדוקטורנטים האחרים לא התווכח איתה, כולם עושים לה לבבות של תמיכה", תיארה ע', דוקטורנטית בשנה מתקדמת באוקספורד. "כתבתי לה שאני רוצה לדבר, חשבתי שאולי היא לא בדיוק מבינה, אבל היא אמרה לי שהיא לא רוצה לדבר עם 'רוצחת ילדים'. פניתי לראשת הקולג' שלי עם פרטי המקרה, והיא פשוט התנצלה ולא ידעה מה לעשות. היא שלחה אותי ליועצת האקדמית שלי, שהיא עוד יותר לא ידעה מה לעשות. לא טיפלו בזה. מאז כף רגלי לא דרכה בקולג'".
מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי הנהלת אוניברסיטת אוקספורד נפגשה עם נציגים ישראלים מספר פעמים לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, לבקשת הסטודנטים, אך לא הושגה התקדמות או תוכנית עבודה שמטרתה למנוע את הישנותם של אירועי האנטישמיות. להפך, בחודש מאי המתיחות באוניברסיטה החריפה.
טעונים בהשראה ממאהל המחאה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, סטודנטים באוקספורד הגיעו לקמפוס עם שקי שינה ושלטים, קוראים לאוניברסיטה להסיט השקעות "הקשורות לכיבוש הישראלי ולרצח העם" ולסיים קשרים מוסדיים עם אוניברסיטאות בישראל. בהצהרה משותפת של הארגונים "קיימברידג' למען פלסטין" ו"אוקספורד פועלת למען פלסטין" נכתב: "אנחנו מסרבים לקבל את שותפות האוניברסיטאות שלנו בפשעי המלחמה של ישראל. הרווחים של אוקספורד לא יכולים להמשיך לטפס על חשבון חיים של פלסטינים". כמעט 200 חברי צוות באוקספורד חתמו על מכתב התמיכה.
"זה מין דבר שבשגרה, שמרכז העיר, שהוא בעצם המרכז של האוניברסיטה, הופך בימי שבת להיות אזור שיהודים לא כל כך מסתובבים בו, נמנעים ממנו", תיארה בתסכול ל', חברת סגל באוניברסיטה. "העוינות מתחילה לגלוש יותר ויותר למרחב הציבורי מהמרחב האינטרנטי".
חברת הסגל הדגישה כי התסכול שהיא חווה לא נובע מעצם קיום ההפגנות הפרו-פלסטיניות, אלא מהקריאות האנטישמיות והאנטי-ישראליות שנשמעות בהן: "צלבי קרס וקריאות כמו 'gas the Jews', שנשמעו פה, מערערות מאוד את הביטחון שלנו בקמפוס".
הפגנת ענק נגד ישראל בלונדון בחודש שעבר
ראש מחלקת הגיוון באוניברסיטת אוקספורד, פרופ' טים סאותפומאסיין, אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "אוקספורד צריך להיות מקום שכל חבריו מרגישים בטוחים ורצויים. בהתבסס על שיחות וחילופי דברים שקיימנו עם תלמידים וחברי סגל יהודים, אני מזהה שלא כולם מרגישים ככה כעת. אנחנו נחושים לתקן את זה".
עוינות דומה לזו שחוו ישראלים רבים במשך שמונה חודשים שלמים באוקספורד, תיארו גם סטודנטים באוניברסיטה היוקרתית המקבילה באנגליה, קיימברידג'. לצד צלבי קרס בשירותים, השחתת תמונות של חטופים ישראלים המוחזקים ברצועת עזה ואוהלים עם מסרים אלימים, הסטודנטים מתארים כי הם חוששים מסטודנטים אחרים המסתובבים עם סכינים וכי במקום לפעול נגד האנטישמיות – בכירים במוסד האקדמי שלחו אותם ל"סיוע נפשי".
אחת התקריות האנטי-ישראליות הידועות שהתרחשו בקיימברידג' מאז אוקטובר, הייתה השחתת הדיוקן של הלורד בלפור באחד הקולג'ים, בשל תמיכתו בציונות לפני יותר מ-100 שנה. "אני חשה לא בטוחה בידיעה שמישהי בקולג' שלי, שטעונה בשנאה נגד ישראלים ויהודים, הסתובבה בחופשיות בספרייה עם סכין בתיק שלה", אמרה דוקטורנטית בקולג' המדובר. "גם חברים שלי מארבע שנות לימודיי לא טרחו להתעניין בשלומי אחרי 7 באוקטובר, אבל הרגישו בנוח להביע סימפטיה כלפי אנשים שהם לא מכירים בעזה".
ב', שמסיימת את התואר הראשון שלה בקיימברידג' בימים אלה, סיפרה גם היא: "כבר ב-8 באוקטובר, קבוצה של ישראלים ויהודים שלחו מכתב לאוניברסיטה וקראו למוסד לצאת נגד קריאות לאינתיפאדה ברחובות. הנשיאה של האוניברסיטה אמרה שהיא מצטערת לשמוע שקשה לנו והפנתה אותנו לפסיכולוגים באוניברסיטה. מאז לא שמענו ממנה. לאחר מספר חודשים, כשהיא באה לבית חב"ד, אמרנו לה שלום והצגנו את עצמנו ככותבי המכתב. ברגע שאמרנו לה את השמות שלנו היא הסתובבה, לקחה את המעיל שלה ויצאה. היינו בהלם מהתגובה שלה".
מדוברות אוניברסיטת אוקספורד נמסר כי הם "דוחים ומגנים אנטישמיות. אין מקום לאפליה לא חוקית מכל סוג שהוא כלפי כל דת, גזע, לאומיות או קבוצה אתנית באוניברסיטה. אנחנו מחויבים להבטיח שכל התלמידים ירגישו בטוחים ושייכים, ואנחנו חוקרים את כל התלונות הרשמיות שנמסרות לגבי הטרדה או אפליה. נציגים בכירים באוניברסיטה נפגשו עם סטודנטים וחברי סגל יהודים שהעלו טענות לגבי אנטישמיות, כולל מחברי המכתב הפתוח האחרון. פרסמנו לאחרונה מדריך חדש לגבי ארגון והשתתפות במחאות. אנחנו מצפים מכל חברי האוניברסיטה שלנו להתנהג בכבוד, בממלכתיות ובאמפתיה".
מדוברות אוניברסיטת קיימברידג' נמסר: "זה יהיה שקרי לטעון שהאוניברסיטה לא התייחסה לטענות הסטודנטים. חברי הנהלה בכירים של האוניברסיטה נפגשים על בסיס קבוע עם חברי האחווה היהודית מאז אוקטובר כדי לשמוע מהם ישירות". לגבי המאהל, הם הוסיפו: "בראש סדר העדיפויות שלנו ניצבת בטיחות כל התלמידים שלנו וחברי הצוות. אנחנו מבקשים תדיר מחברי הקהילה שלנו להתנהג אחד כלפי השני בהבנה ובאמפתיה".
