אדם ולוסיל: פרק 2 בסדרה "דור שלישי"
(קרן משפחת רודרמן | בהפקת WIWU Productions)
השחקן אדם קנטור, שנודע בעיקר בזכות תפקידיו בתיאטראות ברודוויי, שומר את פסלון פרס הגראמי ואת פסלון פרס האמי שבהם זכה, בביתה של סבתו לוסיל – "המעריצה מספר אחת שלי מתחילת הדרך", כפי שהוא מסביר. קירות דירתה משובצים בשלל תמונות משפחתיות. "הייתי אומר שהמשפחה זה הדבר שהיא הכי גאה בו. טוב לי להיות חלק מהמורשת הזאת".
המפגש בין אדם (36) לסבתו, לוסיל קנטור בת ה-99, שאותה הוא מכנה "המלכה שלי" ו"החברה הכי טובה שלי", מתועד בפרק השני של סדרת הרשת "דור שלישי", שהפיקה קרן משפחת רודרמן. בשיחה ביניהם משתקפים פערים שקיימים בין הדור המבוגר לדור הצעיר בקרב יהודי ארצות הברית.
הקהילה היהודית חיבקה
קנטור גדל באזור גרייט נק שבלונג איילנד, ניו-יורק. הודות לתפקידו במחזמר "ביקור התזמורת" (The Band's Visit) בברודוויי, המבוסס על סרטו הישראלי של הבמאי ערן קולירין, הוא היה שותף ב-2019 לזכייה בפרס האמי לתוכניות טלוויזיה בשעות היום (על הביצוע הטוב ביותר של שיר בתוכנית) ובפרס הגראמי (על האלבום הטוב ביותר של תיאטרון מוזיקלי – מחזמר). לפני כן, הוא שיחק בין השאר במחזמר "רנט", שם גילם קולנוען יהודי בשם מארק כהן, ובהפקה מחודשת של "כנר על הגג", שם גילם את דמותו של מוטל החייט.
5 צפייה בגלריה
קנטור. "פעם הרגשתי שלא רואים אותי בשום דרך אחרת מלבד יהודי"
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
"לא הייתי אומר שנמאס לי לגמרי לשחק דמויות של יהודים, אבל הייתה תקופה שהייתי מתוסכל מהתחושה ששמים אותי במשבצת, ולא רואים אותי בשום דרך אחרת מלבד יהודי", הוא מגלה בשיחה עם ynet. "הרגשתי שעושים ממני עלה תאנה. אבל אני חושב שלמדתי להעריך את האופן שבו זה העמיק את הזהות שלי, ואיך יכולתי להבין ככה טוב יותר מה המשמעות של להיות יהודי היום. אני גם חייב לומר שהקהילה היהודית חיבקה אותי כל כך בעקבות התפקידים האלה, וגם השתתפתי בפרויקטים של ארגונים יהודיים כמו 'איחוד הצלה' ו-'OneTable'".
קנטור מרגיש שהזהות היהודית הרחיקה אותו מתפקידים מסוימים שנחשבים "כלל-אמריקניים" – אבל לא תמיד. "עכשיו אני ביוסטון, בהפקה של מיוזיקל חדש שבו אני משחק מישהו לא-יהודי. זה חדש", הוא פורץ בצחוק. "לא הייתי רוצה לשחק דמויות של יהודים בלבד, אבל אני אסיר תודה על התפקידים שקיבלתי. יכול להיות נחמד שיהיה לי יותר חופש בחירה – אבל חשוב יותר שהסיפור יהיה כזה שאני רוצה לספר, ושהתפקיד יהיה כזה שאני מאמין בו, יותר מאשר השאלה אם הדמות יהודית או לא".
מסע בעקבות היידישקייט
קנטור היה מודע תמיד לזהותו היהודית, אבל רק כשלוהק לתפקיד ב"כנר על הגג", חקר לעומק את משמעותה. "גדלתי בבית יהודי, ואני זוכר את ארוחות השבת עם סבתא רבתא שלי, שהיה לה חיבור רוחני חזק ליהדות", הוא אומר. "הוריה היגרו ממזרח אירופה, האזור שהוא מקום ההתרחשות של 'כנר על הגג'. אז זו המורשת שלי, אבל אף פעם לא חקרתי את השורשים לעומק עד שליהקו אותי ל'כנר על הגג'".
"לקראת האודישן ל'ביקור התזמורת' היה חבר ישראלי שהקליט לי בווטסאפ את השורות בעברית, והתאמנתי עליהן שוב ושוב... זה היה קשה, יש צלילים שלא קיימים אצלנו באנגלית. זו שפה יפהפייה, הייתי שמח ללמוד אותה יותר"
כחלק ממסע השורשים בעקבות המורשת היהודית ותרבות היידיש, נסע קנטור באותה תקופה למזרח אירופה. "הייתי בין השאר באוקראינה, במקום שבו שלום עליכם חי וכתב על טוביה החולב", הוא משחזר.
כמה שנים לאחר מכן, הגיע העיבוד ל"ביקור התזמורת". הסרט הישראלי המצליח מ-2007 הביא לצופים את סיפורה של חבורת נגנים מצרים שמגיעה לישראל, והולכת לאיבוד בעיירת פיתוח מדברית. בעשור שלאחר צאתו, הסרט שצולם בירוחם הפך למחזמר בבמות הנחשבות בניו-יורק, ואף זכה ב-10 פרסי טוני.
5 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "כנר על הגג". "ביקרתי במקום שבו שלום עליכם חי וכתב על טוביה החולב"
(צילום מסך)
קנטור שיחק ב"ביקור התזמורת" דמות של בחור שמחכה בכל ערב לשיחת טלפון עם אהובתו, בטלפון הציבורי. "צפיתי כמובן בסרט, אני אוהב אותו. הוא מבריק. אחד הסרטים הכי יפים שנוצרו מעולם, לדעתי", הוא אומר. "עבדנו עם ששון גבאי, שבא מישראל ושיחק בברודוויי את אותו תפקיד שהוא שיחק בסרט, וזה היה מדהים. למדתי ממנו כל כך הרבה. אני חושב שהוא לא רק אחד השחקנים הטובים בעולם, אלא גם אחד האנשים הנחמדים בעולם".
בתפקיד שלך היית צריך לומר כמה משפטים בעברית, למשל בשיר "Answer Me". היה קשה להתאמן על השפה?
"כן! היו כמה חברים ישראלים שעזרו לי. לקראת האודישן היה חבר ישראלי שהקליט לי בווטסאפ את השורות בעברית, והתאמנתי עליהן שוב ושוב. אמרתי שם: 'אני לובש את הסוודר שסרגתְּ לי'", הוא אומר בעברית וצוחק, "אני מניח שהמבטא שלי נשמע נורא עכשיו. זה קשה, יש צלילים שלא קיימים אצלנו באנגלית, כמו ר' ו-ח' העבריות. זו שפה יפהפייה, הייתי שמח ללמוד אותה יותר".
להיות יהודי מודרני
בדצמבר 2007, כשהיה תלמיד בקולג', ביקר קנטור בישראל במסגרת תוכנית של ארגון "הִלל" לסטודנטים יהודים. "חשבתי: טיול חינם לישראל, למה לא?" הוא מספר. "לא ציפיתי להיות נפעם ככה מהיופי ומההיסטוריה של המדינה, מהתרבות המגוונת ומהחום של האנשים. לא ייאמן שלא חזרתי לישראל מאז. יש לי כל כך הרבה חברים שם, יש לי קולגות שם ועבדתי עם ארגונים ישראליים. הייתי אמור לבקר פעמיים, ונאלצתי לבטל או לדחות את הביקורים המתוכננים כי הייתי עמוס בפרויקטים בארה"ב. אני ממש מקווה שאצליח לבקר בקרוב".
נדמה שצעירים יהודים רבים בארה"ב לא מזדהים בצורה עמוקה עם המסורת היהודית. זה מדאיג אותך?
"אני חלק מקהילות של אנשים צעירים שחוקרים מחדש מה המשמעות של להיות יהודי מודרני. יש לי תקווה. אני מברוקלין, אז אני מוקף בהרבה יהודים פרוגרסיבים צעירים שמתעניינים בזה, בקהילות שונות שהייתי חלק מהן וקידמו את פניי וקיבלו אותי. אני חושב שיש רצון אמיתי להבין מה לעשות עם הדברים שהעבירו לנו, ואיך להעביר אותם הלאה. במשפחה של אחי, למשל, שנשוי לאישה מדהימה שהיא במקרה לא יהודייה, עדיין חוגגים עם הילדים חגים יהודיים, ומעבירים הלאה טקסים דתיים ודברים שחשובים להם".
"הייתה תקופה שהייתי מתוסכל מהתחושה ששמים אותי במשבצת – אבל אני חושב שלמדתי להעריך את האופן שבו זה העמיק את הזהות שלי כיהודי. אני גם חייב לומר שהקהילה היהודית חיבקה אותי כל כך בעקבות התפקידים האלה"
שיחקת פעם בתפקיד אלוהים, בהצגה "Falling for Eve" באוף-ברודוויי. נהנית מהתפקיד?
"חלקתי שם את תפקיד אלוהים עם שחקנית. זה היה מצחיק וכיפי. התלבושת שלי הייתה מגוחכת, הייתה לי גלימה לבנה... אני מקווה שלא תראה תמונה משם, כי זה היה מביך. היה כיף לעבוד על המחזמר ההוא. לא לקחנו את זה יותר מדי ברצינות, אבל היה שם טוויסט מעניין לסיפור של אדם וחוה, עם הרבה העצמה נשית".
שיחקת בתפקידי אורח בסדרות הטלוויזיה "האישה הטובה" ו"מיליארדים". יש לך שאיפה לשחק יותר בסדרות או בסרטים בעתיד?
"הייתי רוצה לעשות יותר. המחזה הבא שאשחק בו עומד לעלות בתיאטרון מפורסם בלוס-אנג'לס. אני עוד לא יכול לספר מהו, אבל זה יוכרז בקרוב, ואהיה שם לפחות חמישה חודשים. אני מקווה שאיחשף שם יותר לאנשים בתוך תעשיית הטלוויזיה והסרטים".
תפוז בצלחת הסדר
סבתו של אדם, לוסיל, נולדה בברוקלין לפני 99 שנים. "היה לנו בית יהודי כשר. היו הרבה אירים קתולים שגרו ליד היהודים, וזאת הייתה שכונה ביתית מאוד", היא נזכרת במהלך המפגש ביניהם, שתועד במסגרת הסדרה "דור שלישי". "הייתי הולכת לבית הכנסת, אבל לא באופן דתי. היינו רפורמים, אפשר לומר. לא עשיתי בת מצווה. אני לא חושבת שעשו אז בת מצוות, זה מעולם לא עלה על דעתי. בנות לא היו נחשבות, מה עוד חדש?" היא צוחקת.
5 צפייה בגלריה
אדם קנטור לצד סבתו לוסיל בסדרה "דור שלישי". "אני חושב שאחד הדברים היפים ביהדות זו התרבות של שאילת השאלות"
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
אדם דווקא חגג בר מצווה, והוא אומר לסבתו כי לתחושתו גדל בבועה, בניגוד אליה. "כשגדלתי בגרייט נק, כמעט כולם בסביבה היו יהודים. במובן מסוים לקחתי את הכול כמובן מאליו, ולא הבנתי באמת מה זה אומר להיות יהודי ואיך להכניס את זה לחיים שלי ולעולם העכשווי, עד ששיחקתי ב'כנר על הגג' – ואז התחלתי באמת לחקור וללמוד הרבה".
אבל לוסיל מביעה צער על מצב יהדות ארה"ב בימינו: "אחד הדברים שממש מפריעים לי זה המחסור ב'יידישקייט' בקרב הדור הצעיר. אני לא אוהבת את האופן שבה זה הולך, היהודים כבר לא כל כך יהודים יותר".
"כשגדלתי בגרייט נק, כמעט כולם בסביבה היו יהודים. במובן מסוים לקחתי את הכול כמובן מאליו, ולא הבנתי באמת מה זה אומר להיות יהודי ואיך להכניס את זה לחיים שלי ולעולם העכשווי, עד ששיחקתי ב'כנר על הגג'"
"אירחתי השנה סדר פסח בברוקלין, והיה לנו תפוז בצלחת הסדר – מסורת חדשה שבאה במטרה לייצג את הנשים ואת הקהילה הלהט"בית", מספר הנכד, מנגד. "בהחלט יש קהילה צעירה תוססת, לא אורתודוכסית. אני חושב שאחד הדברים היפים ביהדות זו התרבות של שאילת השאלות, לחקור מחדש ולתת לדברים משמעות חדשה. אני מרגיש שזה יהודי מאוד".
"אין הרבה אנשים כמוך. מזה אני מפחדת", אומרת סבתא לוסיל לאדם, "אבל זה נותן לי תקווה".
להתחתן עם לא-יהודי? "אוי, זה נורא"
לוסיל מעידה כי באופן אישי מעולם לא חוותה אנטישמיות, אבל תמיד הרגישה בקיומה בארה"ב. "לפני כמה ימים ראיתי ציור של צלב קרס", מספר לה אדם. "אלוהים אדירים, איפה זה היה?" שואלת לוסיל, והוא משיב: "קרוב לפה, במנהטן. זה עדיין קיים, את יודעת". "זה תמיד יהיה קיים", היא עונה.
כשהם עוברים לדבר על היחס לישראל ולציונות, לוסיל מבהירה לנכדה כי "חשוב מאוד שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, והיא צריכה יותר אנשים כמוך. ישראל היא סמל ליהדות, ליידישקייט. ישראל חייבת להיות חזקה, כי היא נלחמת ב-12 חזיתות שונות במקביל".
נישואי תערובת הם סוגיה רגישה יותר. ללוסיל יש נכדים שנישאו ללא-יהודיות, והיא לא מרוצה. בעבר, היא מבהירה, "זאת בכלל לא הייתה שאלה" – וכשאדם שואל אותה מה היה קורה אילו הייתה מתחתנת עם גבר לא יהודי, היא עונה באופן נחרץ: "אוי! זה נורא. לא, אנחנו לא עושים דברים כאלה".
לוסיל: "חשוב מאוד שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, והיא צריכה יותר אנשים כמוך. ישראל היא סמל ליהדות, ליידישקייט. ישראל חייבת להיות חזקה, כי היא נלחמת ב-12 חזיתות שונות במקביל"
"מה את חושבת על הנכדים שלך שהתחתנו עם אנשים שאינם יהודים?" שואל אדם.
"הם כולם בני אדם נהדרים, ואני שמחה להכיר אותם, אבל זה לא אותו הדבר", משיבה לוסיל.
"אחי, לדוגמה, התחתן עם מישהי לא יהודייה – אבל הם עורכים סדר בפסח, חוגגים את חנוכה ועושים עוד דברים יהודיים, עם הרבה כוונה מאחוריהם", מזכיר הנכד. "אני חושב שפחות חשוב להתחתן עם מישהו יהודי, מאשר להמשיך את המסורת היהודית ולהעביר הלאה את המתנה היפה הזאת שקיבלנו".
עם המילים האלו סבתא לוסיל מסכימה. "יופי, אז אני ארגיש פחות לחץ להתחתן עם יהודי", אומר אדם – ולאחר רגע שבו לוסיל יושבת בפה פעור, שניהם מתחילים לצחוק.
