שאלה:
אני מגיע בקרוב ליום הולדתי השבעים. האם עליי לברך "שהחיינו" ביום ההולדת.
תשובה:
ראשית, יש לברר מתי אדם צריך לברך "שהחיינו". בהלכה נזכרו מספר מקרים המחייבים ברכת "שהחיינו": על שמועות טובות, על קנייה של דברים חדשים החשובים לאדם, וכן על פירות חדשים המתחדשים משנה לשנה, ובזה המנהג לברך דווקא בזמן אכילה.
כיצד, אם כן, מתייחסים ליום הולדת בכלל וליום הולדת שבעים בפרט? מעיון בהלכה בעניין ברכת "שהחיינו", אין לכאורה שום הגדרה לברכה ביום הולדת. עם זאת, אחד הפוסקים כותב: "ויש נוהגים לעשות בכל שנה את יום ההולדת ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו" (בן איש חי א, פר' ראה, אות יז). ואולם הוא איננו מזכיר מנהג של ברכת שהחיינו.
לעומת זאת, יש במקורות מנהגים של שמחה מיוחדת על הגעה לגיל שישים דווקא. מקורו של מנהג זה הוא בגמרא; יש דיון לגבי עונש "כרת" הנאמר בתורה. דעת חכמים היא שמי שהגיע לגיל שישים יצא מעונש "כרת", ועל זה נאמר שם: "רב יוסף, כי הוה בר שיתין (כאשר הגיע לגיל שישים) עבד להו יומא טבא לרבנן (עשה יום טוב לחכמים). אמר: נפקי לי מכרת (יצאתי מכרת)" (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, כח א).
אכן, יש מהפוסקים שהזכירו מנהג זה, וכך כותב הרב יוסף חיים: "כשיגיע לשישים או לשבעים, נכון ללבוש בגד חדש או ייקח פרי חדש ויברך עליו 'שהחיינו', ויכוין גם על שנותיו, ויש עושים סעודה כשיגיעו לשבעים" (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ראה סעיף ט).
כך גם בספר "כף החיים" מזכירים את מנהגו של רב יוסף, אולם הוא מוסיף ש"גם בזה יש לברך שהחיינו על פרי חדש ויכוון לפטור שניצול מכרת" (סימן רכג, כט). כלומר, מכיוון שחובת ברכת "שהחיינו" במקרה זה איננה ברורה, הצעתו היא לקחת פרי חדש ולברך עליו "שהחיינו", ולכוון גם לפטור את שמחתו על שהגיע לגיל שישים.
האחרונים בעד
הרב יאיר בכרך נשאל מהי הגדרה של סעודת מצווה. הוא מונה מקרים רבים העונים לכך, ובתוך דבריו כותב, "או סעודת בן שבעים שיש להסתפק אפילו זה הבן שבעים מברך 'שהחיינו' כי כך נראה לי - מכל מקום לא יחויב שיהיה סעודות מצווה, לכן ראוי לדרוש בהם" (שו"ת חוות יאיר סימן ע). כלומר, הוא בספק אם מי שמגיע לגיל שבעים ומציין זאת בסעודה, יכול לקרוא לה "סעודת מצווה" אף על פי שהוא מברך "שהחיינו". לכן הוא מציע לדרוש בדברי תורה, כדי שהסעודה תיחשב לסעודת מצווה.
מכל מקום, מדבריו עולה שנכון לברך "שהחיינו" בהגיע אדם לגיל שבעים, וכן כתבו בעקבותיו עוד אחרונים. למשל, ב"כף החיים": "כשיגיע האדם למלאת שבעים שנה לימי חייו יברך 'שהחיינו'..." והוא מוסיף בשם החיד"א: "שיברך בלא שם ומלכות מאחר שלא כתבוהו הראשונים".
הוא עצמו מציע את מה שנכתב לעיל, ש"אם אפשר, טוב יותר לברך על פרי חדש ולפטור. וכן על כל דבר שיש בו ספק או פלוגתא בברכת 'שהחיינו' יברך על פרי חדש ויכוון לפטור את אותו הדבר" (כף החיים רכג, כח).
לסיכום:
אדם המגיע לגיל ששים, או שבעים ושמח בכך, ראוי להודות לה' על כך, ולציין זאת בסעודה. אמנם, יש ספק בין הפוסקים אם נכון לברך "שהחיינו" במקרה זה, וכדי לצאת מהספק, אפשר לקחת פרי חדש או בגד חדש, לברך עליהם "שהחיינו", ולכווין גם לפטור את שמחת לבו בהגיעו לגיל המשמח אותו (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
