לפני כשנתיים וחצי ישבתי כאן, באולפן ynet, מדווח לא-זוכר-על-מה, כשלפתע הטלפון שלי מתחיל לרקוד על השולחן של אטילה כמו משוגע. לקח לי כמה שניות להבין שמבול הפושים נוגע הפעם גם אליי, ואני בעיצומה של דרמה בתחום סיקורי: חבר הכנסת יגאל גואטה מש"ס סולק מהמפלגה לאחר שהתגאה בכך שהשתתף בחתונת אחיינו ההומו. הלם ותדהמה.
מהאולפן מיהרתי היישר אל דסק החדשות, מרחק 20 צעדים משם, כדי לשוחח עם אחד ממנהליי על החדשה המרעישה. רק כשיצאתי ממשרדו הכתה בי הסיטואציה הסוריאליסטית שאליה נקלענו שנינו: הוא - עורך בכיר, הומו שמתחתן בחודש הבא. אני - כתב חובש כיפה, שההזמנה לשמחה תלויה ועומדת אצלו על המקרר, והנה לפתע אני מופיע ומדווח לו מה קרה לש"סניק שהעז להשתתף באירוע דומה. הוא, מן הסתם, בטוח שהסיפור של גואטה בכלל מבושל, מזימה שלי ושל מועצת החכמים: "זו הדרך המוזרה של קובי להודיע לי שהוא לא בא?"
אתמול בערב אירעה התנגשות ערכית נוספת בין העבודה לחיים האישיים. בעודי יושב מול המחשב והזום לשיעור תורה במתכונת קורונה, החלו לפתע החלונות לקפוץ. "הודעה לתקשורת: הרב ברוך גזהיי הודיע הערב ליו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, כי החליט להתפטר מרשימת המפלגה ולא לכהן בכנסת". הרקע, אם עוד לא שמעתם: ההתבטאויות המסעירות שלו, לפיהן נשים חוטפות סרטן השד או מאבדות עוברים בהריון כעונש על כך שאינן מקפידות על דיני הצניעות.
שיגרתי את הדיווח הדרמטי למבזקן ולראש הדסק - והעיניים חזרו מיד אל הספר, טקסט שכאילו נלקח היישר מטור פרשת השבוע של פרופ' רוחמה וייס: "עיר שיש בה עבודה זרה, והיו בה חנויות מעוטרות לשם עבודה זרה (למשל: עצי אשוח) - אסורות בקנייה מהן". ואם בכל זאת קנה שם בהמה? לפי חכמים, עליו לחתוך לה את כל הרגליים מהברך ומטה כדי שתמות.
במקרה דומה, מוסיפה הגמרא, נהגו להרוג בשיטה אחרת: נועלים את הבהמה במקום סגור בלי אוכל ושתייה עד שתתפגר. הרציונל: לתת לה למות מעצמה, כביכול בלי התערבות שלנו. תשאלו: ומה לגבי צער בעלי חיים? משיב האמורא אביי: אין מה לעשות. תתמודדו. הגמרא מוסיפה להקשות: ולמה שלא נשחט אותה בסכין, זבנג וגמרנו, כדי שתצטער פחות? תשובה: לא טוב. מישהו עוד עלול לטעות ולחשוב שמדובר בשחיטה כשרה. עד כאן התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ג. איך נאמר? שיעור גמרא שבקלות היה מדיח אותי מרשימת ש"ס לכנסת.
מעליב נשים, מעליב ערבים. הרב ברוך גזהיי
רגע, אז אני בעצם מודה ש"מה שגזהיי אומר בקול זה מה שכל הדתיים באמת חושבים בשקט"? לא ולא. מדובר בעמדה שולית ולא מייצגת. אז אולי המסר שעולה משני הסיפורים שהבאתי הוא שכל חובש כיפה הוא בעצם גם וגם - בבוקר מזדעזע מהתבטאויות אומללות של רבנים, ובערב יושב לשתות בצמא את דבריהם מפי חז"לנו? גם זה לא נכון. יש גבול לצביעות ולפיצול האישיות.
זר לא יבין את הקונפליקט שלנו
הדתי הממוצע המתהלך בעולם המודרני חי יום-יום את הקונפליקט (חתיכת קונפליקט), ולמד לחיות איתו בשלום. זר לא יבין זאת, אבל בואו ננסה. קטונתי מכדי להעניק פרשנות חדשה לדברים שכתבו חכמי ישראל בכל הדורות (וגם תורת ישראל עצמה) על נשים, גויים, הומואים וחילונים. קטונתי, אבל דבר אחד ברור לי: הקריאה הפשטנית והרדודה של מטיפים כמו הרב ברוך גזהיי בתנ"ך, בפלפולי החכמים ובאגדות, ובעיקר השורה התחתונה שהם גוזרים מהם - הן החמצה ענקית של המסר.
אני לא תיאולוג גדול, אז רק על עצמי לספר ידעתי: כשאני קורא את תיאור בריאת העולם בספר בראשית, אני לא באמת חושב שאלוקים גיבל בידיו בוץ בצורת אדם ואז נפח בו נשמה. האמונה הזו עברה לי אחרי הגן, וכדאי שגם הרב גזהיי יתבגר ויתגבר עליה. האם האדם הראשון אשכרה נוצר מהאדמה (וחוה מצלעו), או שמא הגיע מהקוף? לא יודע וזה לא מאוד רלוונטי לחיי.
מודה: שאלות כמו איך מיישבים את הסתירות בין פשט המקראות לבין התיאוריות המדעיות המודרניות על היווצרות היקום, פחות מטרידות אותי. אלו עוסקות בפיזי, פרי מחקר של השכל האנושי על התרחשות ממשית, וההוא מעביר לנו שדר רוחני עמוק בתדר אחר לחלוטין - הלוואי שנקלוט אותו. כן, זה נשמע ונקרא כתיאור עובדתי, אבל לא מתעמת בשום אופן עם דרווין והמפץ הגדול. זה לא כוחות.
גם נוכח הסיפור המדהים המופיע בפרשת השבוע, קורח, על חיסול המחנה הפוליטי היריב של משה רבנו - "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם... וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ", או האירוע שעליו נקרא בעוד שבועיים, פרשת בלק, שבו אתון מטנפת על בעליה בשפת בני האדם - מעולם לא מצאתי את עצמי מתהפך לילה שלם במיטה בגלל הקושי לפצח את התעלומה ולהבין איך זה ייתכן.
אבל היהדות שלי היא לא היהדות שלו. לא
האמונה הדתית שלי ושל רוב המאמינים שאני מכיר לא הייתה ולא תהיה תלויה בשאלה "היה או לא היה". את עבודת המחקר "סיפורי התנ"ך - מיתולוגיה יהודית או אמת היסטורית?" השארתי לברוך גזהיי. הנה עוד חשיפה, כאן בפרסום ראשון: לבורא עולם לא באמת יוצא עשן מהאף כשהוא כועס (ואגב, הוא בכלל לא כועס) - גם אם זה מה שכתוב במפורש בתורה.
מי שיקרא את התורה והתלמוד כשפשוטם ימצא בהם מסרים סופר-מאתגרים, גם מבחינת הדתיים האדוקים ביותר - לא רק עבירות פי-סי חמורות, אלא בעיקר מהות; התנגשות חזיתית לכאורה עם ערכים מערביים בסיסיים שכולנו אימצנו. יש דתיים שהקונפליקט הזה מערער ומבלבל אותם, אבל את רובנו הוא מחיה. זה חלק מהעניין.
לו הייתי צדיק תמים כמו ברוך גזהיי, הפורום החילוני או הארגון המיסיון הנוצרי-משיחי שחשף את דברי הרב (ממניע טהור, כמובן, ללא פניות, לשם שמים ומתוך חתירה לאמת האלוהית של ישו, וחלילה לא כדי להעביר כאן מבוגרים וילדים על דתם), היו לי חיים קלים, הכול היה פשוט וברור, שחור ולבן. מצד שני, במקרה כזה מן הסתם הייתי מת מהר מאוד משעמום (או מאולקוס). כמה בנאדם יכול להזדעזע ולהתעצבן ממה שכתוב בתורה? למזלי, עם השנים למדתי לקרוא - ובעיקר לא לקחת כל מילה ברצינות.
לשמחתי, מחשבת ישראל האמיתית עמוקה קצת יותר מהרב ברוך גזהיי. הח"כ המפוספס של ש"ס פגע קשות בחולות סרטן השד ובערבים שעליהם טינף, אבל לא פחות מכך, הוא עשה עוול לתורה שבשמה הוא מדבר, כשהציג אותה באור מעוות.
תגידו: היהדות שלי הוא לא היהדות שלו? לא יודע. אתם אמרתם.
