בליל ראש חודש ניסן, שיחול השנה מחר (מוצ"ש) - נוהגים יהודי מצרים לציין את סדר ה"אל-תווחיד" (סדר הייחוד) בערב של תפילה ופיוט, שמחה ושירה, מאכל ומשתה. "לפי המסורת, נחשב החג כאחד מארבעה ראשי השנה היהודיים", מסבירה חלי טביבי ברקת, יוזמת "הלו"ז העברי – קובעים מועדים לדורות". "בערב מתאספים בבית הכנסת, קוראים קריאת שמע ושרים פיוטים שונים".
סדר הייחוד כולל את קריאת פרשת "החודש הזה לכם" (שמות י"ב), "הלל הגדול" (תהילים קל"ו), פיוטים בעברית ובערבית-יהודית ותפילה בערבית-יהודית המספרת בשבח הבורא וייחודו. "על שמה נקרא הסדר כולו 'סדר הייחוד'", היא מסבירה.
חגיגה של מוזיקה ותורה
ד"ר רוני שויקה, חוגג וותיק, מסביר כיצד נרקם המנהג: "מקורו של סדר זה הוא, למעשה, במנהג ארץ ישראל הקדום. לפני שנקבע חשבון לוח השנה העברי, היה ראש החודש מתקדש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה בבית דין - במעמד ציבורי מפואר - והסמכות להכריז על ראשי החודשים הייתה נתונה לבית הדין שבארץ דווקא. גם לאחר המעבר ללוח השנה, הנסמך על המחזור הירחי הממוצע, השתמר בישראל המנהג".
בערב ראש חודש ניסן, המכונה בפיוטים הארץ-ישראליים הקדומים "ראש ראשי חודשים", נערכה חגיגה מפוארת במיוחד, והיא נשמרת גם בישראל כיום, ברוב פאר והדר, בהתכנסות של מוזיקה ותורה.
סדר הייחוד כפי שנהוג בקהלת מצרים הוא גלגול ממנהג ארץ-ישראלי קדום בן למעלה מאלף שנה. צורתו המקורית של המנהג הייתה שונה משמעותית מזו הנוהגת כיום, והשינויים שעברו על המנהג נובעים משינויים שחלו בתרבות ההלכתית והליטורגית בקהילת מצרים מראשית האלף השני עד לעת החדשה.
גאולת מצרים
שימור עיקרו של המנהג - ציון ערב ראש חודש ניסן באופן חגיגי ומיוחד - משקף דבקות עקשנית במסורת העתיקה, עם התאמתה לתרבות ההולכת ומשתנה. "המנהג השתמר בבית הכנסת של קהילת 'בני ארץ ישראל' (בית כנסת השאמיים) שבפוסטאט (היא קהיר העתיקה), לכל הפחות עד ראשית המאה ה-13", אומר ד"ר שויקה. "הוא המשיך להתקיים בקהילות מצרים עד לעת החדשה - אף אם בשינוי צורה, והוא הנקרא 'סדר אל-תווחיד'. הוא כולל פיוטים בעברית ובערבית-יהודית.
"כיום ישנן קהילות ובתי כנסת של יוצאי מצרים בארץ ובחו"ל, העורכים את החגיגה בהשתתפות תזמורת, חזנים ופייטנים המושכים קהל רב לערב של מוזיקה ופיוט. מנהג זה אומץ גם על ידי קהילות נוספות".
תוכנו של הערב עוסק בהודיה על גאולת מצרים ובאמונה כי כשם שעם ישראל נגאל ממצרים, כך ישוב וייגאל מהגלות האחרונה, ויתקבץ שוב בארץ ישראל ובירושלים. מכיוון שליל אל-תווחיד מתקיים תמיד ביום חול, גם מי שמתגוררים רחוק מבית הכנסת המרכזי ואינם מתפללים בו בשבתות ובימים טובים, יכולים להשתתף בו. כך משמש ליל אל-תווחיד כערב גיבוש לקהילה, וגם בני הקהילה שעברו לגור במקומות אחרים יכולים לשוב ולהיפגש עם חבריהם משכבר הימים.
פורסם לראשונה: 13:35, 16.12.20
