חודש וחצי אחרי שנפל מגובה רב וכמעט איבד את חייו, יוני קדם כבר מצליח לחייך. מייסד "הרבנית של האינסטגרם", עמוד הבידור והרכילות שהסעיר את המגזר החרדי, משתדל לשמוח מכל שיפור קטן ומתאמץ לראות את החיובי. "לא הייתה פגיעה מוחית, בניגוד למה שרבים קיוו", הוא אומר בחיוך מריר.
זה קרה במוצאי שבת, 17 בדצמבר. קדם ננעל במשרדו, שממנו הוא מנהל גם את סוכנות הייצוג שהקים. "בניגוד למה שכתבו בתקשורת, זה לא היה בבית אלא במשרד. לא יכולתי לצאת מהדלת, אז החלטתי לנסות לצאת דרך החלון", הוא משחזר. "במקום להתקשר לאנשים, חשבתי שיש לי אפשרות לצאת – וזה לא הלך. ניסיתי לצאת דרך המזגנים, וזו כמובן הייתה החלטה לא חכמה".
בעקבות אותה החלטה גרועה, הוא החליק ונפל מהקומה השלישית בבניין עד לחניון שבקומה מינוס אחת. גופו נפגע מלמעלה עד למטה: היו לו שברים בארובת העין, שבר באף, חבלות רבות בפנים, שבר מורכב במפרק היד, דימום פנימי כבד, קרע בטחול, אגן מרוסק ושתי רגליים שבורות. "המצב שלי הוגדר כקשה בגלל הדימום הפנימי", הוא מסביר.
במשך שלושה ימים הוא היה מורדם ומונשם בבית החולים איכילוב. כשנפל, ההכנות לגמר המונדיאל היו בעיצומן; כשהתעורר, נודע לו שמסי כבר הניף את גביע העולם עם נבחרת ארגנטינה. "כשהתעוררתי שאלתי משהו לגבי חנוכה, כי נפלתי במוצאי השבת שלפני החג. אמרו לי: 'יום שלישי היום', ולקח לי כמה שניות לעכל את זה. קרובת משפחה שלי סיפרה לי שכולם מתפללים עליי. באותו שלב בקושי יכולתי לדבר".
הנפילה ארכה שניות ספורות, אבל השיקום הוא תהליך ארוך. אנחנו נפגשים ב"בית בלב", מרכז רפואי שיקומי בראשון לציון. הוא יושב בכיסא גלגלים, עדיין לא יכול לעמוד על הרגליים. לצד הקשיים והכאבים העזים, הוא התמלא בתקופה הזו בהודאה על הנס שקרה לו בכך שנשאר בחיים.
"אני זוכר שאחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתעוררתי והבנתי מה קרה, היה לומר 'מודה אני'. ממש בכיתי כשעשיתי את זה", הוא מספר. "כשאתה אומר 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך', אחרי שהיית מורדם ומונשם – יש הרבה יותר משמעות למילים. בגדול, הייתי יהודי פשוט ואני נשאר יהודי פשוט – אבל אני יכול לומר שאני מתחבר יותר לברכות השחר, למשל 'הנותן ליעף כוח'. זה מדבר אליי עכשיו יותר, התפילה והשיח בין אדם לאלוהים, ואני מברך בהתלהבות גדולה הרבה יותר".
ללמוד לאבד שליטה
מסלול חייו של קדם בן ה-28 מבני ברק לא היה שגרתי. הוא נולד להורים חוזרים בתשובה וגדל בגבעת זאב כחמישי מבין עשרה אחים. העניין שלו בתקשורת הכללית ובמה שקורה בעולם הגדול שבחוץ, גרם למתח מתמשך בינו לבין המערכת החרדית. הוא שירת בגלי צה"ל, שם הזדמן לנו להכיר זה את זה.
7 צפייה בגלריה
הנפילה ארכה שניות ספורות, השיקום הוא תהליך ארוך. סטורי שפרסם יוני קדם ברשתות החברתיות
(צילום מסך מתוך אינסטגרם)
את עמוד "הרבנית" באינסטגרם, העוסק בסיקור חדשות הבידור והרכילות בציבור הדתי והחרדי, הוא הקים עם שותפו איציק אוחנה. אם תרצו, הגרסה הכשרה של Pplus. עם הזמן הוקם כמובן גם חשבון טיקטוק, ובשתי הפלטפורמות של "הרבנית" יחד יש יותר מ-80 אלף עוקבים. חרדים שאינם פעילים ברשתות החברתיות יכולים לעקוב אחר העדכונים דרך סטטוסים בוואטסאפ.
הבשורה של "הרבנית" לא עברה בשקט. באוגוסט 2021 התחוללה סערה מגזרית סביב אירוע סיכום שנה שארגנו מנהלי העמוד בבר תל-אביבי, בהשתתפות משפיענים ומשפיעניות רשת מהציבור החרדי ובחיזוק ידוענים חילונים, ברוח ההשקות של עולם הבידור. המבקרים האשימו את המארגנים בהיעדר צניעות, והאירוע עורר דיון ער על השאלה "מיהו חרדי".
"אני אהבתי להיות באובר-שליטה. יום אחד גיליתי שזה לא עזר. נשבר כל הגוף, וממצב של מאה אחוז שליטה עברתי למצב של אפס שליטה. למדתי בדרך הקשה שגם אם אתה רוצה לשלוט במה שקורה לך בחיים – לפעמים לא אתה מחליט, לטוב ולרע"
כאיש יחסי ציבור, קדם הקים את סוכנות "אחד אחד", המייצגת זמרים ושחקנים בעיקר מהציבור החרדי. לאחד כמוהו, שהרבה לפקוד אירועים ולפגוש אנשים בימים כתיקונם, לא קל להיות סגור בין ארבעה קירות. בשלב מסוים אנחנו יוצאים החוצה, אל הגינה, כדי לשאוף אוויר.
"כל בן אדם אוהב להיות בשליטה על החיים שלו, ואני אהבתי להיות באובר-שליטה", הוא אומר. "יום אחד גיליתי שזה לא עזר. נשבר כל הגוף, וממצב של מאה אחוז שליטה עברתי למצב של אפס שליטה. במשך כמעט חודש לא ירדתי מהמיטה לשום דבר, ובדברים האישיים ביותר הייתי צריך לבקש עזרה. למדתי בדרך הקשה שגם אם אתה רוצה לשלוט במה שקורה לך בחיים – לפעמים לא אתה מחליט, לטוב ולרע".
"תכננתי לנסוע לחו"ל, למדריד", לדבריו. "הייתי אמור לטוס לפני כמה שבועות, אבל זה לא קרה. תכננתי לפרטי פרטים – באיזו חברה אטוס, באיזה מלון אהיה ואיך אסתדר בשבת. אתה מרגיש שאתה שולט במצב, כי אתה מתכנן, ובסוף אתה גם מתכנן וגם לא טס".
תפילות מרחבי העולם
הוא מודה שרגשות האשמה בעקבות נסיבות התאונה צפים מדי פעם, אבל משתדל לא לתת להם מקום ולהתמקד בהחלמה. הצלקות על פניו מעודדות אותו להסתכל יותר על הפנימיות, ופחות על החיצוניות. הדיווחים על מצבו היו רצופים אי-דיוקים ושמועות סרק, אבל גם זה לא מטריד אותו יותר מדי – כחלק מהמגמה שלו ללמוד להרפות.
7 צפייה בגלריה
קדם בכיסא גלגלים. "לפני הכול, הדבר שאני הכי רוצה לעשות עכשיו הוא ללכת"
(צילום: שמואל מוניץ)
היו שמועות שניסית להתאבד.
"אמרו לי את זה, גם הרופאים תהו, ואפילו הביאו פסיכולוג שידבר איתי. אם הייתי מנסה להתאבד, הייתי אומר את זה בגלוי. אני בתקופה הרבה יותר אמיתית, אין לי מעצורים. הייתי שלושה שבועות עם קטטר ושקית של פיפי לידי. אין לי עכבות עכשיו, אין שום דבר".
היו אפילו כאלה שניסו לשער למה "קפצת", כביכול, ורצה שמועה שאולי זה קרה בעקבות עליהום שספגת בטוויטר.
"שמעתי בערך עשר סיבות שונות, וכל אחד לקח את זה לכיוון שלו. שמעתי דברים די ביזאריים. אגיד לך בצורה פשוטה – אם הייתי מנסה להתאבד, הייתי אומר: 'ניסיתי, לא הצלחתי'. האמת היא שהיו לי חיים לא כאלה רעים. אני חושב שהמון אנשים היו מקנאים באלמנטים מסוימים בחיים שהיו לי. החיים שלי היו בנקודה ממש טובה. חוץ מזה, מי שהולך להתאבד לא נושא עליו תיק עם טלפון, כסף וכרטיס אשראי, כמו שהיה עליי. זה היה נראה לי הגיוני לרדת משם, ופשוט החלקתי".
הידיעה שהמוני אנשים התפללו לרפואתו חיזקה אותו בבית החולים. "אברך שמלמד בחיידר סיפר לי שבכל בוקר הוא והתלמידים אומרים עליי תהילים, לפני תחילת השיעור", הוא אומר. "קיבלתי הודעות מכל העולם – מפלורידה ומניו-יורק, מברזיל, מפרו, מצ'כיה ומתאילנד – וכמובן מהארץ. אני מכיר אנשים מכל הקשת הישראלית, גם לא יהודים, שהתפללו עליי. גם אנשים לא דתיים שהרבה זמן לא יצא להם לקרוא תהילים, קראו תהילים בשבילי. עצם הידיעה הזו, זה משהו שנותן לך כוח – כי אם כל כך הרבה אנשים מתפללים עליי, אני לא יכול לאכזב אותם, אתה מבין?"
"אנשים תמיד אומרים דברים"
הוא עבר בסך הכול ארבעה ניתוחים – שניים מהם זמן קצר לאחר הנפילה, ועוד שניים בהמשך. הרופאים נאלצו לכרות את הטחול שלו, ובשלב הראשון הכניסו ברזלים לגופו בעקבות השברים באגן. "בימים הראשונים הייתי משתעל דם", הוא נזכר. בזמן האשפוז באיכילוב הוא סבל מכאבי תופת: "הרגשתי רע מאוד. הייתי מקבל בסביבות 30-20 משככי כאבים ביום. כל תזוזה הייתה ממש כואבת. עכשיו יש הרבה פחות כאבים פיזיים, והמצב הרבה יותר טוב".
7 צפייה בגלריה
קדם ושותפו איציק אוחנה, מקימי "הרבנית של האינסטגרם". "התקשרתי ואמרתי לו: 'שמע, נפלתי, תזמין אמבולנס ותדאג לרבנית'"
(צילום: אור גפן)
המזל הגדול הוא שכמו חתול, הוא נפל על הרגליים. "ייקח זמן עד שאעלה חזרה מהנפילה", הוא אומר. "עכשיו החיים שלי בנקודה פחות טובה, בעיקר כי אני מוגבל. היה לי ניתוח ביד שמאל, היד החזקה שלי, ואני לא מצליח להזיז אותה ולקפל אותה בצורה חופשית. אני יודע שלעולם לא אחזור להיות בריא כמו לפני כן, הגוף עדיין יהיה קצת נכה, אבל זה לא שלא אוכל ללכת. אני יודע שמבחינת היופי אני לא איראה בדיוק כמו שנראיתי קודם".
"אברך שמלמד בחיידר סיפר לי שבכל בוקר הוא והתלמידים אומרים עליי תהילים. גם אנשים לא דתיים קראו תהילים בשבילי. עצם הידיעה הזו, זה משהו שנותן כוח – כי אם כל כך הרבה אנשים מתפללים עליי, אני לא יכול לאכזב אותם"
היו גם תגובות מרושעות בעקבות הנפילה?
"על כל דבר יש תגובות מרושעות. ככל שזה אייטם יותר מדובר, כנראה תקבל יותר תגובות טובות, וגם יותר תגובות עוקצניות. זה לא מרגש אותי כל כך, כי אני צריך להתרכז בהחלמה שלי ולא בקריאת טוקבקים. אנשים תמיד אומרים דברים".
לשמחתם או למורת רוחם של כולם
הנפילה לא מנעה ממנו להמשיך ולדאוג ל"בייבי" שלו. "אחרי שנפלתי, אני זוכר שהתקשרתי לשותף שלי, איציק אוחנה, ואמרתי לו: 'שמע, נפלתי, תזמין אמבולנס ותדאג לרבנית'. יותר מזה אני לא זוכר כלום", הוא משחזר. "החובשים שפינו אותי באמבולנס סיפרו לי: 'היית ער באמבולנס, שמנו לך עירוי, תלשת אותו ואמרת: תביאו לי טלפון, אני רוצה לראות שהרבנית מעלה דברים'".
איך באמת "הרבנית" הסתדרה בלעדיך?
"יש לנו עובדות, ואיציק מנהל את זה עכשיו. דברים כמו 'הרבנית' פעלו כל הזמן הזה בצורה שהפתיעה גם אותי. ברוך ה', זה מראה שלכל אחד יש תחליף".
לאן אתה שואף להגיע עכשיו?
"לפני הכול, הדבר שאני הכי רוצה לעשות עכשיו הוא ללכת, ולחזור לרמת תפקוד מלאה כמו שהייתה לי. בערך בעוד שבועיים אוכל להתחיל לדרוך על הרגליים, אבל מהשלב הזה ועד שאוכל ללכת כאחד האדם, קשה לדעת כמה זמן ייקח. כשאין לך עצמאות, זה לא כיף. בהקשר של העבודה, אני משער שאחרי השיקום אחזור לעשות את רוב הדברים שעשיתי, ואעשה עוד כמה דברים".
"אני משער שאחזור עם תובנות שיעזרו לי בדברים שהחיים הרגילים מזמנים לנו", הוא מוסיף. "אני חושב שתהיה לי יותר מוטיבציה לעשות דברים בנאליים, שכרגע אין לי אפשרות לעשות אותם, כמו ללכת ולקנות לי משהו לאכול". את השיחה הוא מבקש לחתום בציטוט מפתיע: "כמו שאמרה אביבית בר זוהר מהאח הגדול – 'לשמחתם או למורת רוחם של כולם, אני עדיין פה'".
