בימים שבהם המלחמה על הבית משתלבת עם מחלוקות פנימיות בחברה הישראלית, עולה ההצגה "מוריד הגשם" מאת תיאטרון פסיק. מדובר במחזה מקורי מוזיקלי שרלוונטי למצב במדינת ישראל, ומשלב שירה, מוזיקה חיה, תנועה, קרבות במה, קסמים ואפקטים. הוא עוסק במתח שבין פירוד לאחדות העם בימים שבהם כולם עוסקים בהישרדות, ממש כמו היום.
עלילת המחזה מתרחשת בארץ ישראל בתקופה שבין בית שני למרד בר כוכבא. "המחזה נבחר מתוך רצון להעלות הפקה שתהיה רלוונטית למצבה החברתי של המדינה, תוך העברת המסר: 'ואהבת לרעך כמוך'", מסביר אסי שמעוני, המנהל האומנותי של תחום העשייה הקהילתית בתיאטרון. "השנאה לא תביא אותנו למקום טוב. מאז 7 באוקטובר, אנחנו מרגישים על בשרנו כמה חשובה האחדות והתמיכה איש ברעהו, כך שכל מי שמגיע לחזות בהצגה יוצא בסיומה עם המסר שכוחנו באחדותנו – מסר שצריך להטמיע אותו".
מתוך ההצגה "מוריד הגשם"
(צילום: באדיבות תיאטרון פסיק)
העלילה ממוקמת בעיצומה של שנת בצורת, כשהעם מושפל ומדוכא תחת עול השלטון הרומי. השמחה היחידה היא שמחת העלייה לרגל, ודמותה של שלומית הירושלמית מארחת את הקהל (בתפקיד העם) בשוק העלייה לרגל. כאשר דינה, העולה לרגל מטבריה, מתעקשת להמתין מאחר שעולים לרגל רק בשעות הלילה, מתעורר ויכוח סוער בשאלת העיתוי שבו נכון לעלות לרגל.
מכיוון שמדובר בימי בצורת, יש מחסור במים, אבל כשדינה מבקשת לשתות היא מקבלת את מבוקשה מרחל, אשתו של רבי עקיבא, הדואגת לשלומו של בעלה שמסתתר מפני הנציב הרומי. למקום מגיעה גם קבוצת מורדים מהגליל, בראשות שמעון מטבריה, שמבקשת חופש לעם ונחושה להתנגד לשלטון הרומי – זאת בניגוד לעמדתם של בני יהודה שמאסו במלחמות שהורסות את חייהם.
3 צפייה בגלריה
אסי שמעוני. "מי שמגיע להצגה יוצא בסיומה עם המסר שכוחנו באחדותנו"
(צילום: גילי כהן-מגן)
על רקע השמחה וחגיגת העלייה לרגל פורץ עימות בין המורדים שמבקשים חופש לבני המקום שמבקשים שקט, וברקע צומח סיפור אהבתם של שמעון ואביגיל, הבאים משני צידי המתרס. החיילים הרומאים מקיפים את המחנה, ובדיוק כשעומד לפרוץ קרב במקום, רבי עקיבא מסגיר את עצמו. סיפור יחסיו עם הנציב הרומי עולה מהעבר, שכן לטענתו של הנציב, רבי עקיבא לא קיים את הבטחתו שהגשם ישוב לרדת. האם העם יתאחד בסוף, והאם הגשם יחזור סוף-סוף לרדת? כדי לגלות תצטרכו לצפות בהצגה.
שמעוני מדגיש שבאופן סמלי ההצגה תעלה בירושלים, המקום שהיה לנקודה האחרונה בעלייה לרגל, מה שמעניק למחזה משמעות תרבותית נוספת, מעבר להקשר ההיסטורי בתולדות העם היהודי. "השנה הזו הדגישה עבורנו את המשבר הפנימי העצום שלטעמי הוא המפתח לכול", הוא אומר. "עד שבתוכנו לא נגיע למקום שלם, לא נוכל לטפל בצרות מבחוץ. ההצגה עוסקת בחיבור הפנימי שלנו כעם שמחפש שלווה, נחת, אמונה, אהבה ואחדות".
אחדות וערבות הדדית על הבמה
ההצגה "מוריד הגשם" תעלה ב-16 בספטמבר במוזיאון עין יעל בירושלים (11:00 ו-17:30), במסגרת סדרתרבות - במימון קרן מנדל, בניהול הקרן לירושלים ובשיתוף אגף צמי"ד בעיריית ירושלים. מדובר למעשה בהצגה שעלתה לראשונה יום לאחר אירועי 11 בספטמבר, אולם מאז חלף הזמן והמציאות כיום בישראל הובילה לביצוע התאמות, עם העברת מסר שיהיה אקטואלי לתקופה הנוכחית. ההצגה מכניסה את הקהל להתרחשות העלילתית, כדי לעורר הזדהות – כך שכל אחד יראה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהסיפור.
מתוך ההצגה
(צילום: באדיבות תיאטרון פסיק)
תיאטרון פסיק שם דגש על שיתוף שחקנים עם מוגבלויות. במסגרת זו התיאטרון מקפיד להתעדכן וללמוד על הנעשה בתחום שיתוף האנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם, תוך הסתמכות על מודל חדשני שפותח בלונדון. המודל מבוסס על עבודה רב-תחומית שמשלבת חובבים, סטודנטים, מתנדבים ושחקנים עם מוגבלויות. כף שואף התיאטרון לשלב בין ערכים קהילתיים לערכים אמנותיים, באופן שרותם כוחות מקומיים לעשייה. שמעוני אף ביקר בבריטניה ולמד את שיטת העבודה האמנותית שמאפשרת שיתוף אנשים עם מוגבלויות. כעת, מיושמים הדברים עם התאמה לישראל בכלל ולירושלים בפרט.
דרך שילוב האנשים עם מוגבלויות בעשייה, ההצגה מדגימה שילוב של קבוצות שונות ומגוונות, מה שמתחבר גם כן למסר שלפיו בכל דור ודור באים עלינו לכלותינו – אך הגלגל יכול להתהפך לטובה בעיקר בזכות אחדות בעם.
3 צפייה בגלריה
המחזאי עוזי ביטון. "העם שאחרי האסון זוכר ומבין, ולכן גם מגיע ניסיון התיקון"
(צילום: גילי כהן-מגן)
עוזי ביטון, מחזאי ההצגה, מציין כי המחזה נכתב על תקופה דומה מאוד לזו הנוכחית, לאחר חורבן בית שני, שחרב כידוע לפי המסורת בגלל שנאת חינם – או במילים אחרות, בגלל מלחמות פנימיות בעם: "מעשים סותרים ומעשי איבה בין פלגים בעם, שכלל מעשיהם מסבים נזק לכולם, נעשים באופן מודע, תוך דהירה כללית אל תהומות האסון הלאומי. העם שאחרי האסון זוכר ומבין, ולכן גם מגיע ניסיון התיקון", אומר ביטון. "להצגה יש מסר ברור על אחדות העם. היא מאגדת לתוכה אנשים מכל המינים, העדות והגילים – ילדים ומבוגרים, אנשים עם מוגבלויות ובלי מוגבלויות, דתיים וחילונים. כל אלה יחד מייצרים על הבמה מיצג אמיתי של אחדות וערבות הדדית, אך גם של שמחת יצירה משותפת".
המחזאי מוסיף ואומר כי "את החוויה הזו אי אפשר לתאר במילים, ורק מי שרואה את עשרות השחקנים הנפלאים האלה על הבמה יכול להבין כמה כוח וכמה שפע מקבל אדם שיוצא מגבולותיו, כדי להגיע אל האחר". לדברי ביטון, הפרויקט נמצא בתחילת דרכו, והמטרה היא להעלות את ההצגה במתכונתה הנוכחית בפני קהלים רבים ככל האפשר. "מדובר על מקום שהוא הוכחה ניצחת לכך שעשייה משותפת ומאוחדת, עם אחווה ואהבה הדדית, היא הדרך הנכונה", הוא מסכם.
