שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, הניח אמש (יום ב') אבני נגף לזכר בני משפחתו שנמלטו מהמדינה ב-1933. האירוע התקיים ברחוב אייזנצאהן שטראסה 3 בברלין, בית המגורים האחרון של המשפחה שנבחר באופן חופשי. את האבנים הניח גינטר דמינג, האמן שהגה ויזם את פרויקט אבני הנגף בגרמניה.
הטקס התקיים 91 שנה לאחר בריחת בני המשפחה ושנה לאחר התאריך המקורי – 7 באוקטובר, והוא נדחה בצל הטבח הנורא שביצעו מחבלים חמאס יום קודם לכן.
במהלך האירוע הונחו ארבע אבני נגף מול בית המשפחה, המציינת את שמותיהם של בני משפחת פרוסקאואר – אלפריד וברטולד וילדיהם ליזלוטה ואולריך. הם השאירו את חייהם הישנים מאחור כדי להציל את עצמם. עבור סבו של השגריר כיום, הפטריוט הפרוסי ברטולד פרוסקאואר, ששירת במלחמת העולם הראשונה בצבא הגרמני, היה זה צעד קשה חרף הנסיבות.
השגריר פרושאור אמר: "דחיית הטקס טענה את האירוע המיוחד הזה עבורי במשמעות לאומית ולא רק אישית. כשאזרחי ישראל נתונים לירי בלתי פוסק, אני עומד היום בגרמניה כשגריר מדינת הלאום של העם היהודי הנלחמת על חייה, ולצערי גם על זכותה להגן על עצמה".
על בני משפחתו, שקיבלו החלטה שהצילה את חייהם, אמר: "אם ארבעת בני משפחתי לא היו נמלטים ב-1933, אולי היו כאן היום ארבע אבני נגף עם כיתוב אחר. במרחק מספר בתים מכאן, במורד הרחוב, יש אבני נגף לסלמה לוינסון ופרנציסקה פרידלנדר, שנלקחו שניהם מהרחוב הזה ב-1942, גורשו ונרצחו. וזה מה שמייחד את אבני הנגף של משפחתי מרוב אבני הנגף האחרות. עם כל אבן נגף אנו מחזירים לאנשים את שמותיהם ובכך מחלצים אותם מהשכחה. כל שם הוא ניצחון קטן".
השגריר פרושאור הוסיף: "ארבע אבני הנגף של משפחת פרסקאואר מספרות גם סיפור של פחד, עצב, אובדן וחיים שנותרו מאחור. אבל הם גם מספרים את סיפורה של בריחה מוצלחת. הם מספרים את הסיפור של בניית חיים חדשים – ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה. ואני עומד כאן היום עבור שניהם: כנכד, אחיין ובן – וכנציג גאה של מדינת ישראל היהודית".
בהמשך לעלייה במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה, הוסיף השגריר: "מי היה מאמין שיהודים בגרמניה יפחדו שוב? תופעת האנטישמיות האלימה, מימין ומשמאל, הינה תזכורת שזוהי אינה המלחמה שלנו – בני העם היהודי – בלבד. במלחמה הזו אנו נלחמים גם על הערכים המערביים המשותפים שלנו. המאבק הזה לא מתרחש רק במזרח התיכון. הוא מתקיים גם בגרמניה: ברחובות, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, במגזר התרבותי. המאבק הזה עוסק גם בשאלה האם נוכל להמשיך לחיות בשלום ובחופש בעתיד".
