36 שנים לאחר שהורחק ממשפחתו עקב אלימות קשה, העניק השבוע בעל גט לאשתו ושחרר אותה סוף-סוף לחופשי. בכך, הפרשה הקשה של אלימות במשפחה וסרבנות גט שנמשכה קרוב לארבעה עשורים הגיעה לסיומה – מה שהביא לאנחת רווחה בבית הדין הרבני בירושלים ובמסדרונות אגף הרווחה בעיר.
מדובר בבני זוג שהתחתנו לפני כ-40 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים. כבר מתחילת חייהם המשותפים החלו גילויי אלימות מצד הבעל, זאת לצד היותו מהמר כפייתי שבזבז את מרבית כספי המשפחה לצורך כיסוי חובותיו, לרבות קצבת הנכות של אשתו.
כאשר האלימות הסלימה והבעל גרם לפציעה חמורה של אחד הילדים, שאף הביאה לאשפוזו, הוציאה נגדו האישה לפני כ-36 שנים צו הרחקה ראשון. מאז חזר וחודש הצו מבית המשפט, עד תחילת שנות ה-2000, אז ניתנה החלטה על הרחקת הבעל לצמיתות.
גם במהלך שנים אלה, המשיך הבעל להלך אימים על האישה ובני המשפחה, תוך שהוא מתפרץ לביתם למרות צווי ההרחקה וממשיך לנהוג כלפיהם באלימות. הבעל אף חזר ולקח חפצים מהבית לצורך מכירתם, לשם כיסוי חובות ההימורים שלו, עד שהוצא נגדו צו האוסר עליו לעשות זאת.
במהלך השנים שבה ופנתה האישה לבית הדין הרבני בבקשת גט, אולם הבעל לא הגיע לדיונים שנקבעו ולא אותר. מאחר שהאישה לא הייתה מיוצגת ולא הייתה לה הכוונה משפטית, התיקים נסגרו.
לפני כחודשיים, היא הופנתה על ידי אגף הרווחה לארגון "יד לאישה" מבית רשת אור תורה סטון, המייצג עגונות ומסורבות גט. "במפגש הראשון, א' הייתה חשדנית מאוד והביעה ספקנות גדולה לגבי האפשרות לקבל גט, לנוכח העובדה שבמשך שנים לא הצליחה למצוא אף אחד שידע לעזור לה להשתחרר מנישואיה. היא חשה שגם בבית הדין לא התייחסו אליה כראוי, דחו אותה ולא ניסו לסייע לה במצוקתה", מספרת עורכת הדין והטוענת הרבנית לימור חג'ג', שקיבלה את הייצוג של א' מטעם הארגון. "מיד הגשנו לבית הדין הרבני תביעת גירושין, עם בקשה לקיצור הליכים לנוכח אלימות הבעל וכתבי האישום שהוגשו נגדו – ואכן תוך זמן קצר נקבע מועד לדיון, שאף הוא הוקדם".
אחת מבנותיו של הבעל ששמרה איתו על קשר שכנעה אותו לשתף פעולה עם ההליך. הוא הופיע לדיון שנקבע, ובסופו הסכים להעניק לא' את הגט המיוחל. "לצד השמחה הגדולה על כך שלאחר 36 שנות המתנה א' יצאה לחופשי, מצער לחשוב כמה שנות סבל ועוגמת נפש היו נחסכות ממנה אילו הייתה מקבלת ליווי וייצוג מקצועי המתמחה בסרבנות גט קודם לכן", אומרת עו"ד חג'ג'. "יש חשיבות גדולה בהעלאת המודעות לנושא בקרב עובדים סוציאליים ועובדות סוציאליות, כמו גם בקרב אנשי מקצוע נוספים שנתקלים באותן נשים שנאבקות להשתחרר מכבלי נישואיהן".
