בשיתוף הסוכנות היהודית
בקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית ידעו ימים קשים. הקרן פועלת מאז האינתיפאדה השנייה ועסקה במקרים רבים ומורכבים אבל כלום לא הכין אותה, כמו את כולנו, ל-7 באוקטובר. כבר במוצאי שבת של אותה "שבת שחורה" החל לזרום גל אדיר של פניות ואנשי הקרן הבינו שאין זמן לחכות והסיוע צריך להיות מיידי. הרצון היה להגיע לנפגעים ולתת להם קודם כל מענק חירום מיידי של 4,000 שקלים אבל אז עלה אתגר בדרך: "חשבנו איך מגיעים לנפגעים האלה? כי הבנו שהסיוע המהיר במצב הזה הוא קריטי. אז הלכנו למקומות הפינוי של הקיבוצים, של שדרות, אופקים ועוד כדי לקבל את האינפורמציה באופן אישי. בזכות הוותק של הקרן, שעובדת בשגרה בצמוד עם ביטוח לאומי, עם הרשויות המקומיות ועם בתי החולים – זה עזר לנו מאוד. אבל כמות כזו של נפגעים דורשת הרבה יותר".
להדלקת נר בחנוכייה הדיגיטלית הגדולה בעולם>>>>
הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית הוקמה לפני למעלה מ-20 שנה וליוותה כ-9000 משפחות במשך הזמן הזה. אבל רק בשנה הנוכחית נוספו למעגל הנורא הזה כבר למעלה מ-9,000 נפגעי טרור והצרכים רבים. "תוך מספר ימים התבהרו ההיקפים העצומים של הנפגעים", משחזרת נחמיאס-ורבין, יו"ר הקרן, "הבנו מיד יעל רז, המנכ"לית של הקרן ואני, שאנחנו צריכות לסייע במהירות לאלפי נפגעי טרור שפונו מבתיהם".
הקרן שפועלת מתרומות של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, קרן היסוד, הרוח הישראלית ותורמים נוספים מרחבי הארץ ומהעולם, העניקה מפרוץ המלחמה סיוע ליותר מ-11,000 משפחות שנפגעו מהטרור בהיקף של יותר מ-80 מיליון שקלים. הסיוע ניתן באמצעות מענקי חירום מהירים תוך כ-48 שעות ומענקי שיקום. לצד הסיוע הכספי, מציעה הקרן תוכניות שיקום קבוצתיות שנבנות עם הקהילות ומיועדות לתת מענה טיפולי לאזרחים שנפגעו, למשפחות החטופים והשבים, לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם, למשפחות השכולות ועוד.
"רואים את הכאב על הבנות שלי"
אחת מהמשפחות החטופים שמלווה הקרן מאז ה-7 באוקטובר היא זו של לישי מירן-לביא מקיבוץ נחל עוז, שבעלה עמרי מירן, אבא של רוני (3) ועלמא (1.5), נחטף באכזריות לעזה ב-7 באוקטובר ומאז היא והבנות מחכות כבר יותר מ-440 יום שישוב הביתה. "רואים את הכאב על הבנות", משתפת לישי, "זה שהן קטנות זה לא אומר שהנפקדות של עמרי לא מורגשת. אני רוצה שיגדלו כילדות בריאות ומאושרות".
בתוך המציאות הבלתי-אפשרית הזו צמח הקשר עם אילת נחמיאס-ורבין, יו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, שמלווה את לישי באופן אישי. "היא מלווה אותי עם הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית כמעט מהיום הראשון. חיזוקים, התכתבויות ולהחזיק את היד כשצריך וכשכואב", משתפת לישי, "יש הרבה גופים והרבה תמיכה אבל בסופו של דבר המטרה שאליה אני מתייחסת זה להחזיר את עמרי שנמצא כבן ערובה ואיתו בני ערובה נוספים. החיים נעצרו ב-7 באוקטובר לא כסיסמה. יש ימים שאני חווה את זה על בשרי, או כשרוני (3) קמה בבעתה מהמיטה. הפעם האחרונה שהבנות ראו אותו הייתה כשהוא נחטף מול עיניהן. עד שעמרי לא פה אנחנו לא יכולות להתחיל ולהשתקם".
לדבריה, "העזרה הפיזית והכלכלית עוזרת מאוד, אבל מבחינתי נתינת מקום לסיפורים ותמיכה ושיח אישי – כל הדברים האלה הם הדברים שהכי עוזרים לי באופן אישי והקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית עוזרת בכך מאוד".
כדי לתת למשפחות מעט חמצן בינתיים חילקה הקרן מענקי סיוע מהירים ולשם כך יצאו ראשי הסוכנות היהודית לגיוס כספים בעולם. "כשדיברתי בפעם הראשונה עם חברי הקהילות באוסטרליה בכיתי ללא הפסקה", משתפת נחמיאס-ורבין. "כבר באותו השבוע נציגי קהילות מצפון אמריקה הגיעו לישראל לביקורי סולידריות, תחת מטחים כבדים, התמיכה הייתה מדהימה והמיידיות וההתארגנות מהרגע להרגע אפשרו הרבה".
אחד הדברים שהבינו עם השנים בקרן לנפגעי טרור הוא החשיבות של החזרת תחושת השליטה של הנפגעים בחייהם. "כשנותנים לנפגעים מענק, גם אם זה 4000 ש"ח, זה מחזיר לנפגעים את השליטה בחיים ונותן תחושת חוסן. הם בוחרים מה לעשות עם זה", אומרת יו"ר הקרן. "הסוכנות היהודית שם, נותנת את החיבוק של קהילות העולם, ללא הבדל של דת, גזע ומין – לכולם. כל נפגעי הטרור האזרחיים. מנפגעי המסיבות של העוטף, דרך היישובים, הקיבוצים והנפגעים הבדואים בדרום".
"סבים וסבתות שכולים, אחים ואחיות – הבנו שצרכי הסיוע הולכים ומשתנים"
בקרן הבינו מהר מאוד שמעגלי הפגיעה רחבים הרבה יותר מכפי שאי פעם נתקלו ופיתחו מענים נוספים. "הבנו תוך זמן קצר אחרי האסון שלא מספיק לטפל רק בנפגעים", אומרת נחמיאס-ורבין, "אלא צריך להשקיע בטיפול בכל הסביבה שלהם - לנסות להחזיר את החוסן גם למעגלים השני והשלישי, בעזרת דברים כמו: תוכניות טיפוליות לעיבוד הכאב ובניית החוסן". כיום למעלה מ-4,000 איש עוברים בקרן לנפגעי טרור תוכניות חוסן, ובהם גם סבים וסבתות שכולים, שמשתתפים בסדנאות טיפוליות.
בנוסף, נפגעי טרור שקיבלו אחוזי נכות וכן משפחות שכולות זוכים בסל שיקומי משלים בגובה 25,000 שקלים, למשך שלוש שנים. "התחלנו לחלק מענקי שיקום למשפחות השכולות. רבים מהנפגעים לא מצליחים לחזור לעבודה, הפרנסה שלהם נפגעת וזה משפיע על אספקטים רבים כמו למשל חינוך לילדים", היא מסבירה את הצורך.
התמיכה ניתנת גם בטיפולים נפשיים וטיפולים אלטרנטיביים, כשלאנשי הקרן חשוב להבין מקרוב מה כל אחד בדיוק צריך ולהתאים לו את הסיוע. "הצוות שלנו הולך להכיר את הקהילות מקרוב, את שורדי המסיבות, את מטה החטופים, המשפחות הבדואיות שנפגעו – למדנו שכל אחד צריך חבילת שיקום וחוסן אחרת שמתאימה לו. בזכות הניסיון המצטבר בקרן, הצלחנו לייצר שיתוף פעולה משמעותי ביותר עם משרד הרווחה", אומרת נחמיאס-ורבין.
מה תהיה מבחינתך נקודת אור בפעילות של הקרן לנפגעי טרור בשנה קדימה?
"הלוואי שנוכל כבר לתת את המענקים ששמורים בצד לחטופים שישובו, כדי שנוכל לתת את התמיכה והגב שלנו למשפחות שאני מניחה שהם יעברו אחרי החזרה שלהם. אנחנו נהיה שם בשבילם בדרך המתעתעת הזאת. השיקום ובניית החוסן הם לא יהיו דומים למה שהכרנו בעבר, התהליכים יותר מורכבים ויותר עמוקים, כבר עכשיו אנחנו מתמודדים עם מקרים קשים מאוד".
נקודת אור נוספת שמציינת נחמיאס-ורבין היא שיתוף הפעולה הרחב שהקרן הצליחה ליצור. "שלושה חודשים לאחר האסון כינסנו שולחן עם כל ארגוני הסיוע, כולל מטה משפחות החטופים ומנהלת החטופים, ארגונים כמו נט"ל, אנוש, ער"ן, החברה למתנ"סים, בתי החולים איכילוב ושיבא שעוסקים בטיפול בפוסט טראומה – אנחנו מתכנסים כל חודשיים וחצי ויושבים ועובדים על הפערים כדי לחשוב יחד על פתרונות. השולחן הזה הוא אחד מכלי העבודה החשובים, כי כך אנחנו מבינים בצורה רחבה יותר מה נפגעי הטרור צריכים. הלמידה המשותפת ביחד וההתכנסויות האלה זה סוג של נקודת אור. את פוגשת את הסולידריות ורואה כמה אנשים עסוקים בלעשות כאן טוב".
כשברקע מדברים על עסקת חטופים קרובה, לישי מבקשת לסיים עם מסר חשוב: "בשלה העת. אחרי כל ההישגים צריך הסכם אחד כולל שיכלול את כל החטופים שצריכים לשוב, בין אם לחזור לחיבוק של המשפחה ובין אם לקבר ישראל".
אנחנו מזמינים את כל מי שרוצה להצטרף לתפילה של לישי ולבקש נקודות אור לשנה הקרובה להדליק נר בחנוכייה הווירטואלית של הסוכנות היהודית ב-ynet, תוקרן ברחבי הארץ ובפלטפורמות דיגיטליות בעולם ולכתוב מסר של תקווה. ביחד כקהילה יהודית בארץ ובתפוצות נרבה את האור של העם היהודי ונעמוד מול האתגרים שעוד יבואו.
פורסם לראשונה: 21:54, 28.12.24