פגשנו את הקצינה הדתייה לינוי דמרי | צפו בכתבה
(צילום: ירון שרון, עריכת וידאו: עמרי אלקלעי ניר)
נתוני אגף כוח האדם בצה"ל שהתפרסמו כאן לאחרונה מצביעים על עלייה הדרגתית במספר הבנות הדתיות שמתגייסות לצבא, חרף התנגדויות מצד רבנים ופוליטיקאים דתיים לשירות נשים – קריאות שמהדהדות היטב במרחב הציבורי. לפי הנתונים, כ-20 אחוז מהדתיות שמתגייסות לצבא בוחרות לשרת בתפקידי לחימה. בחלק מהמקרים בנות הציונות הדתית לא מסתפקות בשירות סדיר וממשיכות לתפקידי קצונה, והיום אפשר למצוא שומרות מצוות במגוון תפקידים חשובים, כולל קצינות דתיות בדרגת תת-אלוף.
"דווקא החשיפה לאנשים שונים ממני ולדעות שונות ממני גרמה לי להתחזק באמונה שלי ובדת שלי", מצהירה סרן לינוי דִמרי, מ"פ מבצעית בפלוגת ארבל, המשתייכת לגדוד רם בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. היא מפקדת הפלוגה הדתייה הראשונה בחטיבה.
אנחנו פוגשים אותה בגזרת עציון שבה היא ממוקמת כבר מספר חודשים, סמוך לבית לחם ובית ג'אלה. "המשימה שלי היא לאפשר לאזרחים פה, בכל הסביבה, לשמור על אורח חיים תקין. אנחנו פועלים ביום ובלילה. בגזרה יש כביש ראשי, ציר 60, ותפקידנו להגן עליו מפני זריקות אבנים ובקבוקי תבערה", היא משתפת.
לצד משימות הביטחון השוטף, בתפקידה כקצינה בחטיבת החילוץ וההצלה היא מתאמנת גם כדי לחלץ במקרה הצורך לכודים באסונות. בחודש פברואר התרגול תורגם לפעילות בשטח, כשהיא השתתפה במשלחת החילוץ הישראלית לטורקיה בעקבות רעידת האדמה החזקה שפקדה את האזור.
"היו שם מראות מאוד לא קלים, לצד שמחות", היא משחזרת. "באופן אישי השתתפתי בחמישה חילוצים, והצלחנו להרכיב משפחה מהרס לא נורמלי. ממצב של ייאוש ותסכול של כל הסובבים, הצלחנו להביא משפחה אחת שלמה להמשך החיים שלה ביחד. אחד המחולצים שהיה איתו קשר עין אמר: 'אה, אתם מישראל? אז אני יודע שאצא בחיים'. הייתה תחושת גאווה. זה אחד הדברים הכי חזקים ואחת התחושות הכי חזקות שהרגשתי".
שיחה עם המנהל באולפנה
דמרי (24) גדלה כחמישית מבין שישה אחים בבית חגי בדרום הר חברון. "זה יישוב שנמצא סמוך לכפרים. בלילות ובימים הייתי רואה כל הזמן חיילים מסתובבים ומגינים על היישוב, ובמובן מסוים זה נתן לי את המוטיבציה להתגייס לתפקיד קרבי", היא מתארת. "ידעתי שכשאגדל אגיע למקום הזה, והיום אני פה".
כשהייתה נערה עברה עם משפחתה לבאר שבע, ולמדה באולפנת בני עקיבא "חן במדבר" בעיר. "מכל המחזור שלי באולפנה, שהיו בו כמעט 100 תלמידות, התגייסו רק חמש בנות. חוץ ממני, אף אחת לא המשיכה לתפקידים מעבר לשירות הסדיר ואף אחת לא הלכה ללוחמה", היא מספרת.
"יש לוחמות מסוימות שהן הרבה יותר טובות מלוחמים מסוימים. יש המון מקרים שבהם דווקא הלוחמות, שלא חייבות להגיע לכאן, מראות מוטיבציה הרבה יותר גבוהה ורצון להוכיח ולהראות מה אנחנו מסוגלות"
באופן לא מפתיע, האולפנה הדתית לא עודדה את התלמידות להתגייס לצבא, אלא העדיפה שהן יפנו לשירות הלאומי. בזמן שכמעט כל הבנים הדתיים הלאומיים מתגייסים לצבא, ורבים מהם משרתים בתפקידים קרביים וממשיכים לקצונה, רוב הבנות מהציונות הדתית עדיין הולכות לשירות לאומי. "לא דחפו אותי אף פעם להתגייס. משכו אותנו לשירות לאומי – מתוך הבנה שקצת קשה יותר לקיים אורח חיים דתי בצה"ל", נזכרת לינוי. "ברגע ששמעו בבית הספר שאני מתגייסת, המנהל לקח אותי לשיחה שבה הוא פירט למה לא כדאי שאתגייס. לא כל כך הקשבתי, כי כן היה משהו שדחף אותי להגיע לכאן".
מאחר שהאולפנה לא פרסה בפניה את האפשרויות שיש לחיילת דתייה בצבא, ואף אחת ממשפחתה המורחבת לא התגייסה לפניה, היא לא ידעה בכלל לאן היא נכנסת. "חקרתי, למדתי, שאלתי וביררתי, ובסופו של דבר ראיתי שזה המקום הנכון והטוב לי ביותר, למרות כל הקשיים. היו סביבי עוד ניסיונות לשכנע, אמרו לי: 'איך תצליחי לשמור על אורח החיים הדתי, איך תצליחי לשלב את השבת, איך תתרגלי לסביבה עם בנים – במיוחד בחטיבה מעורבת'... אז היו קצת חששות, שאלות ותהיות, אבל החלטתי להגיע למקום שהוא לא צפוי, לא מוכר, ולהתמודד עם זה".
9 צפייה בגלריה
משלחת החילוץ של פיקוד העורף לטורקיה בפעולה. "מהרס לא נורמלי, הצלחנו להרכיב משפחה"
(צילום: באדיבות לינוי דמרי)
איך קיבלו את זה במשפחה?
"בהתחלה אמרו לי: 'מה, השתגעת? את לא יודעת, את לא מכירה, את מי תשאלי?' ההורים שלי חששו, אבל היום הם תומכים בי מאוד".
יש קולות שמתנגדים לשירות נשים בתפקידי לוחמה, החל מרבנים במכינת עלי ועד לפוליטיקאים ממפלגת הציונות הדתית. איך את מתייחסת לקולות האלה?
"יש פה המון חיזוקים ותמיכה בתוך הצבא. אם חיילת צריכה לראות רב צמוד, כי יש לה שאלות או ספקות, ואם זה עניין הכשרות או צומות. השבתות הראשונות בצבא כן היו קשות, זה שונה ממה שהכרתי, אבל לאט-לאט לומדים להסתגל לזה. הצבא נותן פלטפורמה לאנשים דתיים. אני שמחה שהשיח השתנה וכבר פוגשים הרבה יותר בנות אולפנה בצבא. גם בשירות הלאומי יש סיטואציות מסוימות שיכולות להקשות מבחינת הדת. יש הרבה הגבלות בצבא, הפרדה בין מגורי הבנים והבנות. מאפשרים מאוד לקיים מצוות.
"יש לוחמות מסוימות שהן הרבה יותר טובות מלוחמים מסוימים. אני חושבת ששילוב לוחמות הוא דבר חשוב ואפילו הכרחי. יש המון מקרים שבהם דווקא הלוחמות הפייטריות, שלא חייבות להגיע לכאן, מראות מוטיבציה הרבה יותר גבוהה ורצון להוכיח ולהראות מה אנחנו מסוגלות".
"מבחינתי הכול פיקוח נפש"
סגן שחר בן נעים בת ה-23, גם היא דתייה, היא סמ"פ בחיל האיסוף הקרבי. היא מפקדת על לוחמות בגזרה הדרומית ועוסקת במארבים, באיסוף מידע מודיעיני מהשטח ובסיכולי הברחות סמים ממצרים. הפיגוע הקטלני שאירע בשבת הזכיר עד כמה הגבול הזה יכול להיות מסוכן. בן נעים נמצאת בגזרה מעט צפונית יותר מזו שבה התרחשה התקרית הביטחונית. "אני משתדלת לעודד את הגיוס ללוחמה ולהראות שזה אפשרי", היא אומרת. "בת דתייה יכולה להיות לוחמת, יכולה להיות קצינה ויכולה גם להקים משפחה".
היא גדלה בשוהם כאחת מבין שישה אחים. לאחר שלמדה באולפנת עפרה, שלא תמכה בגיוס בנות לצבא, היא למדה שנה במכינת "יונתן" בעלומים וקיבלה שם מוטיבציה להתגייס ללוחמה. לפני כחצי שנה התחתנה. היום היא גרה במזכרת בתיה עם בעלה עמית, מ"מ בחטיבת כפיר (גם הוא דתי), שאותו הכירה במכינה: "השילוב של השירות עם הנישואים מאתגר, אבל גם הוא משרת בצבא, כמפק"צ בסיירת חרוב. לפחות היציאות שלנו הביתה הן ביחד".
"המון אנשים מרימים גבה על זה שאני דתייה ולוחמת, בטח על זה שאני נשארת כקצינה, גם כשאני נשואה. יש כאלה שאפילו ממש מזלזלים. אבל אני בטוחה בדרך שלי, ומראה שזה אפשרי"
"במשפחה בהחלט היו בהלם", היא מספרת על תגובת קרוביה להחלטה להתגייס. "אחים שלי עשו צבא ואחיות שלי עשו שירות לאומי מלא, אבל הם בהחלט תמכו בהחלטה, גם בבחירה ללכת לקורס קצינים. ההורים היו מופתעים, אבל היו שמחים על ההחלטה ובכלל לא ניסו להתווכח איתי".
באולפנה בכלל פירטו בפניכן את האפשרויות שיש לכן בצבא?
"בדרך כלל מביאים את מוקד 'אלומה' (עמותה שבין השאר מלווה צעירות דתיות לקראת השירות הצבאי ובמהלכו, ש"מ) שיסביר מה זה להיות בת דתייה בצבא, אבל האולפנה שלי לא עשתה את זה. הגעתי לצבא דרך מכינת יונתן. בערך 20 אחוז מהתלמידות בשכבה התגייסו בסוף, אבל לא לתפקידי לוחמה".
9 צפייה בגלריה
שחר בן נעים עם בעלה עמית, גם הוא קצין. "השילוב של השירות והנישואים מאתגר"
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
מה לדעתך צריך לקרות כדי שמספר גבוה יותר של צעירות דתיות יתגייסו?
"אני חושבת שצריך ללכת לאולפנות ולהראות שם נוכחות. כמובן גם חשוב ללכת ולהסביר במכינות. יש כאלה שמשנות את דעתן אחרי שהן הולכות למכינה. בדרך כלל על מכינות ומדרשות שומעים מפה לאוזן".
היא מודעת לאתגרים שיש למי שמקיים אורח חיים דתי בצבא, אבל מזכירה שהקושי אינו נוגע רק לבנות, אלא גם לבנים. "אחים שלי התגייסו כדתיים והפכו לחילונים", היא מספרת. "המסגרת מאתגרת, ובסופ"ש אני צריכה כן להיות בטלפון, אבל זה למטרה חשובה. חשוב לי מאוד לשמור על כל מה שאפשר במסגרת התפקיד, לשמור על הדת כמה שיותר".
9 צפייה בגלריה
חבר הכנסת אבי מעוז. פוליטיקאים ורבנים שונים מתנגדים לשילוב נשים בתפקידי לחימה
(צילום: שאול גולן)
יש מי שמגייסים את ההלכה כדי לטעון שאסור לאישה לשאת נשק, כנאמר בתורה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה"; אחרים טוענים ששירות נשים בתפקידי לחימה מחליש את צה"ל, או מתעקשים שהצבא אינו מקום שמתאים לנשים. בן נעים לא מתרגשת. "המון אנשים מרימים גבה על זה שאני דתייה ולוחמת, בטח על זה שאני נשארת כקצינה, גם כשאני נשואה. יש כאלה שאפילו ממש מזלזלים. אבל אני בטוחה בדרך שלי, ומראה שזה אפשרי", היא אומרת. "מבחינתי הכול פיקוח נפש. כשאני נוסעת בשבת לפעילות, זה מבצעי. זה הצבא. וכשאני חוזרת בשבת הביתה, יש שבת כהלכתה, בלי טלפון ובלי כלום. עכשיו אנשים כבר מעודדים אותי יותר".
בינתיים היא מתכננת רק להמשיך ולהתקדם. "קיבלתי תפקיד מ"פ, אני אצא לקורס ביולי וצפויה להתחיל את התפקיד בנובמבר. חתמתי על עוד שנתיים", היא מעדכנת.
מלחמת מצווה
את שמה המלא של סגן ת' לא ניתן לחשוף, היות שהיא חוקרת מודיעין בלמד"ן (להק מודיעין) בחיל האוויר. "לדעתי יש חובה הלכתית להתגייס. מדובר במלחמת מצווה. אני פה כי אני דתייה, לא למרות זאת", היא מדגישה.
היא נולדה בעיר מץ בצרפת, ועלתה לארץ בגיל שמונה. משפחתה התיישבה בירושלים, וכיום היא גרה ברמת גן עם בעלה. כמו שחר בן נעים, גם היא נשואה טרייה יחסית, והתחתנה לפני קצת יותר משנה. "אני על מעט שעות שינה, אבל גם אם השירות מורכב, מבחינתי, לא בורחים מהתמודדות. היה לי ברור שאם אני מתגייסת זה יהיה לתפקיד משמעותי שאוכל לממש בו את הפוטנציאל שלי", היא מעידה.
איך לדעתך אפשר לעודד עוד בנות דתיות להתגייס, מעבר לאלה שכבר מתגייסות?
"אני חושבת שזה מתחלק לשניים. החלק הראשון הוא ההכנה לקראת צה"ל. בסוף הרגשתי בנוח להתגייס כי הלכתי למכינה לבנות דתיות. הרתיעה, אני חושבת, היא כי זה עולם שאנחנו לא מכירות. אני חושבת שאם תהיה פתיחות גדולה יותר למקומות האלה באולפנות, שיכירו אותם, זה יעזור. החלק השני הוא הצד של הצבא. למד"ן הוא מקום שיש בו גידול גדול במספר הדתיות, אני רואה הרבה חיילות בחצאיות. צריך לזכור גם שהמורכבויות ההלכתיות חלות פחות בתפקידי עורף".
"אני על מעט שעות שינה, אבל גם אם השירות מורכב, מבחינתי, לא בורחים מהתמודדות. היה לי ברור שאם אני מתגייסת זה יהיה לתפקיד משמעותי שאוכל לממש בו את הפוטנציאל שלי"
היא מחדדת כי "בסוף יש הבדלים בין תפקידים. אני חושבת שכן מורכב לבת דתייה לשרת בגדודים מעורבים ובתפקידי לוחמה, אבל זה לא כל כך מורכב בתפקידי עורף. אני לא כל כך מבינה את החשש משירות בנות בתפקידים כאלה".
ת' בת ה-22 היא בוגרת אולפנת חורב. "לא אהבתי את האולפנה עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים", היא מודה. "ברור שהייתה הסללה ללכת לשירות לאומי. אני גם מבינה למה, ולא מותחת על זה ביקורת. לא הייתה נציגות של הצבא שבאה לבית הספר, ובגיל 16 מצאתי את עצמי כשאני לא יודעת מה זה צו ראשון. רוב החברות שלי הלכו לשירות לאומי, ובמשפחה לא היה לי את מי לשאול, כי אנחנו עולים. הביקורת שאני מותחת היא על היעדר הסיוע לתלמידות שהחליטו שהן לא רוצות ללכת לשירות לאומי".
מה חשבת על הסערה הציבורית שהייתה בעקבות הסרטון שיצא מהאולפנה והואשם בגזענות? אפילו ראש הממשלה טרח להגיב על זה.
"אני חושבת שעשו סערה בכוס מים. בעיניי זה סרטון פשוט לא מצחיק. תפסו גל על חשבון החברה הדתית. ברור שיש בעיות, וזה סרטון שלא היה צריך לצאת לאור. אבל הייתה פה הגזמה פראית, ויש לראש הממשלה שלנו דברים חשובים יותר לעסוק בהם מאשר סרטון של בנות 17".
היא למדה במכינת "לפידות אמונה" והתגייסה באוגוסט 2019. "אני האישה הראשונה במשפחה שמתגייסת. אחותי הגדולה עשתה שירות לאומי ואחי שירת במסגרת ישיבת הסדר. להורים שלי היה מורכב, אבל עם ההבנה של המעטפת, של ההכנה לפני הגיוס ושל מה שאני עושה בתפקיד, התפיסה משתנה. ברגע שפורצים את המחסום ומבינים שאפשר להיות בת דתייה בצבא, הכול משתנה", לדבריה.
מה גרם להם לחשוש בהתחלה?
"בהתחלה הם חשבו שממש לא כדאי, בגלל התפיסה בחברה הדתית שבנות דתיות 'מתקלקלות' בצבא, וקשה להישאר דתיות. במיוחד בתור עולים חדשים, הכול נראה להם חשוך ומפחיד. זו הייתה תקופה שבה הרבה פרשות של פגיעות מיניות יצאו לאור, ואחי הגדול נתקל בהתנהגויות בלתי הולמות בתוך הצבא".
את לא חששת מההיבט הזה?
"מהמקום שבו אני נמצאת כרגע, אני מרגישה שהצבא מקפיד ונמצא בבקרה. האם קורים דברים? לצערי כן. אבל אני לא מרגישה שהמצב בצבא חמור יותר מאשר מקומות אחרים".
היא מוסיפה ואומרת כי "מלבד המדים, אין הבדל מהותי בשגרת החיים ביני ובין מי שעושה שירות לאומי קרוב אליי. להפך: בצה"ל יש פקודת שילוב ראוי, ועושים הרבה כדי לשלב את הבנות הדתיות. בצה"ל מתחייבים למעטפת דתית לחיילת הדתייה".
