בעשור האחרון עוברת החברה החרדית תהליך מודרניזציה, הכולל קריצה לעולם החילוני ביתר שאת, ובא לידי ביטוי בעצם השימוש באינטרנט, בצמיחתם של "כוכבי רשת" חרדים, בלבוש טרנדי ובבילויים במקומות שהיו עד לא מזמן נחלתה הבלעדית של החילוניות הישראלית.
שאלת "מיהו חרדי" עולה לעיתים קרובות בשיחות פנים-חרדיות וגם ברשתות החברתיות (בקרב אלה המחזיקים בחשבונות סושיאל), ומעוררת אמוציות רבות בשני הצדדים. החרדים המיינסטרימים מתנערים מהדור החדש שצץ ברחובותיהם, ולא תואם את ערכי החרדיות כפי שהם מכירים אותם.
אותם חרדים "לא מודרנים", כפי שהם מכנים את עצמם, מבקשים מתת-המגזר החדש להתנער מהטייטל המחייב, שכבר מזמן לא מייצג אותם. ואילו החרדים החדשים, אלה שעברו טרנספורמציה ניכרת, מתעקשים להמשיך להתייחס סוציולוגית למגזר החרדי, ומעלים טענות-נגד שונות ומגוונות.
חרדים לא מחזיקים חשבונות אינסטגרם
אחת לזמן-מה פורץ הקונפליקט את חומות הערים החרדיות, וצף על פני השטח הישראלי. בחודש האחרון הייתה זו כוכבת רשת בשם חני וינברג שעמדה בלבו, לאחר שהשתתפה באירוע חברתי מטעם עמוד הרכילות החרדי (יש דבר כזה) "הרבנית של האינסטגרם", והתנצלה על כך בפני עוקבותיה. הסערה בכוס וויסקי (כשר למהדרין) שחולל האירוע עצמו, פורסמה ב-ynet בהרחבה והפנתה זרקור לעצם תופעת "החרדים החדשים". כשבועיים לאחר מכן התבשרה וינברג – המכנה את עצמה "חרדית צבעונית" - על הרחקת בנותיה הצעירות מבית הספר "בית יעקב", פרשה שסוקרה בערוץ 13.
נחזור רגע לאירוע שהחל את הסערה - "היפים והנכונים" בגרסת "הרבנית של האינסטגרם" שבו השתתפה על תקן אושייה. בסרטון שהעלתה לעמוד שלה סיפרה וינברג, המחזיקה בליין איפור שהיא מדגמנת, כיצד נאלצה לעזוב את האירוע שלא תאם את ערכי עולמה החרדי.
וינברג לא לבד: כוכבת רשת אחרת מעלה "סטוריז" שבהם היא נראית מבלה בחופים מעורבים, במסעדות ובברים. במסגרת ״שאלות תשובות״ באינסטגרם טענה שאם היא מגיעה מהמגזר החרדי, היא חרדית. אושייה אחרת הסבירה כי ההגדרה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" זו ההגדרה לחרדיות. שמחה לעדכן אותה שאם זו ההגדרה לחרדי, 80% מאזרחי ישראל יגדירו את עצמם כך.
ועוד לא הזכרנו את מלך הטרנד ומייסדו, כוכב הרשת מלך זילברשלג, המכונה "חרדי" וזורם עם הטייטל, לחרדתם של חרדים רבים. הדיון בשאלת מיהו חרדי לא מגיע סתם כך. תהליך המודרניזציה בחברה החרדית מעמיד מראה מול תתי המגזרים בה, המבקשת לבחון את ערכיה לעומק. חשוב לזכור כי לחברה החרדית יש כללים ברורים ונוקשים, ומי שחורג אפילו א-ביסאלע מהדרך, כבר לא שם, בעיקר לא בעיניי החרדים עצמם.
כך למשל, חרדים מלב המגזר אינם משתמשים באינטרנט, ובוודאי שלא ברשתות החברתיות או במסעדות. גם חרדים בשוליים הרחוקים יותר לא דורכים בחופים מעורבים וחרדיות לא מדגמנות אפילו לייקח, שלא לומר ליין איפור.
תהיו אמיתיים
מבחינת החברה החרדית, זו שהייתי חלק ממנה רוב חיי, אי אפשר לרקוד על שתי החתונות: או שאתה עומד בכללים הנוקשים, או שלא. כמי שגדלה בעולם הזה ומכירה את המגזר על בוריו, אני לא יכולה להתעלם מאלה שחיים ונושמים את החילוניות - אך מתעקשים בכל דרך להמשיך לכנות את עצמם חרדים.
אני חיה בעולם החילוני, משפחתי נשארה בעולם החרדי, ואין זו אלא זילות בהגדרה "חרדי" וגם שימוש ציני בחברה שלמה, שבאופן מובהק לא מכירה באותן אושיות ועוקביהן, מתנערת ואף סולדת מהן. להגיד "אני חרדית אבל לא תמיד לבושה בצניעות", זה כמו להגיד "אני חרדית אבל לא תמיד שומרת שבת". מה מונע ממישהי כמוני - חילונית, בוגרת המגזר, דוברת יידיש שמכירה את כל התפילות, הברכות, המנהגים וההלכות - לכנות את עצמה חרדית?
זו לא בושה להכיר בתהליך המודרניזציה שעברה החברה החרדית, ולומר בקול רם וברור: אני דתי, ואולי אני מסורתי. זו לא בושה להשתחרר מהטייטל המחייב ולהיות אמיתיים כלפי עצמכם, כלפי הקהל שעוקב אחריכם וכלפי החברה הישראלית. אמיתיים תהיו עם ה' אלוקיכם.