ספר קבלי עתיק הציל בערב יום כיפור, לפני יותר מ-300 שנה, קהילה יהודית קווקזית קטנה באזרבייג'ן מהתקפה של הצבא הפרסי וממוות בטוח. מפקד הצבא הפרסי הניף את חרבו לעבר ראש הקהילה, שהגן על עצמו באמצעות הספר העתיק. החרב פגעה בספר וכך הוא ניצל. בעקבות האירוע, מפקד הצבא החליט שלא לפגוע בקהילה. הספר מוצג כעת בתערוכה מיוחדת ביישוב שבו אירע המקרה.
עותק של הספר ועליו מכת החרב, שנראית היטב, מוצג בתערוכה מיוחדת במוזיאון בעיירה היהודית במחוז גובה באזרבייג'ן, לציון 290 שנה לייסוד הכפר האדום במדינה. לפי ההקדמה, שמופיעה בדף הראשון של הספר ומגוללת את סיפור המעשה כולו, מדובר על אחד הקרבות שהוביל באזור אזרבייג'ן של היום, נאדיר שאה, מי שהפך לימים לאחד משליטיה החזקים והמשפיעים ביותר של פרס.
בשנת 1733, בליל שישי, מספר ימים לפני יום כיפור, צבאו של נאדיר שאה התקרב לעיירה קוסאר, היום באזרבייג'ן. לנאדיר שאה יצא מוניטין רע בשל יחסו ליהודים. רבים מהם הוא הרג במהלך כיבושיו, אחרים הכריח להתאסלם. ואמנם, יהודי קוסאר חששו מהגעת צבאו של נאדיר שאה, לאחר שהחריב מוקדם יותר את הקהילה היהודית הסמוכה של קולקאת.
הייתה זו שעה מוקדמת של בוקר, מיד לאחר תפילת שחרית, כאשר ראש הקהילה הרב ראובן בן רבי שמואל ישב בחצר בית הכנסת בקוסאר, ולימד את הנוכחים בין היתר על הלכות יום כיפור והימים הנוראים מתוך ספר קבלי עתיק ומתוך ספר הזוהר.
נאדיר שאה עמד בראש צבאו כשהגיעו לבית הכנסת בקוסאר והתכוון להרוג את כל היהודים ולקחת בשבי את הנשים והילדים. לפי ההקדמה שמופיעה בספר, "השר (נאדיר שאה) פשט את הגדוד עד אזור בית הכנסת כדי לעשות בהם כליון ואחר כך, לפשוט על העיר והנשים והטף ולעשות בהם כרצונם".
מיד כשנכנסו החיילים הפרסים לבית הכנסת, נאדיר שאה ניגש היישר לראש הקהילה שהחזיק בספר הקבלי, שלף את חרבו והניף אותה על ראשו, אולם הרב הטה את ראשו והתגונן באמצעות הספר "ואז נגע הסייף בספר וחתך אותו". לפי המסופר, נאדיר שאה האדיר נבהל ממה שאירע, והחליט לרחם על יהודי העיירה. "בעבור חתיכת הספר - נחמתי ולא אעשה לכם עוד רעה", אמר נאדיר שאה, לפי המסופר.
תערוכה ובה פריטים היסטוריים רבים ובהם בגדים מסורתיים, פרטי יודאיקה ומסמכים, מגוללת את ההיסטוריה הייחודית של היהודים ההרריים באזרבייג'ן. התערוכה אורגנה על ידי המרכז למורשת יהודי ההר, לציון 290 שנה לייסוד הכפר האדום (או Qırmızı Qəsəbə) במחוז גובה (Guba).
ההתיישבות היהודית באזור נמשכת ברצף יותר מ-2,600 שנה. אולם הכפר הוקם באישור מיוחד של השליט האזרבייג'ני המקומי ותושביה זכו להגנתו. באזור כולו מתגוררים כיום כ-8,000 יהודים. בכפר האדום פועלים עד היום שלושה בתי כנסת ללא צורך באבטחה כלל ושני בתי ספר יהודים.
איגור שאולוב, מנהל מוזיאון יהודי ההר בכפר האדום בגובה, סיפר: "הספר המיוחד שעותק שלו מוצג באופן קבוע במוזיאון מספר את ההיסטוריה הארוכה של הנוכחות היהודית באזרבייג'ן, ששמרה והגנה על היהודים שהתגוררו בשטחה וסייעה להם לשמור על הזהות והתרבות, ולקיים את החגים והמורשת שלהם וביתר שאת, גם היום, עושה הכל כדי לאפשר לנו, ליהודים ההררים, לשמור על המסורת היהודית".
