בין השנים 2013–2023 זינק מספר בחורי הישיבות והאברכים ב-83%, ואילו מנגד מספר החרדים המתגייסים לצבא ירד ב-36%. בתקופה זו, המספר המשוקלל של בחורי ישיבות ואברכים שעמד על 92,489 טיפס ל-169,366, ואילו מספר המתגייסים שעמד על 1,972 ירד כאמור ל-1,266. כך עולה משנתון החברה החרדית לשנת 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתפרסם הבוקר (יום ד'). נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ממשלה, הרשויות והביטוח הלאומי.
על פי השנתון, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1,390,000 נפש, כלומר 13.9% מכלל האוכלוסייה בישראל. שיעור הצעירים עד גיל 19 באוכלוסייה החרדית הוא 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. בשנת 2030 צפויה האוכלוסייה החרדית להגיע ל-16% מכלל האוכלוסייה, ואילו שיעור החרדים עד גיל 20 צפוי להיות כמיליון נפש ויהיה 25% משכבת גיל זו.
לדברי עורכי השנתון, שיעור הפריון של נשים חרדיות אמנם ירד בשנים האחרונות, אך הוא עדיין עומד על למעלה מפי שניים מאשר בחברה היהודית הלא-חרדית. כתוצאה מכך, הם מסבירים, גם קצב הגידול של החברה החרדית ומשקלה בכלל האוכלוסייה בישראל ממשיך לגדול במהירות.
אחד הנושאים המרכזיים בשנתון הוא הגיוס לצה"ל ומספר תלמידי הישיבה. מהשנתון עולה כי בתחילת 2024 היה מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים כ-169,366. בשנת 2023, השנה שבתחילתה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה, חלה עלייה דרסטית במספר בחורי הישיבות והאברכים בשיעור של 8.5%, כלומר פי שניים מהגידול השנתי באוכלוסייה החרדית.
צה"ל טרם פרסם את נתוני הגיוס לשנת הגיוס 2023 שהסתיימה ביוני 2024, אך במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו כי הנתונים מהשנה שקדמה לה מעידים על סטגנציה בגיוס חרדים: 1,266 חרדים התגייסו באותה שנה, כשני שליש ממספר הפונים לשירות צבאי בשנת 2013.
בשירות האזרחי חלה עלייה של כמה מאות משרתים בשנת 2023 – 814 בשנת 2023 לעומת 492 בלבד בשנת 2022. עורכי השנתון מצאו כי עלייה זו ניכרת במיוחד בקרב המשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני בגופי הביטחון המהווים כשליש מן המשרתים. שינוי זה הוא ככל הנראה תוצאה של מלחמת חרבות ברזל.
עורכי השנתון, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, הדגישו כי מבט רחב מגלה ששירות צבאי או אזרחי הוא תופעה שולית במגזר החרדי. מספר החרדים המתגייסים לצה"ל והפונים לשירות האזרחי נמצא בירידה בהשוואה למספרם לפני כעשור (שנת 2013), אף על פי שגודל המחזור גדל באותה תקופה פי אחד וחצי.
שיעור הגברים העובדים הפסיק לצמוח
בתחום ההשכלה הגבוהה נמצא כי נרשמה האטה בקצב הגידול במספר הפונים לאקדמיה. כ-17,400 סטודנטים חרדים, שהם 5% מכלל הסטודנטים, למדו בשנת תשפ"ד (2023/24). בשנה זו עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ-700 תלמידים, גידול של 4% בלבד, זאת לאחר גידול ממוצע של 9% בכל שנה בשלוש השנים שקדמו לשנה זו.
82% מהסטודנטים החרדים למדו לתואר ראשון, והיתר לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת תשפ"ד (2023/24) במכללות אקדמיות (42%) ובמכללות לחינוך (25%), כחמישית מהם (21%) באוניברסיטה הפתוחה והיתר בשאר האוניברסיטאות (10%).
בתחום ההכשרה הטכנולוגית נמצא כי כ-8,650 סטודנטים וסטודנטיות חרדים למדו במסלולי הכשרה מקצועית טכנולוגית (מה"ט) בשנת תשפ"ד (2023/24). חרדים נוטים ללמוד הכשרה טכנולוגית יותר מאשר לא-חרדים שמעדיפים לימודים אקדמיים, ונשים חרדיות אף מהוות 39% מהסטודנטיות במה"ט – המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית.
כך, לפי השנתון, בשנת תשפ"ד, מספר הסטודנטים החרדים להנדסה ומחשב באקדמיה עמד על 3,350, זאת לעומת 8,700 חרדים במה"ט. בקרב הלא-חרדים, למדו 70,500 מקצועות אלו באקדמיה, לעומת 31,400 שלמדו במה"ט. רוב הסטודנטים החרדים למדו הנדסת תוכנה (60%) – עלייה מ-46% אשתקד, ומקצוע פופולרי נוסף במיוחד בקרב נשים הוא אדריכלות ועיצוב פנים (18%).
השנתון מצביע גם על בלימה בעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים: משקלול תשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 עולה כי שיעורי התעסוקה עומדים על 54%, ירידה מ-55.5% אשתקד. זאת, לאחר עלייה מחודשת בנתוני התעסוקה בשנים 2022–2023 אחרי דריכה במקום בשנים 2016–2021. בראייה בטווח של עשור (2014–2024) שיעור הגידול במספר הגברים העובדים (69%) הוא נמוך משיעור הגידול בלומדים בישיבות ובכוללים בעשור האחרון (83%). בשנת 2014 עמד מספר הגברים החרדים העובדים על 62,930 ובשנת 2024 על 106,200.
בקרב נשים חרדיות, נתונים לא סופיים לשנת 2024 (שלושה רבעונים ראשונים) מלמדים על 80% תעסוקה, התמתנות אחרי שיא. שיעורי התעסוקה של נשים הוסיפו לעלות לאורך השנים, מ-71% בשנת 2015 ל-81% בשנת 2023. עורכי השנתון הוסיפו כי הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא-חרדיות עומד על פחות מ-3%.
בנוגע לקו העוני נמצא כי תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות עמדה על 34%, בהשוואה ל-14% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית בשנת 2022. שיעור הילדים החרדים שחיו מתחת לקו העוני לאחר תשלומי הקצבאות עמד על 47% באותה שנה, גבוה מאוד ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה (28%).
המס על המשקאות הממותקים השפיע?
עורכי השנתון בדקו גם עמדות בנושא בריאות. לגבי המצב הבריאותי נמצא כי 76% מהחרדים העידו על עצמם כי מצבם הבריאותי טוב מאוד (עלייה במרוצת השנים מ-58% בשנת 2010), לעומת 51% מקרב היהודים הלא-חרדים שהשיבו כך (ושיעור דומה של 47% בשנת 2010).
רק 39% מהחרדים העידו על צורך בטיפול רפואי במהלך השנה האחרונה שקדמה למדידה, בהשוואה ל-60% מיהודים לא חרדים. החרדים, בדומה לשאר האוכלוסייה היהודית, אומרים שהם כמעט שלא נאלצים לוותר על טיפול רפואי בגלל מצב כלכלי גרוע (91%).
בנוסף נמצא דיווח חיובי יותר על בריאות נפשית: 85% מהחרדים מעידים על עצמם כי לא חוו בכלל מצב רוח ירוד או שחוו רק לעיתים רחוקות, בהשוואה ל-73% מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
לדברי ד"ר מלאך וד"ר כהנר, אפשר להסביר ממצאים אלו בגילה הצעיר של האוכלוסייה, בחוסן הקהילתי שלה, ובנטייה של חרדים להשיב בסקרים בחיוב בשאלות סובייקטיביות.
גיוס ראשון לחטיבת החי"ר החרדית הראשונה בצה"ל
(צילום: יריב כץ, שילה פריד)
עוד נמצא כי האמון במערכות הבריאות גבוה בקרב הציבור החרדי ואינו שונה מהציבור היהודי הלא-חרדי: 80% העידו כי הם נותנים אמון במערכת הבריאות במידה רבה או במידה מסוימת.
בנוסף נמצא כי משנת 2010 ניכרת ירידה בדיווח של חרדים על אורח חיים בריא, לעומת עלייה בקרב היהודים הלא-חרדים. מהנתונים עולה כי פחות ממחצית (49%) מהחרדים אוכלים שני ירקות ביום, לעומת 58% מהיהודים לא חרדים, וחרדים צורכים מעט פחות פירות מלא-חרדים (31% לעומת 36%). לעומת זאת, חרדים אוכלים יותר דגנים מלאים (24%) לעומת 19% מהיהודים הלא-חרדים.
חרדים אוכלים פחות בשר, אך הרבה יותר דגים: 63% מהם אמרו בסקר שהם אינם אוכלים בשר יותר מפעם בשבוע, בהשוואה ל-56% מהיהודים הלא-חרדים. 55% מהחרדים מעידים כי הם אוכלים דגים לפחות פעמיים בשבוע, לעומת 33% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
מהנתונים עולה כי החרדים אוהבים ממתיקים, אך הרבה פחות מאשר בעבר: 34% מהחרדים שותים מעל שתי כוסות משקה ממותק ביום, ירידה משמעותית מ-55% תוך שש שנים. עם זאת, צריכת משקאות ממותקים עדיין גבוהה יותר מהציבור היהודי הלא-חרדי, ש-27% מתוכם צרכו מעל שתי כוסות משקה ממותק (ירידה מ-48% תוך 6 שנים). עורכי השנתון העריכו כי ייתכן מאוד שהירידה הדרסטית נובעת ממיסוי משקאות ממותקים, ויש לעקוב כיצד ישפיע ביטול המיסוי בראשית 2023 על הצריכה.
ומה לגבי פעילות גופנית? כמחצית (49%) מהחרדים מעידים על עצמם שהם עוסקים בפעילות גופנית (ירידה מ-53% בשנת 2010), פחות מהאוכלוסייה החרדית הלא-יהודית (61%). בפעילות גופנית אינטנסיבית מעל ארבע שעות שבועיות עוסקים 41% מהחרדים לעומת 61% מהיהודים הלא-חרדים.
לגבי משקל תקין נמצא כי 39% מהחרדים במשקל תקין (ירידה מ-53% ב-2010) לעומת 46% מהיהודים הלא-חרדים (47% באותה שנה בהתאמה). לא ניכרו הבדלים בשינה, וכמחצית מהחרדים ישנים שבע שעות ומעלה בלילה בהתאם להמלצות, בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
ומה עם עישון? 9% מהחרדים מעשנים לעומת 21% מהיהודים הלא-חרדים. שיעור המעשנים נותר יחסית יציב (8% ב-2010), בעוד בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית הוא ירד (מ-27% ב-2010). הפערים לפי מגדר גדולים: רק 3% מהחרדיות מעשנות, לעומת 16% מהיהודיות הלא-חרדיות. 14% מהגברים החרדים מעשנים לעומת 27% מהיהודים הלא-חרדים. החשיפה לעישון גם נמוכה יותר: 69% מהחרדים מעידים כי אינם נחשפים כלל לעישון או רק לעיתים רחוקות, זאת לעומת 60% מהיהודים הלא-חרדים. הפערים מתחדדים שוב מגדרית: 76% מהנשים החרדיות אינן נחשפות לעישון בהשוואה ל-63% מהיהודיות הלא-חרדיות.
נתון בולט הוא שהחרדים מרכיבים יותר משקפיים: 69% מהחרדים מרכיבים משקפיים בהשוואה ל-55% מהיהודים הלא-חרדים. הפער בולט במיוחד בקרב גברים: 74% מהגברים החרדים מרכיבים משקפיים, זאת לעומת 48% מהגברים היהודים הלא-חרדים. בקרב נשים הפערים זניחים: 63% מהחרדיות מרכיבות משקפיים זאת לעומת 61% מהיהודיות הלא-חרדיות.
