לאחר הפרסום ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על הכוונה להעמיד למכירה פומבית את מערכות המחטים ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ – פנייה מיוחדת של שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ושרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, לבית המכירות הפומביות "צולמנ'ס" בדרישה להעביר את החותמות לידי מוסד "יד ושם".
"המומים ונחרדים אנו למצוא פרסום במדינת ישראל, המציע לכל המרבה במחיר את חותמות המחטים המקוריות ששימשו את הנאצים לקעקוע המספרים על ידיהם של האסירים היהודים באושוויץ", פתחו לפיד ושאשא-ביטון את מכתבם המשותף.
תחת הכותרת "פגם מוסרי בסחר פריטי זוועות השואה", כתבו השניים: "זכרון והנצחת השואה היא אחת המשימות המרכזיות שלנו, וזה בלתי נתפס שנאפשר כבני אדם וכמדינה לסחור בזילות אחר חפצים שחרטו בבשרנו את הנורא מכול. אנו דורשים מכם למצוא דרך מכובדת להעביר את החפצים הנוראיים הללו ל'יד ושם', שם מקומם. שם יוצגו למאות אלפים בשנה שילמדו על המעשים המחרידים שנעשו בהיסטוריה של העם היהודי. אין מחיר לזכרון, אין כסף בעולם שיוכל לאמוד את ערכם המזעזע של החפצים. אנא מכם", חתמו, "אל תתנו יד לזילות זיכרון השואה".
"מישהו מוכן לסחור בפריט היסטורי עבור בצע כסף"
בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא בשבוע שעבר צו מניעה זמני, שמונע את מכירת מערכת המחטים, "החותמות". עקב כך הסיר בית המכירות את הפריט מהאתר שלו, לעת עתה. דיון בנושא נקבע ל-16 בנובמבר.
בית המשפט גם התבקש בעתירה לאסור כל פעולה קניינית, פיזית או חוזית באותו חפץ. את הבקשה הדחופה הגיש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, באמצעות עורכי הדין דוד פורר, לימור הלוי ואמיר אבני - נגד המוכר האנונימי, בית המכירות הפומביות, אתר האינטרנט שבו הופיע הפריט, מדינת ישראל - האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.
"הסימון השטני הזה בוצע על ידי בני אדם באמצעות מכשירים, ובני אדם שעשו זאת הם פושעים נגד האנושות, והמכשירים שהם ביצעו את זממם הנורא הם חפצים ששימשו לדבר עבירה קשה, מרה וחולנית", כתבו בבקשה. "אלא שיש מי שרואה כנראה את הדברים אחרת - שמדובר בחפץ מטבע עובר לסוחר, בעל ערך כלכלי. הדעת אינה נותנת, ואין מנוח, לאור המחשבה שמישהו מוכן לסחור בפריט היסטורי עבור בצע כסף".
סימני שחיקה ושימוש רבים
לאחרונה פורסם כי בית מכירות פומביות בירושלים מציע למכירה את מערכות המחטים ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ. האוסף כולל שורה של חותמות מתכת, שאליהן מחוברות סדרות מחטים בצורת מספרים. סימני השימוש והשחיקה הרבים שעליהן מעידים על כמות הקעקועים הבלתי נתפסת שבוצעה בעזרתן.
לאוסף מצורפת חוברת השיווק וההפעלה של חברת AESCULAP הגרמנית, שסיפקה אותן למחנה ההשמדה. בבית המכירות הפומביות "צולמנ'ס" ציינו כי מדובר ב"פריט מוזיאלי מזעזע ונדיר ביותר, שאין ערוך לחשיבותו ההיסטורית", ומעריכים שיימכר במחיר של 40-30 אלף דולר. עמלת בית המכירות היא 25%.
שיטת הסימון השטנית לזיהוי האסירים באמצעות קעקוע מספר על גופם נכנסה לשימוש באושוויץ ב-1941. הקעקוע נעשה על ידי שימוש בתבנית מתכת באורך של כסנטימטר וחצי, שבה סודרו מחטים בצורת מספרים. הנאצים הכניסו את התבניות לתוך ידית מעץ, ובאמצעותה לחצו את המחטים לתוך עורם של האסירים. מיד אחר כך נמרח דיו על החורים המדממים.
כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, למעט אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד. האסירים מוספרו בסדר עולה, לפי זמן הגעתם למחנה. תחילה קועקעו מספרים בלבד, אולם מ-13 במאי 1944, בעקבות ריבוי האסירים, הוסיפו גם אותיות למספרים. אסירים יהודים גברים קיבלו מספרי אסיר עם האות A, ועם סיום סדרה A החלו לקבל מספרים עם האות B.
הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20 אלף אסירים בכל סדרה. שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה הביאו לכך סוף.
