בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג צרפת קבע פה אחד כי האיסור על שחיטה כשרה במחוזות ולוניה ופלנדריה בבלגיה אינו מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם. בית הדין הסביר כי האיסור אינו עובר על הזכות לחופש דת והאיסור על אפליה על פי דת, גזע ומין. באופן תקדימי, בית הדין האירופי טען כי החלטה זו מגובה בטענות הומניות לגבי רווחת בעלי חיים הנחשבות כמרכיב של "מוסר ציבורי", ועולות לטענתו על פני פרקטיקות דתיות או חופש דת.
ב-2022 הצביע הפרלמנט בבריסל ברוב קולות נגד הצעת החוק לאסור שחיטה כשרה במחוז. 88 מתוך 89 החברים בפרלמנט השתתפו בהצבעה הדרמטית, 42 הצביעו נגד ואילו 38 הצביעו בעד. בכך ולוניה ופלנדריה נותרו שני המחוזות שבהם נאסרה השחיטה הכשרה בבלגיה. על אף שהמהלך זכה לגיבוי מהפרלמנט הבלגי, בית הדין האירופי בחר להשאיר את האיסור על שחיטה כשרה במחוזות הללו על כנו, ובקהילות היהודיות באירופה זועמים.
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, התריע: "זה יום שחור לאירופה. בית הדין האירופי לזכויות אדם החליט שזכויות בעלי חיים חשובות יותר מזכויות האדם. החלטת בית המשפט בשטרסבורג מאכזבת אך לא בלתי צפויה. ועידת רבני אירופה התנגדה בעקביות להצטרפות לתביעה. מה שהיה צריך להשאיר כפצע עצמי בקהילה הבלגית לא היה צריך להיות מובא לשטרסבורג. הקהילות היהודיות והמוסלמיות באירופה ימשיכו להיאבק למען חירויות דת ושוויון באירופה. המשימה הזו הופכת כעת לקשה יותר".
איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, מסר כי הוא "מזועזע עמוקות" מפסיקת בית המשפט לזכויות אדם "כנגד זכויות האדם, חופש הדת והפולחן של היהודים והמוסלמים". יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, הרב מנחם מרגולין, אמר כי "הקביעה המשתמעת של פסק הדין המעוות היא שזכויותיהם של אזרחים אלה לחופש דת ופולחן פחותה אף מזו של בעלי החיים", והתריע כי "ההגבלות החמורות על יהודים לחיות על פי אמונתם תוביל לפגיעה חמורה במרקם החיים ביבשת. הדת היהודית היא דת שחומלת לא רק על בני האדם אלא גם על בעלי החיים, והתקנות המחמירות של היהדות באשר לאופן ביצוע שחיטה כשרה נועדו להבטיח את צמצום הסבל של החיות".
הרב מרגולין קרא לממשלות ולפרלמנטים השונים באירופה "לנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי לשנות את הפסיקה המפלה את היהודים והמוסלמים".