מצד אחד המדינה מעודדת יהודים לעלות לישראל, אבל מצד שני היא פוגעת כלכלית באותם עולים: בשל גל האנטישמיות ברחבי העולם, שהתעצם בעקבות המלחמה, יהודים רבים ברחבי העולם מבקשים לעלות לישראל, ובין השאר מדובר במשפחות – אבל ייתכן כי החל מתחילת 2025 חלק נכבד מהעולים לא יהיה זכאי לסל קליטה, זאת בשל סעיף בחוק ההסדרים.
לפי הצעת חוק ההסדרים שמקדם משרד האוצר, החל מינואר 2025 עולים חדשים שיבקשו לקבל סל קליטה יהיו מחויבים להגיש הצהרת הון. עולים חדשים שסך נכסיהם הוא למעלה מ-500 אלף שקלים לא יזכו לקבל סל קליטה, ואילו עולים עם שווי נכסים שנמוך מ-500 אלף שקלים יזכו לעלייה של 10% בסל הקליטה. מדובר בצעד שמשרד העלייה והקליטה מתנגד לו בחריפות.
לא מדובר בסכומי עתק. סל קליטה ליחיד עומד על 20,491 שקלים, לזוג 39,065 שקלים ולמשפחה חד-הורית 33,126 שקלים. גימלאים זכאים לתוספת של כאלף שקלים לעולה יחיד אך לסל נמוך יותר לזוגות ולחד-הוריים. לדוגמה, זוג עם שני ילדים זכאים לסל של כ-60 אלף שקלים. משפחות גדולות יותר יקבלו יותר.
הבוקר (יום ד') התקיים דיון חירום בנושא בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, אמר: "צריך להוציא את ההצעה לסל קליטה פרוגרסיבי מספר המחליטים. סל קליטה פרוגרסיבי עם דרישות להצהרות הון משמעותו חסימת עולים מהגעה לישראל. כיום סל הקליטה שמקבל כל עולה הוא עלוב ביותר וגם אותו רוצים לבטל למרבית העולים שמגיעים לישראל".
ח"כ פורר הסביר את החשיבות שבעידוד העלייה לישראל. "כל השקעה בעולים היא השקעה בצמיחה. קיצוץ בסל הקליטה מעיד על ניתוק מוחלט ועל גרימת נזק לפוטנציאל העלייה לישראל", הוא אמר. "אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה ויש עולים רבים שבאים לכאן כדי להתגייס. משרד האוצר מקדם מצד אחד את חוק המעונות, שמעודד השתמטות מצה"ל, ומהצד השני מטיל גזרות קשות על מי שמשרת. המדינה זקוקה כיום לכל יהודי שיבחר להצטרף אליה".
הוא הוסיף כי מדיניות זו סותרת את מדיניות הממשלה לעידוד עלייה לישראל. "מדינת ישראל משקיעה בעידוד עלייה גם למועמדי עלייה עם נכסים בבעלותם", אמר ח"כ פורר. "השקעת משאבים לעידוד עלייה מארצות המערב כוללת אוכלוסייה מבוססת, שבוודאות לחלקם יש נכסים ששווים מעל 500 אלף שקלים. מדינת ישראל היא בית פתוח לעלייה עבור כל יהודי, ולא רק עבור אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובכללם אוכלוסיות מבוססות ובעלות השכלה, אשר עשויות להעשיר את החברה הישראלית במגוון היבטים".
3 צפייה בגלריה
ח"כ עודד פורר (במרכז) ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא (מימין)
(צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
כאמור, גם משרד העלייה והקליטה מתנגד בחריפות לצעד. מנכ"ל המשרד, עו"ד אביחי כהנא, אמר: "לא יהיה תיקון של סל קליטה בצורה פרוגרסיבית. ההצעה הזאת נולדה בחטא ולא ברור לי איך חשבו על זה. העובדה שזה עדיין נמצא בספר המחליטים, זאת טעות חמורה וקשה. יהודי העולם חווים אנטישמיות שלא נראתה כמותה כבר עשרות שנים – והדבר מוביל לגידול במספר פתיחת תיקי העלייה לישראל. דווקא בתקופה הזאת צריך להגדיל את סל הקליטה".
כהנא הוסיף: "תקציב שמתכנס לגזרות כלכליות קשות ביותר צריך עדיין להביא צמיחה ותקווה למדינה, כדוגמת עלייה מבורכת של יהודי העולם לארץ. אנחנו לא מוכנים לפגוע בעולים. בשנים האחרונות אנחנו רואים שתקציבי העלייה נחתכים ביחס לכמות העולים שמגיעה לישראל. לפי התקציב המוצע אנחנו לא נוכל להפעיל את התוכניות הבסיסיות ביותר לעולים תחת המשרד שלנו. לא נוכל להמשיך לקלוט עולים חדשים למדינת ישראל עם בסיס תקציב נמוך שחסרים בו 170 מיליון שקלים".
מנהל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית, שי פלבר, הביע גם הוא התנגדות נחרצת למהלך: "אנחנו בתקופת מפנה היסטורי, שלא הייתה מאז מלחמת יום כיפור. עצם האמירה על סל קליטה פרוגרסיבי היא צעד מרתיע כלפי כל יהודי התפוצות שחושבים להגיע לישראל. לישראל מגיעים עולים מ- 66 מדינות ויש הבדל גדול בהצהרות ההון בין מדינה למדינה. סל הקליטה הוא קריטי לעולים רבים שמגיעים לישראל בחודשים הראשונים לקליטתם. קיבלתי פניות מיהודים בתפוצות שהודיעו לי שהם עוצרים את תהליך העלייה שלהם בגלל הצעד הזה".
גם ארגוני עולים זעמו על הצעד שמקדם משרד האוצר. אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון קעליטה, אמר: "ההצעה הזאת אומרת למעשה שמדינת ישראל לא רוצה יותר שעולים חדשים יגיעו לכאן. מי שכתב את ההצעה לקיצוץ פרוגרסיבי בסל הקליטה לא רוצה לראות שיבת ציון יותר". מיכאלה לוין מלובי המיליון הוסיפה: "העלייה לישראל בשנות ה-90 הצילה את הכלכלה של המדינה. מדובר בחיסכון זעיר בתקציב המדינה ביחס למה שהיא תקבל בחזרה. החיסכון בטווח הקצר של סל הקליטה יגרום לפגיעה בטווח הארוך".
ומה אומרים במשרד האוצר? נציגת המשרד, תאיר ראבוחין, אמרה בדיון בוועדה בכנסת: "סל קליטה פרוגרסיבי נועד להמשיך את העלייה ולבטל את הסיוע לעולים חדשים בעלי רווחה כלכלית גבוה. אין בצעד הזה חובה להצהרת הון. אדם שירצה לקבל סל קליטה יצטרך לבצע הצהרת הון. נקבע יעד של צמצום הגרעון כדי שנוכל לחזור לצמיחה חיובית. כדי לעמוד ביעד הזה נדרש קיצוץ של 40 מיליארד שקלים בבסיס תקציב המדינה. אנחנו מנסים למזער את הפגיעה באוכלוסיות חלשות ולהעלות ככל הניתן את הנטל על האוכלוסיות החזקות".
