"אנחנו שכנים": יהודים וערבים נפגשים בחברון
(מתוך הסרט "מעבר לחסם" מאת נאדין חסון, ערוץ "ישראל אחרת" ביוטיוב)
לאורך השנים נתפס היישוב היהודי בחברון כסמן הניצי ביותר ליחסים בין המתנחלים לאוכלוסייה הפלסטינית, אך לאחרונה מנשבות שם גם רוחות של שינוי. אישים המוגדרים כהארד-קור של הימין הישראלי, אנשי היישוב היהודי בחברון, פועלים לצד פלסטינים תושבי חברון הערבית, ומבקשים לאט-לאט לרקום מציאות חדשה בשטח.
אויבים למהלך לא חסרים, וגם לא פסימיסטים, אבל כבר חמש שנים שהם מתמידים במפגש ובשיח המשותף, מתחת לרדאר – ולמרבה הפלא גם הנרטיבים השונים הנוגעים למקור הבעיה, הופכים בהדרגה להיות דומים למדי. נראה כי הקבוצה ששרדה את "שומר החומות", החליטה שלא לאפשר אף לאירועים האחרונים לעצור אותה – מסעודות אִפטאר משותפות בחודש הרמדאן, ועד חלומות למיזמים עסקיים בין הצדדים (לחצו כאן כדי לצפות בתיעוד המלא).
הברית החדשה הנרקמת בחברון – או בשמה הפלסטיני, אַלְחַ'לִיל (השם מרמז על כינויו של אברהם במסורת המוסלמית, ח'ליל אללה – ידיד האל) – מלווה גם בהרבה טענות לא פשוטות כלפי מדינת ישראל ומדיניותה, שלדבריהם משמרת את המציאות הקשה השוררת כיום בין פלסטינים לישראלים בעיר. נציגי הקבוצה חושפים למה הם לא מוותרים על הניסיון לשותפות בעיר החצויה, ומשערים איך, אולי, אפשר היה לעשות את זה אחרת.
אשרף ג'עברי, איש עסקים חברוני, חבר בלשכת התעשייה והמסחר ביו"ש; ד"ר נעם ארנון, דובר היישוב היהודי; ישי פליישר, פעיל הסברה תושב חברון ופאדל ג'ית, אף הוא איש עסקים מקומי – הם חלק מהשמות בחבורה. אליהם חובר ד"ר יהודה סטולוב, מ"אגודת המפגש הבין-דתי", או "הדוקטור", כפי שקוראים לו כאן החבר'ה.
"יש לנו תקווה ואנחנו ננצח"
רוב המפגשים מתקיימים בביתו של אשרף ג'עברי, וד"ר סטולוב מדגיש כי הכול נעשה בתיאום הצבא וללא עבירה על החוק בכניסה לשטח פלסטיני. "אנחנו כבר חמש שנים ביחד", מעדכן ג'עברי את מה שהוא מגדיר כ"דרך הדו-קיום". "כל שנה ברמדאן יש סעודת אִפטאר משותפת לחברים ולשכנים הישראלים. עושים גם פגישות כל השנה, מכינות, תלמידים, מפגשים עם ד"ר יהודה. ממשיכים בדרך הנכונה. יש לנו תקווה ואנחנו ננצח", הוא מוסיף. "אין לי ספק".
8 צפייה בגלריה
אחד המפגשים. "הרשות הפלסטינית מאיימת על כל מי שרוצה לחיות בדו-קיום עם השכנים היהודים שלו"
גם המתיחות הביטחונית המתפרצת מפעם לפעם מעל לפני השטח הנפיץ כל כך, לא מערערת את קיומם של המפגשים. "אני חושב שזה קשור לייחוד של קשר שנבנה לאורך זמן והוא עמיד יותר בפני כל מיני אתגרים", מסביר ד"ר סטולוב, שהארגון שהוא עומד בראשו יקבל בשבוע הבא את אות הנשיא להתנדבות.
"הדרך לשלום מבוססת על אמון ועל כבוד הדדי בין אנשים בני דתות שונות", אומר ג'ית. "המטרה היא להשיג הסכמות בין הצדדים. כולנו רוצים לחיות יחד – אבל יש הרבה דברים שמעכבים אותנו בדרך, נקודות המחלוקת בין הדתות ובין תפיסות שונות, שמפריעות לנו לזכור את המשותף בינינו. זה מוביל לעלייה בקונפליקטים".
פאדל ג'ית: "צו האל הוא שכולנו נהיה יחד בשלום ובטוב. אנחנו חייבים כבוד דתי הדדי במטרה לייצר משהו יציב לכל האנשים שחיים כאן. אהבה, שלום והימנעות מאלימות יובילו לשיתוף פעולה ולהמון הצלחות משותפות"
ג'ית מוסיף כי בעיניו, האירועים האחרונים סביב מסגד אל-אקצא רק מוכיחים ששיח בין-דתי הוא הדרך היחידה להתקדם. "כל הבעיה שלנו היא שדתות שונות וקבוצות לאומיות שונות, רואות את הדברים מנקודת מבט שונה", הוא אומר. "אנשים לא מכבדים את הדת והאמונה של האחר, על אף שכאנשים מאמינים הם מחויבים בכך, ושוכחים את האל המשותף המאחד בינינו. צו האל הוא שכולנו נהיה יחד בשלום ובטוב. אנחנו חייבים כבוד דתי הדדי במטרה לייצר משהו יציב לכל האנשים שחיים כאן. אהבה, שלום והימנעות מאלימות יובילו לשיתוף פעולה ולהמון הצלחות משותפות. האנושות מצליחה כאשר היא משתפת פעולה".
"באנו להיות בעד"
נעם ארנון, ד"ר להיסטוריה שמחקרו עסק במערת המכפלה לאורך שנות קיומה ובהיותה אתר קדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, הוא לא הטיפוס המיידי שהייתם מצפים אולי לפגוש ביוזמה, והוא משייך את זה לתדמית תקשורתית שלילית שהוצמדה לו – לטענתו שלא בצדק: "למעשה, מתחילת ההתיישבות היהודית בחברון, הרב משה לוינגר תמיד אמר לנו, 'באנו לפה להיות בעד ולא נגד'", הוא אומר.
8 צפייה בגלריה
נעם ארנון. "יהודים וערבים חיו בעיר הזאת 1,300 שנה, וימשיכו לחיות בה הלאה גם כן"
(באדיבות המרואיין)
"אנחנו בעד שיהודים ישובו לחברון ולאתרים היהודיים, ואנחנו בעד לחיות בשלום עם כולם. לא באנו להיות נגד אף אחד. כן, יש גורמים שהם נגד, אבל הם לא בתחום הדיון שלנו. אנחנו מדברים עם האנשים שרוצים ומבינים שיהודים וערבים חיו בעיר הזאת 1,300 שנה, וימשיכו לחיות בה גם הלאה".
"מי שפתח את המסלול בזמנו", משחזר ארנון, "הוא השייח ג'עברי. יותר נכון, סבא שלו (דוד של אשרף, אבו-חאדר). פעם באו אנרכיסטים להרוס בית כנסת שנבנה על האדמה שלו, והוא אמר: 'על האדמה שלי לא יהרסו מקום קדוש – ומי שיפגע במקום יהיה לו עסק איתי'. בניגוד למדינת ישראל, הם מטפלים באנרכיסטים בצורה הרבה יותר ברורה. הגענו לביתו כדי להעניק לו מכתב הוקרה. הוא קיבל אותנו יפה מאוד, אמר: 'בשבילי אתם לא מתנחלים, אתם שכנים'. אשרף ממשיך את הקו הזה, מפתח ומגדיל אותו. הוא הקים את לשכת המסחר, וביתו פתוח לפגישות של אישים משני הצדדים. הוא עשה הרבה מאוד יוזמות שממשיכות את המומנטום ונותנות לו גב".
"לא כולם מתלהבים"
הקשר הרציף בין הצדדים בא לידי ביטוי גם בהודעות ניחומים שקיבל ארנון בזמן שישב שבעה, "וגם כשמתרחשים פיגועים, אני מקבל הודעות שמביעות זעזוע", לדבריו. הוא מדגיש כי חבריו שמעבר למתרס חווים התקפות לא קלות "מצד אנשים שלא אוהבים את היחסים האלה, והם עומדים בכך בצורה מעוררת כבוד בעיניי".
אני מניחה שגם בסביבתך יש מי שלא בדיוק מתלהב מהיחסים האלה.
"כן. יש אנשים שפחות מזדהים, פחות מבינים, פחות תומכים בקו הזה. זה בסדר, אני מבין. בפרט לאחר 'שומר החומות', אנשים שאלו אותי שאלות קשות מאוד. אמרו לי: 'תראה מה קורה בעכו, תראה מה קורה בלוד, כל החלומות שלך נעלמו'. אנשים שהיו שכנים טובים הרבה שנים, והנה פתאום שורפים ומתקיפים. זו באמת סיטואציה קשה מאוד. אבל אני זוכר שזה לא כולם. גם בפרעות תרפ"ט בחברון היו תושבים מוסלמים שהצילו יהודים, גם את זה צריך לזכור. אנחנו מחפשים את האנשים הטובים".
ישי פליישר, תושב קריית ארבע, עלה לכותרות בין השאר בעקבות פרסום טור שנוי במחלוקת ב"ניו-יורק טיימס", תחת הכותרת "נקודת מבט של מתנחל על עתיד מדינת ישראל", שעורר הדים ועסק בחזונו לעתיד המשותף בין הצדדים בארץ. "השיח עם העולם הערבי נוח לי, הוא לא קשה לי", הוא מבהיר. "פה בחברון יש תדמית של שנאה ומלחמה תמידית בין הצדדים, ושני הצדדים רוצים לשבור את התדמית הזאת".
8 צפייה בגלריה
ישי פליישר. "פה בחברון יש תדמית של שנאה ומלחמה תמידית בין הצדדים, ושני הצדדים רוצים לשבור את התדמית הזאת"
פליישר מדגיש כי הצדדים באים לשיח מתוך גאוות יחידה. "הם ערבים גאים, ויש כאן יהודים גאים", הוא אומר. "בתקשורת יקראו לזה, אולי, 'הימין הקיצוני'. אנחנו לאומיים וגם הם לאומיים. אבל דווקא מתוך המקום הזה נוצר שיח. יש בינינו גם משותף. אברהם אבינו מאחד בינינו. גם שנאת שחיתות וגריפת רווחים ממלחמה היא משותפת בינינו. מה שהחברים שלי קוראים לו 'המושחתים', כשהם מתכוונים לרשות הפלסטינית ולחמאס".
"אפשר לעשות דברים ביחד"
"יש לנו בעיה", מודה אשרף. "יש הרבה פלסטינים שהיו רוצים לקדם דברים, אבל הרשות מושחתת. מצד אחד, יש לה תיאום ביטחוני עם ישראל – ומצד שני, היא מאיימת על כל מי שרוצה לחיות בדו-קיום עם השכנים היהודים שלו. הם מחרימים אנשים כאלה, ולאף אחד אסור לשתף פעולה עם ישראלים. אנחנו מכירים אותם 25 שנה. הם יכולים לאיים בלי חשבון על אנשים חכמים ומשכילים, אך חסרי גב ותמיכה.
ישי פליישר: "אנחנו לאומיים וגם הם לאומיים. אבל דווקא מתוך המקום הזה נוצר שיח. יש בינינו מן המשותף. אברהם אבינו מאחד בינינו. גם שנאת שחיתות וגריפת רווחים ממלחמה היא משותפת בינינו"
"מולנו המצב השונה. יש לנו יחסים של המון שנים עם ישראלים. בגיל עשר, כילד, ראיתי את נעם ארנון במערת המכפלה עם הרב משה לוינגר, אני מכיר אותם שנים. הקשר הוא של עשורים. בשנים האחרונות הקשר שונה, כי אנחנו מגדילים את הקבוצה, על אף שהרשות מאיימת על כל מי שעושה את זה. אנחנו ממשיכים בדרכנו, בלי פחד ובלי חרטה".
כשאתה רואה מה קורה בישראל בערים המעורבות, אין מחשבות על כך שאפילו אזרחות ישראלית לא מצליחה לקדם אותנו למציאות של שלום?
"הם חיים יחד כבר 74 שנה, לא? בכל העולם יש סכסוכים, תראי מה קורה במדינות ערביות אחרות בין ערבים: מה קורה בתימן? מה קורה בסוריה? מה בלבנון? אין שם יהודים. מצד שני, יש קצינים וקצינות מוסלמים בצה"ל, ואני לא מדבר על דרוזים כמובן. במשטרה גם, יש שיתוף פעולה מלא. אפשר לעשות דברים ביחד".
זיקוקים לבת מצווה
פליישר מבקש להדגים את הפוטנציאל שבשיתוף הפעולה האנושי. "לפני הקורונה הייתה לבת שלי בת מצווה בחברון, בתוך מערת המכפלה. רציתי מאוד זיקוקים בבת מצווה, אבל לא הצלחתי לעשות את זה. אנשי מקצוע, הצבא – כולם סירבו לרעיון. ואז הקדוש ברוך-הוא, אללה, שם לי בראש רעיון לפנות לחבריי הערבים", הוא נזכר.
אשרף ג'עברי: "יש לנו יחסים של המון שנים עם ישראלים. בגיל עשר, כילד, ראיתי את נעם ארנון במערת המכפלה עם הרב משה לוינגר, אני מכיר אותם שנים. הקשר הוא של עשורים. בשנים האחרונות הקשר שונה, כי אנחנו מגדילים את הקבוצה"
"סיפרתי לאשרף, בהתחלה הוא לא הבין על מה אני מדבר. הוא חשב שאני רק רוצה שהוא יקנה לי אותם. הסברתי לו שאני רוצה שהוא גם יפעיל אותם. הוא נתן לי מחיר רק על עלות הזיקוקים, ואחד מבני משפחתו הפעיל אותם. זה היה מדהים, וכבוד הוא לי שהזיקוקים היפהפיים שהופיעו מעל מערת המכפלה נוצרו בשיתוף פעולה בינינו. זה היה עוד צעד קטן להתקרבות".
"אני תמיד מסביר לאנשים שהאחראי פה מטעם הרשות הוא מבחינתנו שונא ישראל - אבל לא כל חברון נראית ככה", הוא מציין. "זכיתי לעשות דברים מיוחדים מאוד – למשל, בשיתוף פעולה עם הצבא ועם אשרף ג'עברי, הבאתי בשבת פרשת חיי שרה 200 איש בתהלוכה לבית שלו. נכנסנו לחברון הערבית כדי לייצר שם שיחה משותפת, מעניינת ועניינית. כשאני מספר את זה, זה נשמע נורמלי, אבל לחשוב על קבוצה יהודית גדולה שנכנסת לחברון בשבת חיי שרה כדי לדבר – פשוט לא היה דבר כזה לפני כן".
"יש חינוך לשנאה בשני הצדדים"
ויש חלומות גם על שיתופי פעולה כלכליים. "חברון הערבית היא מוצלחת, היא משגשגת", אומר פליישר. "בגדול, זו לא עיר ענייה. יש פה מפעלים. לפני שלוש שנים היו חסרים לנו מזרנים לאירוח, אז פנינו לחברה מקומית בחברון. הם ידעו מי אנחנו, לא ניסינו להסתיר או משהו כזה, וביקשנו לקנות מהם, אבל לא יכולנו להיפגש בחברון כי יש מחסום בינינו – אז דיברנו וסיכמנו על נקודת מפגש אחרת, והעסקה התרחשה.
8 צפייה בגלריה
נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. "הזעם כלפי הרשות הופך לזעם כלפי ישראל שתומכת בה"
(צילום: AP)
"יש לנו חלום לעשות יותר, הרבה יותר. יש לי חלום שאני משתף גם עם גורמים אמריקניים – שיהיה מלון בשכונת ג'עברי שמנוהל על ידם, אבל שהכשרות והביטחון יהיו יהודיים – ולפתח תיירות משותפת. רצינו גם משקיעים מהמפרץ".
ג'עברי מוסיף: "וגם פלסטינים רוצים להשקיע".
פליישר: "מעולה, אינשאללה. יש פה בחברון הרבה שמפריד בינינו, יש שנאה ויש חינוך לשנאה – בשני הצדדים, אגב. זה קורה, כן. אבל יש דברים שמחברים בינינו. אברהם אבינו מחבר בינינו, הוא היה מיוחד בהכנסת האורחים שלו – ובחברון, גם הערבית וגם היהודית, יש עניין של הכנסת אורחים ומתן אוכל בחינם, להאכיל אנשים".
ד"ר נעם ארנון: "הפוזיציה העוינת הורסת כל דבר. מפעל הדיאלוג שלנו לא יכול לקבל שום תמיכה מגורמים שמעודדים שיח משותף כי אנחנו מתנחלים, אז אנחנו מסומנים"
"אנחנו מנסים להתמקד בדברים המשותפים", הוא מוסיף. "הערבים פה אנשים גאים, עם כבוד, עם כסף ועם יכולת ונשק. הם באים דווקא ממקום של כוח, כבוד ושבטיות, ולא ממקום של התרפסות הדדית. יש פה שבט ג'עברי ויש פה שבט יהודי, ונהיה חזקים ביחד. אנחנו רוצים חיים נורמליים, עסקים משותפים, תיירות. מתוך עמדה של כוח, ולא חולשה".
"לא תומכים בנו כי אנחנו מתנחלים"
ארנון מבקש להדגיש כי השיקול העיקרי צריך להיות טובת תושבי האזור כולם. "אני אתן דוגמה: באזור סביבנו יש מציאות מחרידה של ביוב שזורם בשטח, כי הרשות אוסרת על הקמת מתקנים לטיהור שפכים. אז מי שייסע באזור יראה את הביוב זורם דרומה, עד לנחל הבשור, ומשם לים התיכון, כשהוא מזהם את כל הסביבה בדרך. השפכים והביוב לא מכירים בלאומיות, הם כוללים את התושבים כולם. גם ברפואה ובחינוך, יש המון דברים שיכולנו לקדם ביחד. הפוזיציה העוינת הורסת כל דבר. מפעל הדיאלוג שלנו לא יכול לקבל שום תמיכה מגורמים שמעודדים שיח משותף כי אנחנו מתנחלים, אז אנחנו מסומנים. כמו שאשרף אומר, נתנו את המנדט לגורמים עוינים".
משני הצדדים?
"הגורם העוין המרכזי בשטח זה הרשות הפלסטינית, ומי שממליך ומכונן אותו זאת מדינת ישראל. האזרחים הישראלים לא מודעים לכל הניואנסים האלה. הם שומעים ברדיו שהפלסטינים עשו ככה, אמרו ככה. הם חושבים ש'כל הפלסטינים' הם גוף אחד, שצבוע בצבע אחד. הם בכלל לא מודעים לתנועות, לזרמים. הם מולעטים בתעמולה. משרד הביטחון כל הזמן אומר 'לחזק את הרשות הפלסטינית', כאילו זה לטובת התושבים – וההפך המוחלט הוא הנכון. זה לרעת האוכלוסייה. וזאת מדיניות שממשלות ישראל לדורותיהן מקדמות כל הזמן. אנחנו רוצים לעשות משהו אחר, משהו עם בסיס אנושי איכותי של כולם. זאת האלטרנטיבה שלנו".
"ממשלת ישראל יצרה את הבעיה"
ג'עברי לא מסתיר את זעמו על ממשלת ישראל: "הסיבה לכל מה שקורה בשטחים זאת התמיכה שלה ברשות הפלסטינית. התושבים שואלים אותי, למה הממשלה הישראלית תומכת ברשות כשהיא יודעת שהיא מושחתת ושהתושבים סובלים תחתיה. למה ישראל תומכת בגנבים? זה חלק ממה שמייצר את התסיסה. הזעם כלפי הרשות הופך להיות זעם כלפי ישראל שתומכת בה, ואת הנזק כולנו רואים".
ג'עברי סבור כי "ממשלת ישראל צריכה להחליט מה המצב בצורה ברורה – שהרשות לא תהיה יותר מתחת לשולחן עם תיאום ביטחוני, ומעל השולחן נגד הכיבוש ונגד ישראל. אנשים מבולבלים ומרגישים שמשקרים להם. אנשים יודעים שאם הם יעשו פיגוע, הם יקבלו כסף. ממשלת ישראל יצרה את הבעיה, והיא זו שצריכה לפתור אותה".
8 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בחברון. "איך בכלל חשבנו שיהיה אחרת, אם אנחנו מכניסים דור שלם למלכודת של שנאה?"
(צילום: EPA)
"לפני 27 שנים המצב היה יותר טוב. חזרנו אחורה, והכול בגלל הרשות", הוא טוען. "אנשים צעירים שנולדים לתוך המציאות הזאת, סיימו אוניברסיטה ואין להם עתיד. אין להם אוכל, וכשהם רואים את התמיכה של ישראל ברשות – הם פונים ומתחברים למי שנלחם בה, כלומר החמאס והג'יהאד. אז מי מייצר את הבעיה? תגידי לי את".
"אנחנו לא מחפשים להגיע להסכמות"
ד"ר סטולוב מבקש להדגיש כי הסיפור מבחינת הארגון תמיד היה דת, ולא פוליטיקה: "אנחנו כוללים אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית. וכן, יש אנשים אחרים שממש לא יסכימו עם מה שנאמר פה – וזה בסדר. הרעיון שעומד מאחורינו הוא לא לבנות קואליציה מחדש, אלא להיות מסוגלים לנהל אי-הסכמות בידידות. אנחנו לא מחפשים להגיע להסכמות, אלא לטפח ידידות וכבוד".
אתם תרצו להפגיש את הילדים שלכם עם הילדים שלהם בצורה מאורגנת?
ארנון: "רוצים מאוד, אבל בכל פעם שמנסים, יש איומים מצד גורמים ברשות שמטרפדים הכול. רצינו לעשות למשל פעולת ניקיון משותפת, אבל יש עליהם איום וזה מתמוסס. הם לא צריכים לסכן את עצמם בשביל דבר כזה, אני מבין אותם".
ד"ר נעם ארנון: "האזרחים הישראלים שומעים ברדיו שהפלסטינים עשו ככה, אמרו ככה. הם חושבים שכל הפלסטינים הם גוף אחד, שצבוע בצבע אחד. הם בכלל לא מודעים לתנועות, לזרמים. הם מולעטים בתעמולה"
פליישר: "אולי זה יקרה, אנחנו נמשיך קדימה. זה חלק מההתמודדות. אנחנו נילחם בשנאה. מהפגישות האלו אנחנו יוצאים בתחושה שזה הנורמלי. עצוב לי מהמצב. או שנלך עם הגישה של 'הסכמי אברהם הפנימיים', שזה השם שאנחנו נותנים לעבודה שלנו – או בגישה שנותנת לשנאה להשתולל והורסת את הילדים. אשרף תמיד אומר שאנחנו ננצח בסוף.
"אני יודע שיש לרשות ולחמאס כוח השפעה אדיר. הבעיה העיקרית היא אנחנו – שאנחנו לא החלטיים בנוגע ליחס שלנו לשטחים האלה, איך נכון לנהוג במי שחי פה, ואיך צריך לכבד אותו ולתת לו את מה שמגיע לו. מדינת ישראל הכניסה את הדור הצעיר למלכודת – או חינוך אנטישמי ברשות, או התנגדות לרשות באמצעות החמאס. איך בכלל חשבנו שיהיה אחרת, אם אנחנו מכניסים דור שלם למלכודת של שנאה?"
ישי פליישר: "מדינת ישראל הכניסה את הדור הצעיר למלכודת – או חינוך אנטישמי ברשות, או התנגדות לרשות באמצעות החמאס. איך בכלל חשבנו שיהיה אחרת, אם אנחנו מכניסים דור שלם למלכודת של שנאה?"
"אם לא נעשה את זה בצורה נכונה ואמיתית, אנחנו בבעיה", מסכם ג'ית את הדיון. "הכרחי לבסס את הדיון הזה קודם כול על האהבה והסגידה המשותפת לאל. ככה מוצאים שותפות ראשונית, ומשם אפשר להמשיך לשדות נוספים – במטרה לחתור לחיים טובים ומשגשגים לכולם".
פורסם לראשונה: 17:43, 08.06.22
