"שר התורה" הלך לעולמו וההנהגה חוזרת ל"מרן ראש הישיבה": עם פטירת הרב חיים קניבסקי הופך שותפו, הרב גרשון אדלשטיין (98), למנהיג הבכיר היחיד של הציבור הליטאי. אדלשטיין, ראש "ישיבת הדגל" פוניבז', מכונה ברחוב החרדי על שם תפקידו במוסד היוקרתי, בדומה למנהיגים שלפניו, כמו הרב אהרן לייב שטיינמן והרב מנחם אליעזר שך.
עד עתה הנהיגו הרבנים קניבסקי ואדלשטיין יחדיו את החרדים הליטאים, והשלימו זה את זה, כאשר לכל אחד מהם סגנון משלו ונושאים אחרים שהתמקד בהם. מבחינה ציבורית, בתוך המגזר וגם מחוצה לו, הרב קניבסקי נחשב לבכיר ומוכר יותר, והייתה סביבו הילה מיוחדת שלא אפיינה מנהיגים ליטאיים בעבר. עם זאת, ולמרות תחרות סמויה שהייתה לעיתים בין שתי החצרות ועסקניהן, הרבנים עצמם הקפידו לשתף פעולה באופן מלא, ובדרך כלל ראו עין בעין את ענייני הציבור שעסקו בהם.
כעת מונח העול כולו על כתפי הרב אדלשטיין, ומדובר במקרה חריג, שיכול לקרות רק בחילופי ההנהגה החרדית, שבו ה"ממשיך" של גדול הדור מבוגר מקודמו: "שר התורה" הלך לעולמו בגיל 94, ואילו ל"ראש הישיבה" ימלאו בעוד כמה שבועות 99 שנים. ואולם על אף נטילת מושכות ההנהגה, הרב אדלשטיין לא צפוי להיכנס לנעליו של הרב קניבסקי כצדיק (או "בבא") העוסק בסוד ומחלק ברכות וקמעות למאמיניו. זה לא הוא. אפשר כי יקום רב אחר מדרג נמוך יותר, הקרוב יותר לעולמות הללו, וינסה אט-אט למלא גם את החלל הזה, שהליטאים בעבר כלל לא הרגישו.
בציבור הרחב זכור הרב אדלשטיין כקורבן של אחת התקריות האלימות שאירעו במוסד היוקרתי שבראשו הוא עומד, במסגרת מאבקי השליטה במקום, בין קבוצות "השונאים" ו"המחבלים". ב-2007 זרקו לעברו תלמידים מהמחנה היריב שישה גביעי "לבן", במה שזעזע את הציבור החרדי ונתפס כחציית קו אדום ופגיעה חמורה בכבוד התורה. 10 שנים לאחר מכן הוא כבש שוב את מרכז הבמה – עם פטירתו של הרב שטיינמן בשנת 2017.
כבר ב-2003 צורף הרב גרשון אדלשטיין למועצת גדולי התורה, והיה לחבר בגוף הרבני העליון של הליטאים ושל נציגיהם בכנסת. מאז הוא בולט כאחד הרבנים הבכירים בציבור.
התקווה של הממשלה?
אחת המשמעויות האפשריות של מעבר הרב אדלשטיין לקדמת הבמה, עשויה להיות ביחסי הכוחות בין הנציגים הפוליטיים של הציבור הליטאי במפלגת יהדות התורה, אותה הם מובילים כיום, ובריכוך הקו שהיא נוקטת מול ממשלת בנט-לפיד. אף שבאופן רשמי המנהיג החדש מכהן כבר כיום כנשיא מועצת גדולי התורה של הליטאים, המדריכה את חברי הכנסת – בפועל הוא התחשב תמיד בעמדת הרב קניבסקי ואנשי ביתו, ובמקרים רבים ביטל דעתו בפניהם.
המצב החדש מחזק את מעמדם של הנציגים המזוהים איתו, ובראשם חבר הכנסת יעקב אשר, בתוך תנועת "דגל התורה" (הצלע הליטאית ב"יהדות התורה"), ומחליש בכירים דומיננטיים ותיקים כמו היו"ר גפני.
זאת ועוד: הרב אדלשטיין ואנשיו דוגלים בגישה פרגמטית יותר כלפי הממשלה הנוכחית, ובשיתוף פעולה נקודתי עימה מתחת לפני השטח כדי לקדם את האינטרס החרדי, למרות הכעס עליה ברחוב – לעומת חצר הרב קניבסקי שהובילה קו נוקשה יותר.
אם ראשי הקואליציה עדיין חולמים על צירוף עתידי של המפלגה החרדית האשכנזית, הרי שמעבר ההנהגה לידי הרב אדלשטיין היא זריקת עידוד מבחינתם, סיבה טובה לאופטימיות. אפשר להמשיך לחלום.
