"הסוכנות היהודית לא קיבלה כל פנייה מגורם יהודי כלשהו מסוריה או מקרובי משפחתם", כך נמסר ל-ynet מטעם הסוכנות היהודית לגבי גורלם של יהודי סוריה, ברקע ההפיכה במדינה והפלת שלטון משפחת אסד.
כבר שנים רבות שאין בסוריה קהילה יהודית מסודרת. בסוריה נשארו כמה יהודים בודדים, שקשה מאוד להעריך את מספרם מכיוון שהם לא מאורגנים וחוששים להזדהות כיהודים. הפרטים המעטים הידועים עליהם הם בעיקר דרך קרוביהם, שנמצאים שנים רבות בישראל, ארצות הברית או במקסיקו. על פי ההערכות בסוריה חיים בין 20 ל-30 יהודים בלבד.
רון בן ישי עם יהודי דמשק ב-2007
(צילום: רון בן ישי)
הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה העריך את מספר היהודים בסוריה ולבנון בכמאה, אבל מדובר בהערכה בלבד.
כעת אחרי ההפיכה בסוריה עולה השאלה מה יעלה בגורלם של אותם יהודים והאם הם ייהנו מהגנה של הממשלה החדשה בדמשק. גורם שמעורה בפרטים אמר: "לאף אחד לא היה איתם קשר אף פעם. הם לא הזדהו כיהודים. אנחנו לא יודעים אפילו אם היה להם קשר עם המשפחות שלהם מחוץ לסוריה. לכן אין הערכה מדויקת על מספרם. מדובר בהשערה בלבד, שמבוססת על מידע חלקי מהמשפחות מחוץ לסוריה. לא ברור לנו מה מצבם כי כאמור אין שום מידע, לא מהם ולא מקרוביהם".
באוגוסט 2019 פרסמה רשת ה-BBC בשפה הערבית כתבה על יהודי סוריה, שבה נטען כי מתוך 30 אלף יהודי סוריה נשארו כ-15 או 20 בלבד. בכתבה פורסם תיעוד מהשכונה היהודית בדמשק, שבה נותרו תושבים בודדים בלבד שהחליטו לא לעלות לישראל.
לפי הכתבה, בשנות ה-40 של המאה הקודמת עמד מספר היהודים בסוריה על כ-30 אלף, ובעקבות מלחמת העצמאות עלו לישראל כ-5,000 מהם. מרבית בתיהם שנותרו מאחור הפכו לבתי מלון, מסעדות וגלריות אמנות. לפי ההערכות, בכתבה צוין כי כלל לא בטוח שיש 10 גברים שיכולים להשלים מניין לתפילה בבית הכנסת.
יוסף המדני, שכל משפחתו עזבה לישראל בשנות ה-90, החליט להישאר בדמשק למרות הקשיים ולנהל חנות למכירת כלי אוכל מזרחיים בשוק של דמשק. "לא רציתי לעזוב, העבודה שלי פה ויש לי כאן חברים", אמר לכתבת לפני חמש שנים.
אלברט ורחל קמע, בני זוג יהודים שנותרו בבירה הסורית, סיפרו באותה כתבה על הקשיים וההגבלות שהוטלו על הקהילה היהודית לאחר מלחמת העצמאות. "במשך 25 שנים אסרו עלינו להתרחק יותר מחמישה ק"מ מהבירה, והעסקים נפגעו", סיפר אלברט. לדבריו, השלטונות האשימו את היהודים בסוגיה הפלסטינית וכינו את הקהילה "גיס חמישי", ובעקבות ההתנכלויות הדור הצעיר החליט לעזוב. אך אלברט סיפר כי היחס כלפי הקהילה השתנה דרמטית בשנות השבעים, בתקופת שלטנו של חאפז אסד. "הנשיא אמר שצריך לתת לנו את אותו היחס שנותנים לנוצרים ולמוסלמים".
העלייה העיקרית של יהודי סוריה הייתה לאחר מלחמת ששת הימים, ועד שנות התשעים נותרו כ-4,500 יהודים במדינה. הכתבת דינה וואקף הגיעה לשכונת "אל-אמין" בבירה, שבה מתגוררים היהודים האחרונים, וביקרה בבית הספר "בן מימון". בתיעוד מהמקום, נראה שעל משקופי הדלתות נותרו עדיין מזוזות והקירות מקושטים בציורי בית המקדש.
