מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אוקראינים רבים מחרימים את השפה הרוסית, ויהודים רבים באוקראינה מסרבים לפתוח ספרי קודש בשפת האויב. במקביל, כמעט בכל הקהילות באוקראינה מדווחים על יהודים חדשים שפוקדים את בתי הכנסת, כחלק מהרצון להשתייכות קהילתית לנוכח המצב הביטחוני הקשה וחוסר הוודאות. על הרקע הזה, עלה צורך לתרגם את התנ"ך וספרי קודש יהודיים בסיסיים אחרים לאוקראינית.
מי שאחראים על המיזם החדש הם שניים: מיכאיל שיפרין (52), יליד חרקוב ובעל בית דפוס גדול בעיר, והרב מאיר סטמבלר, יו"ר "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU). שיפרין לא ידע בעבר דבר על יהדותו, גם כשעלה ארצה ב-1991. רק אחרי שנה התברר לו שהוא יהודי. כשאביו נפטר הוא החל לפקוד את בית הכנסת המקומי בחרקוב, ובסופו של דבר חזר בתשובה בזכות רב העיר משה מוסקוביץ.
במקביל, באותה תקופה החלו עסקיו לפרוח. בשנת 2005, אחרי כמה שנים שבהן עסק במכירת ציוד לבתי דפוס, החליט שיפרין לפתוח בית דפוס משלו. הוא שכר מתחם ענק בן 12 אלף מטרים רבועים, רכש מכונות יקרות ופתח בית דפוס גדול מאוד ששמו הלך לפניו. 200 עובדים עבדו במקום עד המלחמה והוא עבד גם עם הוצאות לאור של ספרי קודש בישראל.
כשפרצה המלחמה הוא נמלט למחנה הפליטים שהקימה FJCU האוקראינית, יחד עם קהילת EMIH, על שפת אגם בלטון בהונגריה. מדובר במתחם שמאכלס פליטים עד עצם היום הזה. שיפרין והרב סטמבלר, שהכירו עוד קודם לכן, נפגשו שם והרב הציע לו רעיון לתרגם ולהדפיס את התורה באוקראינית.
"באותו מפגש לפני שנתיים הרב סטמבלר פנה אליי ושאל אם יוכל להדפיס אצלי בהנחה ספרות יהודית באוקראינית", נזכר שיפרין. "אמרתי לו שכן, אבל אחרי רבע שעה חזרתי אליו ועדכנתי אותו שאני גם רוצה להיות שותף פעיל בדבר החשוב הזה ושגם חבר טוב שלי – אדם אמיד בשם מארק וינרסקי מחרקוב – מוכן להיות שותף. סיכמתי איתו שהפדרציה תישא בעלות של שליש מההוצאות, ואת היתר אביא יחד עם וינרסקי, שהיה הראשון שחשב על הנושא כבר לפני כמה שנים. הוא ניסה ליזום הוצאת סידור או חומש לאוקראינית לפני עשור, אבל אז לא היה לזה ביקוש. כמעט לא דיברו אוקראינית. זה היה ממש בשוליים, אז זה ירד מהפרק. כשחייגתי אליו באותו יום עם ההצעה – הוא קפץ משמחה וכך יצאנו לדרך".
עד כה הוציאו שיפרין ווינרסקי, לצד תורמים שהביאה ה"פדרציה", יותר ממיליון דולר על המיזם שאינו רווחי כמובן וגם לא נועד להיות כזה. אך גם הפרויקט נפגע במלחמה. בתחילת הדרך פגעו שני טילים רוסיים בבית הדפוס של שיפרין. הנזק נאמד ביותר מ-3 מיליון דולר ומכונות יקרות נפגעו, אבל פרויקט התרגום נמשך כמתוכנן.
שיפרין משמש כמנהל הפרויקט והקים תשתית של מתורגמנים, בלשנים ורבנים שכל אחד מהם עושה את עבודתו בדקדקנות. הרב סטמבלר סיפר: "קשה מאוד למצוא רבנים דוברי אוקראינית על בוריה, אבל הצלחנו להקים צוות מקצועי מהמדרגה הראשונה. לפעמים הצוות יכול לשבת יום שלם ולדון על תרגום מילה מסוימת בצורה הנכונה, אבל ברוך השם צולחים בסוף את כל האתגרים. כחלק מהעבודה, וכדי להקל עליהם, הם מסתמכים על תרגומים תורניים של התורה לאנגלית ולרוסית. תרגמנו כבר את כל התורה, כולל ההפטרות. התרגום הסופי אחרי כל העריכות של אנשי המקצוע הלשוניים מטעם בית הדפוס – שאינם יהודים אגב – נעשה בינתיים על ספר בראשית, ספר שמות וחצי מספר ויקרא, והשאר תורגם אבל עדיין בשלבי עבודה".
בינתיים הם מדפיסים בכל שבוע מחדש את התרגום של פרשת השבוע שיקראו באותה שבת בבתי הכנסת והפדרציה דואגת להפיץ זאת באלפי עותקים ברחבי אוקראינה, בסיוע שלוחי חב"ד. "לקראת חג השבועות נחלק חוברת של 'עשרת הדיברות', לדוגמה. בסיום החוברות אנו מבקשים מהציבור לתת את הערותיו על החומר, ואכן בכל שבוע אנו מקבלים תגובות. רובן כמובן תגובות נלהבות של תודה, אבל בכל שבוע יש גם תגובות עם הערות ענייניות הקשורות לתרגום, שאותן אנו לוקחים לתשומת ליבנו ומיישמים בתרגום של שניים וחצי החומשים שעדיין לא תורגמו עד תומם מבחינה מקצועית".
שיפרין הוסיף: "מלבד זאת תרגמנו גם את מגילת אסתר ואת ההגדה של פסח, שנשלחו לרבבות בתים יהודים ברחבי המדינה יחד עם ארגזי סיוע לחגים, ספרוני יהדות לילדים וכן ספר תהילים. בימים אלו אנו שוקדים על תרגום הסידור וכן על הוצאה מחודשת ושנייה של ספר התהילים".
לפני כשנה וחצי הנשיא וולודימיר זלנסקי נשא נאום בפני דיפלומטים מהעולם והתייחס למצב הביטחוני באוקראינה, ופתאום, באמצע הנאום, הוא השתמש באופן חריג בציטוטים מספר תהילים. בנאום הקריא הנשיא מספר פסוקים מפרק ג' בתהילים: "ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים רֹאשִׁי. קולי אל ה' אקרא ויענני... לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עָלָי". בהמשך ציין הנשיא: "אנחנו עומדים נגד הרוע כבר כמעט שנה. אנחנו מאוחדים כפי שלא היינו שנים. אנחנו אמיצים – הלוחמים שלנו פגעו ברוע בשדה הקרב. האם זה קרה רק בגלל מאמצים של אנשים – או שאלוהים שמע את תפילותינו?"
הרב סטמבלר אמר: "מה שלא היה ידוע הוא הסיפור המרתק שהתרחש מאחורי הקלעים. כמה ימים לפני כן זלנסקי חגג את יום הולדתו ה-45 ומכיוון שכך, סגני הרב רפאל רויטמן העניק לו במתנה בשם 'הפדרציה' מתנה – הכרך הראשון של התהילים שתרגמנו לאוקראינית, בתוך כריכת עור כשעליה מוטבע שמו של הנשיא: וולודימיר אולכסנדרוביץ' זלנסקי. הנשיא החל לקרוא בתהילים הללו, ומשם עלה לו הרעיון לצטט את דוד המלך באמצע אותו מפגש חשוב".
הרב משה מוסקוביץ, רבה של חרקוב, הוסיף: "כתוב שמשה רבנו עסק בחודש האחרון לחייו בתרגום התורה לשבעים שפות, וזה עצמו מצביע על החשיבות הגדולה שבדבר. אז לתרגם את התורה לשפה חדשה, שהתורה לא הודפסה בה בעולם, הוא משהו חשוב מאוד שבאמצעותו אנו מנגישים את התורה לעוד מאות אלפי יהודים. זו זכות וחובה שאין לתאר. ובכלל, חשוב מאוד שיהיה תרגום יהודי-דתי לתורה, כי אחרת היהודים יתבססו חלילה על תרגום כנסייתי-נוצרי, שיכול להיות מוטעה ומסולף במכוון כדי להפיל יהודים תמימים בפח. מי שמתרגם ראשון – ינצח בנרטיב".
