שנה חלפה מאז עצרתי את ההקפות בשמחת תורה, כדי להעביר שיעור למאות ילדים, הכולל לימוד, סיפור, שירה יחד איתם ובסיום חלוקת שקיות ממתקים. באמצע השיעור ניגש אליי אחד מאנשי הביטחון שלנו ואמר לי: "הרב, פרצה מלחמה". להכריז לציבור שפרצה מלחמה זו אחריות גדולה. "איך אתה יודע שפרצה מלחמה?" שאלתי אותו, והוא ענה: "הרב, יש 32 חטופים". היה קשה להאמין.
לפתע מגיע בחור מהקהילה ואומר: "הרב, אני יוצא למלחמה, ואני רוצה ברכה". ואז מגיע עוד אחד ועוד אחד. עשרות אנשים, צעירים ואף אנשים בגיל העמידה. ברגע הזה הבנתי – פרצה מלחמה. כמאה איש התגייסו מהקהילה. שישה מהם לא חזרו.
3 צפייה בגלריה
אסתר ליבשטיין בהכנסת ספר תורה לזכרו של בנה אופיר, במהלך השנה החולפת. עוצמות אדירות
(צילום: איזבל דיגילוב)
במהלך השנה שחלפה ביקרתי פצועים רבים. הייתי שותף לבכי ולכאב. ראיתי גם עוצמות – עוצמות אדירות של החיילים הנפלאים שלנו, עוצמות של אזרחים שסיכנו את חייהם ולעיתים שילמו במחיר חייהם כדי להציל יהודים אחרים, עוצמות של נשות חיילים, של ההורים ושל המשפחות. עוצמות של משפחות שכולות. עוצמות של תושבי הצפון והדרום, שכבר שנה מחוץ לבתיהם.
המלחמה איננה רק בשדה הקרב. המלחמה היא גם בעורף. האויבים מנסים בכל דרך שהיא לשבש את חיינו, לזרוע פחד ובהלה בקרבנו, לעורר פירוד בעמנו ולהשבית כל שמחה בארצנו. אנחנו לא ניתן להם לנצח! נמשיך לחיות בארצנו ברוממות רוח. אומנם, בכל עת נזכור את החיילים, את הפצועים, את הקדושים שנהרגו ונרצחו, את החטופים, את המשפחות השכולות ואת המשפחות מהצפון ומהדרום. נזכור אותם, נחשוב עליהם ונתפלל בעדם. נתפלל גם על אחדות עם ישראל, ונזכור שכוחנו באחדותנו.
פתיחה: סיום מסכת או תנ"ך וכדומה
אני מציע שלקראת שמחת תורה, כל קהילה תחלק קטעי לימוד של תנ"ך, משנה או ספר אחר. בליל שמחת תורה, נפתח בסיום קהילתי, עבור האנשים היקרים הללו.
נפתח את הסיום ב"יהי רצון":
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ־להֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדֵנוּ זֶה לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּרְצְחוּ, לַהֲשָׁבַת הַחֲטוּפִים בִּמְהֵרָה בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, לִרְפוּאַת הַפְּצוּעִים, לַהֲשָׁבַת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּיהֶם, לְחִזּוּק הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשַּׁכּוּלוֹת וּלְאַחְדוּת עִם יִשְׂרָאֵל.
הקפות – להקדיש כל אחת לקבוצה אחרת
בהקפות בשמחת תורה נעשה כל הקפה עבור קבוצה אחרת, ולעיתים נפתח ב"מי שברך". להלן אציע אפשרויות של שירים. לעיתים הקפה שקטה, עם שירים שקטים, לעיתים שירים תוססים ולעיתים שילוב של שירים שונים. כדאי לכל קהילה לעבור ולסמן לעצמה שירים שמתאימים לה, או להוסיף שירים אחרים. בכל הקפה, אפשר לפתוח בנושא של ההקפה, אחר כך לומר "מי שברך", ואז לומר את הקטעים הרגילים שנוהגים לומר בכל הקפה ("אנא ה' הושיעה נא" וכדומה).
הקפה א' – לחיילים ולכוחות הביטחון | הצעות לשירים: "תורת ה' תמימה", "הושיעה את עמך", "כל העולם כולו" (והעיקר לא לפחד כלל), "אל תירא ישראל", "וקווי ה' יחליפו כוח", "ישראל בטח בה'", "שומרים הפקד לעירך".
מי שברך לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱ־להֵינוּ. יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱ־לֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנֹאמַר אָמֵן.
הקפה ב' – להשבת החטופים – הקפה שקטה | שירים שקטים, למשל: "אחינו כל בית ישראל", "רחם", "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה"; "קול ברמה נשמע", "שפכי כמים לִבך", "אומר לצפון תני" (הביאי בנַי מרחוק).
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יוֹסֵף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, אִמּוֹתֵנוּ שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמֹר וְיִנְצֹר אֶת אֲחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל הַשְּׁבוּיִים וְהַחֲטוּפִים, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בַּעֲבוּרָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁמְרֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וִישִׁיבֵם מְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן.
הקפה ג' – לרפואת הפצועים | הצעות לשירים: "שמע ה' וחנני", "שמע ה' קולי אקרא", "שיר למעלות" (אשא עינַי אל ההרים).
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, אִמּוֹתֵנוּ שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת כָּל הַפְּצוּעִים בַּמַּעֲרָכָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפְּאֹתָם וּלְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְנֹאמַר אָמֵן.
הקפה ד' – לנשות החיילים הגיבורות ולכל משפחות החיילים והחיילות | הצעות לשירים: "אהבת עולם" (תביא להם), "בגלל אבות" (תושיע בנים), "כי לא יִטוש ה' עמו", "עוצו עצה ותופר").
יְהִי רָצוֹן, שֶׁבִּזְכוּת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁל מִשְׁפְּחוֹת הַחַיָּלִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן ה' לָהֶם כּוֹחַ וְשִׂמְחָה, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, זוּגִיּוּת טוֹבָה, פַּרְנָסָה טוֹבָה וּבְרִיאוּת אֵיתָנָה.
הקפה ה' – לאחדות עם ישראל ולאחינו בית ישראל בתפוצות, המתמודדים עם אנטישמיות | הצעות לשירים: "עוד אבינו חי – עם ישראל חי", "יהי שלום בחילך", "למען אחַי ורעָי", "אדרבה" (תן בלִבנו).
אַדְּרַבָּא, תֵּן בְּלִבֵּנוּ,
שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
וְתִטַּע אַחְדוּת וְאַהֲבָה בְּתוֹכֵנוּ,
וְנֹאמַר אָמֵן.
הקפה ו' – לעילוי נשמת הקדושים, ולחיזוק האלמנות, היתומים והמשפחות השכולות | שירים שקטים, למשל: "והיא שעמדה", "וניקיתי דמם לא ניקיתי", "תהא השעה הזאת").
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ־להֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן יָד וָשֵׁם לְכָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּרְצְחוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהָיוּ פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. תֵּן בְּרָכָה וְשִׂמְחָה לָאַלְמָנוֹת, לַיְּתוֹמִים וְלִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
הקפה ז' – להשבת המפונים לבתיהם, לניצחון עם ישראל במלחמה ולקירוב משיח צדקנו במהרה | הצעות לשירים: "ענווים ענווים הגיע זמן גאולתכם" (בשעה שמלך המשיח בא), "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא", "והביאותים אל הר קודשי", "והריקותי לכם ברכה עד בלי די", "קדשנו במצוותיך וטהר לִבנו", "ברוך א־לוהינו שבראנו לכבודו", "נקדש את שמך בעולם", "אוחילה לא־ל", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", "יִבנה המקדש".
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנַּכְרִיעַ אֶת הָאוֹיֵב, נְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וּנְמַגֵּר אוֹתוֹ, שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הַמְּפֻנִּים לְבָתֵּיהֶם בְּשִׂמְחָה וּבְבִטְחָה, וְשֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וּבְבִנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
עליית כל הנערים
ישנה יוזמה יפה של קהילות שארגו טלית גדולה, עם כיתוב מיוחד עבור כל אותם אנשים נפלאים שהזכרנו בהקפות. אפשר לפתוח באמירה לילדים, שה' שומע במיוחד תפילת ילדים, ולשיר יחד את "אחינו כל בית ישראל" עבור החיילים, החטופים והפצועים.
יזכור
בסיום "יזכור", הזכרת הנשמות בבית הכנסת, כדאי להכניס את כולם בחזרה, ולומר תפילת "א־ל מלא רחמים" למלחמת חרבות ברזל (פורסם על ידי צה"ל, החזן הצבאי הראשי סא"ל שי אברמסון):
"אב הרחמים"
לפני אמירת "אב הרחמים" בתפילה אפשר לומר: "אבינו שבשמיים, נקום נקמת דם עבדיך השפוך, גם במלחמה הזו" – וכדאי שכל הקהל יאמר יחד, בקול אחד ובנחת, את תפילת "אב הרחמים".
סגירת מעגל?
חיילים בחזית השתתפו בהכנסת ספר תורה. הייתה התרגשות גדולה, כולם רקדו ושמחו. הם שרו: "שישו ושמחו בשמחת תורה", "תורת ה' תמימה", "מה אהבתי תורתך" וכדומה. סיפר לי חייל שהיה שם, ששמו נועם קדושים, איך לפתע קם חייל דתי ואמר: "אני ממש נרגש. אני מרגיש סגירת מעגל. בשמחת תורה, נאלצתי לעצור באמצע ההקפות ולצאת לשדה הקרב. עכשיו, אני סוגר מעגל וממשיך לרקוד עם התורה".
הרב יוסף צבי רימוןצילום: יעקב סגלחייל אחד, שאיננו דתי, אמר לפתע: "אין כאן שום סגירת מעגל". הייתה תחושת אי-נוחות מסביב. ואז הסביר החייל: "אני לא אדם דתי. אני לא הולך לבית הכנסת. מעולם לא הייתי בשמחת תורה. בשמחת תורה, אתם רקדתם עם התורה, ובאמצע ההקפות יצאתם לשדה הקרב. אני לא רקדתי. עכשיו, כולנו רוקדים יחד. אין כאן סגירת מעגל, אלא פתיחת מעגל חדש".
בעזרת השם שנצליח לפתוח מעגלים חדשים, באחדות, בביטחון, באמונה, בשלום ובשלווה.
- הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, רב המועצה האזורית גוש עציון ויו"ר עמותת סולמות
פורסם לראשונה: 09:00, 20.10.24
