בית המשפט העליון פסק היום (ד') שארגון "ראש יהודי" יוכל לקיים תפילה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי בתל אביב, ביום כיפור הקרוב, כולל הצבת מחיצה בין גברים לנשים – אך התפילה תתקיים בגן מאיר ולא בכיכר דיזנגוף, מיקום פחות מרכזי בעיר, בהתאם לפשרה שהציעו השופטים. למעשה מדובר בשתי תפילות: תפילת "כל נדרי" בתחילת הצום ותפילת נעילה בסיומו. במהלך דיון בערעור של "ראש יהודי", עיריית תל אביב דחתה את ההצעה שהעלו השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר – אך בסופו של דבר הם החליטו לחייב אותה לקיים את מתווה הפשרה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בעתירת הארגון נגד עיריית תל אביב, לא מצא לנכון להתערב בהחלטת העירייה האוסרת על קיום תפילות ואירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי – ועל כן פנו העותרים לעליון. את המערערים, "ראש יהודי" ותושבות בתל אביב שהצטרפו לעתירה, ייצגו עורכי הדין אורי פז והראל ארנון.
קולות מבית המשפט העליון לגבי התפילה בהפרדה בתל אביב
(צילום: אלכס גמבורג)
לשון פסק הדין, שפורסם בינתיים ללא נימוקים לנוכח לוח הזמנים הדחוק, אינה מותירה מקום לספק. "אנו מורים שהמערערים יהיו רשאים לקיים את תפילות יום הכיפורים התשפ"ה – תפילת כל נדרי ותפילת נעילה – בשטח 'גן מאיר' שבין הרחובות טשרניחובסקי והמלך ג'ורג' בתל אביב, בשעות שנתבקשו על ידם, ובמתחם שהעירייה תגדיר למטרה זו בהתחשב במספר המשתתפים הצפוי באירוע", נכתב, "מובהר בזאת כי המערערים יהיו רשאים לקיים את התפילה על פי המסורת הדתית המקובלת עליהם, וכי לשם כך יהיו רשאים להקים את האמצעים הנדרשים לקיום התפילות באופן האמור (לרבות מחיצה בעבור אותם מתפללים המבקשים לקיים את התפילה בהפרדה בין גברים לנשים)".
בפתיחת הדיון שנערך היום אמר השופט מינץ: "הימים הם ימים קשים. בכל מקרה הסוגיה לא הייתה צריכה להגיע לבית משפט. בטח לא נושא של תפילה ביום כיפור. עם רצון טוב אפשר לפתור זאת מחוץ לכותלי בית המשפט". שופטי העליון הציעו לקיים את תפילת יום הכיפורים בהפרדה מגדרית בתל אביב, ורק להעביר אותה לגן מאיר במקום כיכר דיזנגוף, כאמור. אנשי עיריית תל אביב ההמומים הביעו מחאה – ולאחר התייעצות, בא כוח העירייה, עו"ד שמואל זינגר, הודיע: "אנחנו מתנגדים להפרדה מגדרית במרחב הציבורי ודוחים את הצעת השופטים". השופטים מינץ וגרוסקופף תהו: "זו תפילה שמקובלת ברוב הקהילות, מה קרה?! מה קרה?!".
במהלך הדיון, השופט גרוסקופף שאל את נציג העירייה: "ולהפרדה מגדרית בים אתה לא מתנגד? ובבית ספר?" עו"ד זינגר השיב: "בית ספר הוא לא מרחב ציבורי". גרוסקופף הקשה: "אדוני, אז מה זה מרחב ציבורי?".
השופט כשר ביקש לברר: "כל עוד זה עם הפרדה אתם תתנגדו?" – ונציג העירייה השיב בחיוב. כשר תהה: "זו נראית לך בכלל החלטה שמתקבלת על הדעת?!" והנציג שוב השיב "כן". כשר אמר: "טוב", והפנה את ראשו הצידה.
השופט גרוסקופף הוסיף במהלך הדיון: "אני לא מבין, עירייה לא יכולה לאפשר במרחב הציבורי תפילה על פי מנהגים מקובלים?! אתם אומרים: כשהמקום סגור, בבית כנסת, אפשר הפרדה מגדרית – ואילו תחת כיפת השמיים במרחב, אז אסור? מי שרוצה תפילה אורתודקסית ילך לשם ומי שלא, שלא ילך. למה עירייה צריכה למנוע תפילה?".
השופטים הטיחו בעיריית תל אביב: "מה שעולה הוא שעירייה במדינת ישראל מבקשת להפלות מתפללים אורתודוקסים". נציג העייריה אמר: "לא מפלים", והשופטים השיבו: "בוודאי שכן". השופט גרוסקופף הוסיף: "עיריית תל אביב תקבע איזו תפילה היא לגיטימית? את זה הציבור יחליט בעצמו".
השופט כשר אמר לנציג העירייה: "עיריית תל אביב אומרת – 'אורתודוקסי לא, כל השאר כן', בעוד יש 'שונות רלוונטית' שמאפשרת הפרדה מגדרית בתפילה. אדוני אומר: 'אני לא נגד התפילה, רק נגד המחיצה' – זה כמו שתגיד, 'יש לי רק בעיה עם הכיפה'".
8 צפייה בגלריה
הנוכחים בדיון. בתמונה: נועה בגון, ממובילות המאבק נגד תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף, מאחורי ח"כ טלי גוטליב
(צילום: עמית שאבי)
עו"ד חגי קלעי, המייצג מספר תושבים בתל אביב, ניסה להציל את המצב מבחינת המתנגדים לתפילה בהפרדה ואמר: "התפילה חוסמת שם את כל המרחב למעבר". השופט כשר ענה: "נו! כל אירוע במרחב הציבורי חוסם. גם הפגנה". קלעי ציין: "להפגנה יש מאפיינים שונים", והשופט מינץ השיב: "יופי. אז נקבע שזו תהיה 'הפגנת תפילת יום הכיפורים'".
השופטים יצאו להתייעצות וחזרו, ולאחר מכן השופט מינץ אמר בשם ההרכב: "ייקח לנו זמן לכתוב את פסק הדין, עד אז אנחנו מציעים לעיריית תל אביב להסכים להצעה (תפילה בהפרדה בגן מאיר במקום כיכר דיזנגוף)". עורך הדין המייצג את העירייה שאל: "ואם נסכים, מה יהיה בשנה הבאה?" – ומינץ השיב: "השנה הבאה זה בשנה הבאה".
במהלך הדיון, עורכי הדין אורי פז והראל ארנון שמייצגים את "ראש יהודי" הגישו לשופטים צילום אוויר של התפילה ואמרו: "יש אלפי משתתפים בכיכר, כל אחד נמצא היכן שמתאים לו. מי שרוצה מחיצה יתקרב אליה, הרוב בחרו שלא וזה בסדר גמור. אין הכרח".
"היהדות חזקה יותר מכל תקנה עירונית"
לאחר שהתפרסמה ההחלטה, העותרות ועמותת "ראש יהודי" מסרו בתגובה: "ראש יהודי מברכת את החלטת בית המשפט העליון לאפשר תפילה בהפרדה עם מחיצה במרחב הציבורי. תל אביב היא חלק מהמדינה היהודית וגם בה מי שחפץ להתפלל בהפרדה עם מחיצה יוכל לעשות זאת. אנחנו שמחים שבית המשפט אישר לנו להתפלל בדרכנו, על פי אמונתנו ועל פי מסורת ישראל. היהדות חזקה יותר מכל תקנה עירונית ויותר מהחלטתה האומללה של עיריית תל אביב להדיר מהמרחב הציבורי את הציבור המסורתי, ואת היהדות עצמה. יום הכיפורים הוא יום קדוש עבור כל העם היהודי ואנו מקווים שהתפילות יעברו בשלום ובאחדות בין כל חלקי העם. בתפילה לשנה טובה ומאוחדת. אנו קוראים לכל שכנינו להתאחד בתפילה למען השבת חטופינו וניצחון חיילינו".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הבהיר שהעירייה תכבד את החלטת בית המשפט העליון ותאפשר את התפילה בגן מאיר ביום כיפור כלשונה. לאחר פרסום פסק הדין הוא מסר הערב: "בית המשפט העליון נתן יד להדרת נשים במרחב הציבורי ובכך פתח מדרון חלקלק. אני קורא לתושבי תל אביב-יפו לכבד את פסק הדין ולאפשר את התפילה בגן מאיר".
השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי מש"ס, בירך על פסיקת בית המשפט העליון: "זו החלטה חשובה. ביום הכיפורים בשנה שעברה, עם ישראל נקרע מול התמונות הקשות שהגיעו מתל אביב, תמונות שהיו שיאו של הקרע בתוך עם ישראל. ימים ספורים לאחר מכן פרצה המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כבר שנה שלמה, כאשר פיגוע רודף פיגוע, חיילינו נלחמים בכל החזיתות וברצועת עזה יש עשרות חטופים. טוב עשו שופטי העליון שחייבו מתווה פשרה נכון וראוי לקיום תפילות בהפרדה. רק באחדות ננצח את האויבים מבחוץ. בתפילה שיתקיים בנו 'תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה'".
יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, אמר: "אני מברך על ההחלטה לאפשר תפילת יום הכיפורים כהלכתה במרחב הציבורי בתל אביב, וקורא לעיריית רמת השרון לבטל מיידית את החלטתה לאסור תפילה נפרדת. זהו ניצחון הצדק והשפיות, לאפשר ליהודים להתפלל כמנהג אבותיהם במדינת היהודים. בפסיקה זו יש כדי למחוק את חרפת חילול תפילת יום הכיפורים בשנה שעברה שסימלה את הקרע והפילוג בעם, וכולי תקווה שהיא תביא לאחדות ופיוס בין כל חלקי העם. גמר חתימה טובה לכל בית ישראל".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר כי "יהודים רוצים להתפלל בהפרדה ובמשך שנה לא מאפשרים להם. באה היום החלטת בית המשפט ואמרה את הדבר ההגיוני, היהודי ביותר והדמוקרטי ביותר, שאפשר להתפלל בהפרדה. אומנם ההחלטה מוגבלת לתפילות מסוימות ולשנה מסוימת, אבל אני משבח את התקדים הזה שהוא נדיר לחלוטין בבית המשפט בכל מה שקשור לנושאי דת ולציבור הדתי והחרדי. יוכלו לומר שמאז קום המדינה, יכול להיות מקרה שבו בית המשפט פסק בהיגיון. אומנם פסיקה מוגבלת, כאמור, אבל תקדים חשוב".
יו"ר הימין הממלכתי וחבר הקבינט הביטחוני, השר גדעון סער, הגיב: "בית המשפט העליון עשה צדק כשהפך את ההחלטה הבלתי-נתפסת של עירית תל אביב למנוע תפילת יהודים ברשות הרבים על פי מסורת ישראל ביום הכיפורים. לעמוד על דבר פשוט וחשוב זה במדינה היהודית היחידה בעולם, מול שרירות לב של רשות שלטונית, זו לא רק ההחלטה השיפוטית הנכונה. זהו בעיניי מעשה של קידוש השם".
ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי) מסר: "אני מברך על החלטת בית משפט העליון לאפשר תפילה בהפרדה בעיר תל אביב. תל אביב תישאר תל אביב גם אחרי תפילה בהפרדה ביום הכיפורים. בשבוע שבו אנו מציינים שנה למלחמה, נזכור כולנו שהיחד שלנו הוא צורך קיומי".
8 צפייה בגלריה
תושבות תל אביב שהצטרפו לעתירת "ראש יהודי", בהן אשת התקשורת עירית לינור
(צילום: עמית שאבי)
מנגד, מנכ"ל הפורום החילוני עילאי הרסגור הנדין מסר: "ברחבי העיר תל אביב ומדינת ישראל ישנם בתי כנסת רבים שהוקמו על קרקע ציבורית ומשמשים לצורכי הדת של התושבים. מטרת התפילות בכיכרות בראש חוצות היא אחת: השתלטות משיחית בוטה ומתריסה על המרחב הציבורי שלנו, שבינה ובין צורכי דת אמיתיים אין שום דבר. מצער שבית המשפט העליון נתן לכך יד".
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מסר בתגובה על הפסיקה: "אנחנו נכבד כמובן את פסיקת בית המשפט העליון שאיפשרה תפילות בהפרדה בתל אביב. אני חוזר וקורא לציבור הליברלי לא לתת למחרחרי המהומות שיזמו את התפילות האלה את המריבה שהם רוצים. לא ללכת להפגין נגד, כי זה מה שהם מחפשים. עדיף להתעלם. שיישארו שם לבד, תקועים עם עצמם. אנחנו נלך לטקסים משותפים של יהדות סובלנית, מאירת פנים, המכבדת את מסורת ישראל האמיתית".
המראות מיום כיפור שעבר יימנעו?
טענתה המרכזית של עיריית תל אביב היא שהתפילה של "ראש יהודי" בכיכר התאפשרה בעבר רק כפתרון לתקופת הקורונה, ובחלוף תקופה זו, יש לחזור לנוהג המקובל שלפיו "העירייה אינה מעמידה מרחב ציבורי אינטנסיבי דוגמת כיכרות, גינות ציבוריות שוקקות וכדומה על מנת שישמש בית כנסת או מקום התכנסות ביוזמה פרטית, והמענה לתפילות יום הכיפורים הוא באמצעות מאות בתי הכנסת הפזורים בעיר".
כזכור, בשנה שעברה התחוללו עימותים בכיכר דיזנגוף בערב יום הכיפורים בעקבות זעם מצד תושבים על התפילה בהפרדה מגדרית. בעמותת "ראש יהודי" הציבו מחיצת דגלים סמלית כדי לעקוף את האיסור של העירייה, אבל זה לא מנע את התלהטות היצרים.
לעתירת "ראש יהודי" הצטרפו מספר נשים המתגוררות בתל אביב, אף שאינן דתיות, בהן אשת התקשורת עירית לינור. "בית המשפט העליון נועד להגן על האזרח מפני שרירות לב שלטונית", אמרה לינור היום, "והאמת היא שאנחנו נמצאות במקום הנכון. הוא צריך למלא את תפקידו ההיסטורי ולאפשר ליהודים להתפלל בהפרדה, על פי דרכם ועל פי מסורת אבותיהם ואימותיהם, לאורך מאות ואלפי שנים".
נועה בגון, תושבת תל אביב וממובילות המאבק נגד אירוע התפילה בהפרדה, אמרה לפני תחילת הדיון: "שיתפללו בהפרדה בבתי הכנסת, אין בעיה. למה צריך להתפלל בחוץ? היהדות אף פעם לא קידשה תפילות בחוץ, זו מעולם לא הייתה מסורת יהודית, לא היה עניין של תפילות תחת כיפת השמיים. זה עניין חדש, זו המצאה, ובעינינו זו גם לא באמת תפילה: אנחנו מאמינים שזה שימוש ציני בתפילה לצורך כיבוש הכיכר, כדי להראות: הנה נכבש סמל תל-אביבי מרכזי על ידי יהדות משיחית וקיצונית".
בגון הוסיפה ואמרה: "ב-2022 ישבתי עם הילדים שלי על מדרכה בצד, ולא על מדשאה או ספסל בכיכר, כי לא היה לי איפה לשבת בשכונה שלי ביום כיפור. אני זוכרת שהסתכלתי והבנתי למה אני יושבת על האספלט, ופתאום הבנתי מה מתרחש. ב-2023, כשהם הגיעו ובנו מעין בית כנסת קטן בכיכר, והקימו הפרדה בניגוד לחוק – כי פסיקת בית המשפט העליון כבר אז אמרה שלא תהיה תפילה בהפרדה – ונהייתה מהומה". היא ציינה שאין בכוונתה לפעול נגד היהדות בכללה ואמרה: "לא כל היהדות היא כזאת, יש בתי כנסת רפורמיים, עם נשים שמתפללות ליד גברים".
פורסם לראשונה: 16:03, 09.10.24
