מהי משמעות הצום עבורנו כיום?
המשנה במסכת תענית מתארת את אשר אירע בתשעה באב: "בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר". אם כן, גם בית המקדש הראשון חרב בתשעה באב וגם בית המקדש השני.
אולם, מתברר שלא צמים רק בגלל חורבן הבית. הרמב"ם (הלכות תעניות, פרק ה', הלכה א') כותב: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה... שבזִכרון דברים אלו נשוב להיטיב...". לדברי הרמב"ם, התעניות אינן רק כצער על החורבן, אלא כדי "לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה". כלומר, העיקר הוא הבכי והתשובה, שיגרמו לנו להיות טובים יותר.
אם כן, אנו למדים שהצום אינו מתקיים רק כצער על העבר, אלא בעיקר עבור המתרחש כעת, והוא תזכורת גם להבא. המלחמה הנוראה, הכאב הגדול, החשש מפני הבאות – הכול מצטרף כהמשך לחורבן הבית. לכן נוהגים לומר בקינות בתשעה באב גם טקסטים רבים שאינם קשורים ישירות לחורבן, אלא לצרות שקרו לעם ישראל במהלך הגלות (פרעות תתנ"ו, שריפת התלמוד, השואה ועוד).
האמונה היא שכל הצרות מאז החורבן הם המשך של אותו חורבן נורא; גם המלחמה הנוכחית, ההרוגים, החטופים והפצועים, הם המשך של היעדר המקדש, של היעדר נוכחות שכינה מלאה. בכל הזמנים הללו אנחנו מנסים להיות טובים יותר, להתנהג בצורה טובה יותר, להיות אנשים נעימים יותר, להביט בעין טובה ולשים לב שאין אנו שוכחים אף איש ואף אישה. בכל הזמנים הללו אנו מנסים ללכת בדרכי הבורא יתברך, ובכך לקרב את הזמנים הטובים לעם ישראל.
בתוך כל הקושי, בתוך כל הבכי, צריכים אנחנו לראות נקודות אור, כאלה שמזכירות לנו שזכינו להיות בתקופת גאולה, ומזכירות לנו את הופעת השכינה ההולכת ונגלית לנגד עינינו. ישנם אורות שאותם ראינו בחזרת עם ישראל לציון. חזרת עם ישראל, מחזירה אט-אט גם את השכינה: "ברוך... המחזיר שכינתו לציון". גם כעת, ישנם ניסים רבים המראים לנו את יד ה' הטובה עלינו, בתוך המסע הקשה והמפרך. אני זוכה בתקופה הזו להיפגש עם אלפי חיילים, עם פצועים, עם משפחות חטופים ועם משפחות נופלים – המצב אומנם קשה, אבל יש לנו עם נפלא, חזק ואיתן. עם שיודע מה המשימה הגדולה שלו, ומוכן להילחם עליה.
האם ניתן להוסיף קינה על חרבות ברזל?
ספר הקינות של עם ישראל מכיל קינות לא רק על החורבן. יש בו קינות על מסעי הצלב, על שריפת התלמוד, על גירוש ספרד, על רדיפות האינקוויזיציה ועוד. לכן, הסכימו או אף המליצו פוסקים חשובים רבים להוסיף קינות על השואה (הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלישיב, הרב פיינשטיין, הרב ואזנר ואחרים). לאור זאת, נראה שגם על הפוגרום הנורא שאירע בשמחת תורה, שהוא הפוגרום הגדול ביותר שהיה בארץ ישראל מאז מרד בר כוכבא, צריך לחבר קינות.
מה אסור לפי ההלכה בתשעה באב?
לפי ההלכה, תשעה באב אסור באכילה ובשתייה, ברחיצה, בסיכה, בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה (כלומר, יחסי אישות). הנה תקציר של כמה מההלכות המרכזיות.
מה כלול באיסור רחצה? לפי ההלכה, אסור לאדם לרחוץ אפילו את ידיו ורגליו. כאשר נוטל את ידיו שחרית, נוטל עד קשרי אצבעותיו (שולחן ערוך תקנ"ד, ב'), וכך גם כשיוצא מהשירותים. רחיצה מלכלוך מותרת. מותר לבשל, לשטוף כלים או לעשות אמבטיה לתינוק וכדומה.
מה כלול באיסור סיכה? אין לשים שמנים או קרמים בתשעה באב. אולם, משחה רפואית (כולל קרם ידיים כשהידיים כואבות), וזלין, דאודורנט בלי ריח – מותר. דאודורנט עם ריח – ראוי להימנע.
ישיבה על הרצפה: יושבים כדרך אבלים, על הארץ (שו"ע תקנ"ט, ג'), אבל מותר על כיסא נמוך (עד 30 ס"מ). לאחר חצות היום (אפשר לראות את הזמן בלוחות השנה) ניתן לשבת על כיסא רגיל, כי זו שעת נחמה.
לימוד תורה: אסור ללמוד תורה בתשעה באב, מכיוון שהתורה משמחת (מסכת תענית). מותר ללמוד בענייני החורבן או בענייני אבלות.
מי פטור לפי ההלכה מהצום?
חולה, גם אם אין בו סכנה, אך נפל למשכב או נחלש כל גופו – פטור מן התענית (שו"ע תקנ"ד, ו'). במקרה כזה, החולה אוכל ושותה כרגיל, ואיננו צריך לאכול לשיעורין (לאכול מעט).
יולדת ומניקה עד שלושים יום אינה צמה (שו"ע תקנ"ד, ו). לאחר מכן, הדבר משתנה בהתאם לכוחותיה, לגיל התינוק, לשאלה האם היא מניקה ועוד. כך גם לגבי אישה בהיריון – יש לברר בצורה אישית אצל חכם (מצד הדין אמורה לצום – שו"ע תקנ"ד, ה'; אבל למעשה, יש הקלות במקרים רבים, למשל בחודשים הראשונים, בגלל חשש לעובר וכדומה).
חיילים בפעולות מבצעית פטורים מלצום. בצל המלחמה, בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית הכין חוברת הוראות לחיילים בשטח – מהדורה מיוחדת של חוברת "הלכה כסדרה". על רקע ההיערכות להמשך הלחימה, התירה הרבנות הצבאית באופן חריג לקיים אימונים בימי הצום. על פי הוראות הרבנות, חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית מחויבים להמשיך לאכול כדי לשמור על כשירות מבצעית – זאת תוך היוועצות עם רבני היחידות הפרוסים בכלל המתקנים הצבאיים ברחבי הארץ ובשדה הקרב.
מה לגבי י' באב? הגמרא במסכת תענית אומרת שרובו של בית המקדש נשרף בעשירי, כלומר בתאריך י' באב. לכן, לא אוכלים בשר ולא שותים יין בלילה עשירי. הרמ"א מוסיף שיש להחמיר עד חצות היום, והאחרונים מוסיפים שיש להחמיר גם בכיבוס, ברחצה ובתספורת. אומנם, בנסיבות מיוחדות יש מקום להקל בעשירי באב גם קודם חצות, במיוחד בכביסה (בגלל שיטות המקילים).
השנה, הבכי והצער בתשעה באב גדולים. נבכה על חורבן המקדש, וגם על האסון הנורא שלנו. נקבל על עצמנו להיות טובים יותר, ישרים יותר, מוסריים יותר והלכתיים יותר, ה' הטוב יסיר הצרה מעלינו, ונזכה לניצחונו המהיר של צה"ל, להשבת החטופים, לרפואת הפצועים ולאחדות ואהבה בקרב עמנו.
- הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון
