יצירה של פבלו פיקאסו, ששוויה המוערך נע בין 100 ל-200 מיליון דולרים, עומדת במרכזה של תביעה משפטית בין משפחה של ניצולי שואה, למוזיאון גוגנהיים בניו-יורק. צאצאיהם של קרל אדלר ורוזי יעקובי דורשים להחזיר לידי המשפחה את אחת היצירות המפורסמות של האמן משנת 1904 – "אישה מגהצת" (La Repasseuse) – שבני הזוג נאלצו למכור בכפייה בזמן שנמלטו מהנאצים בגרמניה, בשנת 1938.
"הגוגנהיים מחזיק בציור בצורה לא חוקית, ומסרב לוותר או לפצות עליו", טוענים קרובי המשפחה במסמכים המשפטיים שהוגשו לבית המשפט העליון במנהטן. "האדלרים לא היו מוכרים את הציור בזמן ובמחיר הנקוב, אילולא הרדיפה הנאצית שהיו נתונים לה".
קרל אדלר היה יו"ר של יצרנית העורות הגדולה באירופה לפני עליית הנאצים לשלטון. הוא רכש את "אישה מגהצת" ב-1916 מבעל גלריה יוקרתית דאז במינכן, היינריך טנהאוזר. "חייהם של האלדרים נהרסו כליל כשהמשטר הנאצי עלה לשלטון בשנת 1933, והיטלר אכף במהירות חוקים שנועדו להרוס את חייהם החברתיים והעסקיים של היהודים, ולשלול את כל נכסיהם", סיפרו היורשים.
"האספן היהודי הרוויח מאסונם"
בשנת 1938 הצליחה המשפחה להימלט מגרמניה, אך במקום לנסוע ישירות לארגנטינה, כמתוכנן – הם נאלצו לעצור ברחבי אירופה תוך כדי תשלום "מיסי טיסה" נאציים ואשרות שהייה יקרות לטווח קצר. המשפחה עברה דרך הולנד, צרפת ושווייץ עד שהתיישבה לבסוף בדרום אמריקה. "האדלרים נזקקו לכמויות גדולות של מזומן רק כדי לממן את אשרות השהייה במהלך הגלות באירופה, וכל זאת כשהם לא יכולים לעבוד, נמצאים במנוסה, ומבלי לדעת מה צופן להם העתיד. הם נאלצו למכור כל מה שרק יכלו, ובמהירות, כדי לגייס כמה שיותר כסף", אמרו היורשים.
אדלר ניסה למכור בתחילה את היצירה ב-14 אלף דולרים, סכום שמשתווה היום לכ-300 אלף דולרים, אבל משנואש – נאלץ לבסוף למכור בהפסד בחזרה לבנו של אותו בעל גלריה שממנו קנה את הציור, ג'סטין טנהאוזר – גם הוא יהודי-גרמני – תמורת 1,552 דולרים, או שווי של כ-32 אלף דולרים כיום.
לדברי התובעים, טנהאוזר קנה יצירות מופת דומות מיהודים גרמנים אחרים שנמלטו מהמדינה, וכך "הרוויח מאסונם". "הוא היה מודע היטב למצוקתם של אדלר ומשפחתו, וידע שבהיעדר רדיפות הנאצים – אדלר לעולם לא היה מוכר את הציור במחיר רצפה כזה", טוענים היורשים, ומדגישים שלקרל ורוזי לא נותרה שום ברירה אחרת – "אם לא היו נמלטים בזמן שנמלטו, הם היו סובלים, ללא ספק, מגורל הרבה יותר טראגי".
טנהאוזר היגר בסופו של דבר לניו-יורק, ועם מותו בשנת 1976, הוריש את אוסף האמנות שלו, כולל "אישה מגהצת", למוזיאון גוגנהיים. רוזי אדלר נפטרה ב-1946 בבואנוס איירס, בגיל 68, בעוד קרל נפטר ב-1957, בגיל 85, במהלך ביקור מולדת בגרמניה. בני הזוג או ילדיהם לא חשבו אז שהם יכולים להגיש תביעה עבור הציור, "כי האמינו בטעות שנרכש כדין על ידי טנהאוזר".
בגוגנהיים טוענים: לא מתאים להגדרת החוק
היום צאצאיו של אדלר, יחד עם מספר מלכ"רים וארגונים יהודיים שהצטרפו לתביעה הייצוגית, מסתמכים על החוק הניו-יורקי שנכנס לתוקף בשנת 2016, להחזרת אמנות שהופקעה בשואה. משפחת אדלר יצרה קשר לראשונה עם הגוגנהיים בנוגע ל"אישה מגהצת" ב-2017, אך המוזיאון סירב להחזיר את הציור או להעניק פיצוי בהתאם לשווי השוק המוערך שלו, בין 100 ל-200 מיליון דולרים, לפי התביעה. "זה חוסר צדק ומנוגד למצפון, טוב עבור הגוגנהיים להמשיך להרוויח משמירת הציור ללא תשלום".
בגוגנהיים דחו את התביעה בעילה שהיא "חסרת בסיס", ואמרו כי המוזיאון דן בהאשמות עם עורכי הדין של היורשים במשך כמה שנים, ערך מחקר מקיף על הציור, ואף יצר קשר עם בנו של קרל אדלר, אריק, בשנות ה-70 כדי לברר את מקורו. אז, טוענים במוזיאון, אדלר לא התנגד לבעלותם. בהודעת המוזיאון נטען כי התביעה לא נופלת תחת החוק להשבת אמנות שהופקעה על ידי הנאצים – "ליתר דיוק, הציור נמכר על ידי קרל אדלר, יהודי גרמני בעל אחזקות ועסקים בינלאומיים נרחבים, לג'סטין טנהאוזר, סוחר אמנות יהודי בולט, בסוף 1938 או בתחילת 1939".
אם לשפוט לפי העבר, נראה שיש למשפחת אדלר קייס: אין זו הפעם הראשונה שאחד הנינים, עו"ד תומס בניגסון, תובע את השבתה של יצירת אמנות של פיקאסו שהגיעה לידי טנהאוזר בזמן מנוסת המשפחה. בשנת 2009 הוא קיבל במסגרת הסדר טיעון 6 וחצי מיליון דולרים מאספן משיקגו על הציור "אישה בלבן" ("Femme en blanc") של פיקאסו מ-1922, שהיה שייך פעם לרוזי אדלר.
מתברר שלפני שהאדלרים עזבו את ברלין, רוזי הפקידה את הטיפול בציור המפורסם של האישה כהת השיער שאוחזת בספר, בידי אותו ג'סטין טנהאוזר שגם קנה מהמשפחה את היצירה "אישה מגהצת". הוא ברח מהנאצים ועבר לפריז בתקווה ששם יהיה בטוח יותר, אבל ב-1939, כשהכתובת כבר הייתה על הקיר, היגר טנהאוזר לארצות הברית, והשאיר מאחוריו הרבה מאוסף האמנות הנדיר שלו. בשנה שלאחר מכן, במהלך הכיבוש הנאצי בצרפת, נבזז ביתו, והציור של פיקאסו היה בין היצירות שנלקחו והתגלגלו לבסוף לידיהם של אספני אמנות בעולם.
