בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומוזאיק
"ההרגשה שלנו אחרי ה-7 באוקטובר הייתה בעיקר חוסר אונים – כולם ממשיכים עם החיים שלהם, ואנחנו עדיין בהלם ובאבל עמוק", מספרת ונינה וייסמן-לוי, ישראלית שמתגוררת בסידני כבר 20 שנה. "הקהילה היהודית נרתמה מאוד מהר לאיסוף כספים, וארגון משלוחים לחיילים ולמשפחות העוטף. הקהילה הישראלית הרגישה שהיא צריכה לפעול קצת אחרת, וכך הוקמה שלוחת סידני של מטה החטופים. בהתחלה זאת הייתה קבוצת וואטסאפ למתנדבים לתליית פוסטרים של החטופים. היוזמה הזאת שהיא בעצם מונעת על ידי ישראלים, הלכה וגדלה עד לארגון העצרת הראשונה להחזרת החטופים ותמיכה בישראל בסידני בה השתתפו אלפי אנשים".
מאז אותו יום התקיימו הפגנות תמיכה נוספות ומייצגים מרגשים ברחבי סידני. במקביל מספרת וייסמן-לוי, נסעו נציגים מהמטה לקנברה להיפגש עם חברי פרלמנט על מנת להעלות את המודעות לנושא החטופים ועליית האנטישמיות. המטה פועל כיום יחד עם ארגון שהוקם לתמיכת הקהילה unitedwithisrael.com.au.
ההתסתדרות הציונית אוסטרליה
"אני עובדת באוניברסיטת סידני", מוסיפה וייסמן-לוי, נשואה לדורון (יליד אוסטרליה) ואמא לשלושה ילדים בגילאים 9,18,21. "ואין ספק שהאוניברסיטאות הפכו לחזית של מאבק באנטישמיות. חלק מהקמפוסים משמשים במה להפגנות ופורומים פרו-פלסטינים. חלק מהסגל הכללי והאקדמי קורא לניתוק כל קשר עם מוסדות אקדמיים וארגונים ממשלתיים בישראל. יחד עם זאת ישנה התארגנות כלל אוסטרלית של אקדמאים יהודים ולא יהודים כנגד היוזמות האלה".
האוניברסיטאות הן כמובן חזית אחת איתה מוצאים את עצמם יהודי התפוצות מתמודדים בימים אלה. "לאורך כל התקופה הזאת מתקיימות מספר רב של הפגנות פרו-פלסטיניות בסידני ומלבורן שמתאפיינות באלימות וקריאות אנטישמיות", משתפת וייסמן-לוי. "האירועים האלה תופסים את אוסטרליה בבטן הרכה. נעשית פה השוואה/הקבלה מוטעית כמובן בין הילידים האוסטרלים לבין הנרטיב הפלסטיני. הנרטיב של העם הנכבש על ידי קולוניאליזם מערבי. הנושא הזה תפס תאוצה מאז ה-7/10, ואוסטרלים רבים מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית מצטרפים למאבק ׳לשחרור פלסטין".
הבדידות הפכה לקרבה
הפחד והאלימות לא פוסחים גם על מערכת החינוך. בבתי ספר ציבוריים בהם הוצג חומר לימוד על המתרחש בישראל/עזה מזווית פלסטינית בלבד. הקהילה היהודית כבר הגישה תלונה למשרד החינוך בנושא, אך חלק מהנזק כבר נעשה. "ישנה שמירה מוגברת בבתי ספר יהודיים על ידי המשטרה, ותלמידים בוחרים לפעמים להחליף את תלבושת האחידה בדרך הביתה או ללבוש משהו מעל התלבושת על מנת שלא יזהו אותה", מספרת וייסמן-לוי. "כמו במקומות אחרים בעולם יהודים בוחרים להסתיר סממנים מחוץ לבית".
״המלחמה אינה נגד ישראל, אלא מלחמת דת והיא נגד העם היהודי", אומרת מיטב טסלר שימל, מנהלת תחום ישראלים במוזאיק, מיזם משותף למשרד התפוצות. "המלחמה יצאה מגבולות ישראל והעדות לכך היא מאות עימותים אנטישמיים. העומדים בחזית המאבק באנטישמיות הן הקהילות הישראליות בתפוצות. הישראלים, כדוגמת ונינה, מובילים את ההסברה, מקימים מיצגים במרחב הציבורי, פועלים לטובת ישראל. אין ספק שהיום, יותר מתמיד, הישראלים בחו'ל הם השגרירים של מדינת ישראל״.
לצד הקושי והחששות, נולדו בצל המלחמה גם חיבורים בין הקהילות השונות באוסטרליה. "ההרגשה הכללית של הישראלים היא שרוצים להיות ביחד", מסכמת וייסמן לוי, "נוצרות קבוצות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן. נפגשים לארוחת שבת, ערבי שירה בציבור, מפגשי יוגה ועוד. ישנו גם מתן סיוע נפשי ללא תשלום על ידי פסיכולוגים ישראלים. במפגש תמיכה לישראלים באוסטרליה וניו זילנד שאורגן על ידי ההסתדרות הציונית העולמית יחד עם הפדרציה, עלו נושאים רבים כגון הרגשת הבדידות, חוסר אונים, חלק מהישראלים איבדו חברים אוסטרלים בתקופה הזאת ובעיקר הצורך של הביחד. אני רואה איך ישראלים שלא הכירו לפני מספר שבועות הפכו להיות ממש משפחה".
״גם הישראלים ברחבי העולם חווים טלטלה אדירה מאז פרוץ המלחמה, ואנחנו עושים כל שניתן כדי לסייע ולתמוך בהם, ולענות על הצרכים שאיתם הם מתמודדים", מספרת גוסטי ברוורמן-יהושוע, ראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. "השבוע, למשל, קיימנו מספר מפגשי אונליין, בין היתר באוסטרליה ובניו זילנד ונתנו למשתתפים כלים להסברה, וגם אפשרות לשתף ולדבר על המתרחש. פעילות הישראלים בתפוצות, מוכיחה לכולנו שהם משאב חשוב, הן במישור ההסברתי והן בתמיכה במדינת ישראל, לכן טיפוח הקשר עם הקהילה הישראלית חשוב בכל עת, ונכון במיוחד בתקופה המאתגרת הזו״.
בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומוזאיק
פורסם לראשונה: 16:22, 16.11.23
