סערת חוק השבות וביטול סעיף הנכד: יוסף שולינין באולפן
(צילום: משה מזרחי)
יוסף שולינין עלה לישראל מתוקף סעיף הנכד בחוק השבות, ומאז עבר גיור אורתודוכסי. היום, כשהוא חובש כיפה ולובש ציצית, הוא קורא לממשלה שלא לבטל את סעיף הנכד שסייע לו להתקרב ליהדות ולארץ. את הקריאה שלו הוא מפנה לאיש שהוא הצביע למפלגתו בבחירות – בצלאל סמוטריץ', יו"ר "הציונות הדתית". "אני לא מרגיש שהחוק הזה יעזור למדינת ישראל", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet, "זה בעיקר יפגע".
לדבריו, ביטול סעיף הנכד יוביל לפגיעה בעלייה, בתקופה רגישה שבה אנשים רבים עוזבים את רוסיה ואת אוקראינה בעקבות המלחמה. "אלה אנשים שיש להם קשר ליהדות ולזהות היהודית שלהם. אנשים כמוני", הוא מדגיש. "זה קודם כול פוגע בדוברי רוסית שכבר נמצאים פה. ההצעה הזו אומרת להם שהם לא כל כך רצויים פה, למרות העובדה שהם כבר פה. זה גורם להם להרגיש אזרחים סוג ב'".
שולינין עובד כפרויקטור עלייה וקליטה בעמותת "אור", ועוסק רבות לאורך השנים בסיוע לעולים חדשים ובקירוב אנשים ליהדות. "הצבעתי למפלגת הציונות הדתית כי אני ציוני דתי, ואני גם נמצא בסביבה של ציונים דתיים. אני גר בקיבוץ דתי, עין צורים. תמיד הייתי בעד סמוטריץ'. הייתי מצביע לו על כל פנים, ואני מנסה להבין מה הכוונה של בחוק הזה. אני מבין שחוששים מהתבוללות, ויש כל מיני סיבות אחרות – אבל עם כל זאת, אני מקהילת דוברי הרוסית, ואני גם מבין את האנשים האלה".
ספר מתכונים גילה את הקשר ליהדות
שולינין בן ה-35 גדל כילד למשפחה רוסית נוצרית. "כמו בכל הבתים הסובייטיים היינו חילונים לכל דבר, לא שמעתי שום דבר על יהדות ושום דבר על יהודים", הוא מספר. בגיל 8 הוא נתקל בספר מתכונים יהודי בארון הספרים, מה שהיה פתח לשיחה על השורשים היהודיים של אביו, שחי בנתק מאביו היהודי. זה השפיע על מהלך חייו ועל הדרך שבה שולינין הציג את עצמו בחברה, ובעקבות כך הוא גם סבל מגילויי אנטישמיות מצד חבריו לכיתה במוסקבה.
כשסבו חלה הם דיברו על הנושא בפעם הראשונה, והסב ביקש שלא ישכח שיהדותו יכולה להציל אותו. "סבא שלי מצד אבא היה יהודי. ברוסיה לא קוראים לך 'יהודי' כי אתה יהודי מצד אמא או מצד אבא. מבחינתם אתה יהודי. לא בודקים תעודות, ואתה מקבל מכות מאנטישמים", הוא מתאר. "כל הזמן הזה חשבתי שאני יהודי, ובגיל 24 ביקרתי בישראל כשהשתתפתי ב'תגלית' וגיליתי שאני לא יהודי, וגם שלמרות זאת יש לי זכות לעלות לארץ".
3 צפייה בגלריה
יוסף שולינין. "מדובר באנשים שיש להם קשר ליהדות ולזהות היהודית שלהם, כמוני"
(באדיבות המצולם)
מסע החיפוש של שולינין התקדם, והוא החל לפקוד את בית הכנסת. כשבנו נולד, הסבתות רצו להטביל אותו לנצרות בכנסייה, והוא החליט שלא. הוא החל בתהליך לימוד יהדות וגיור. כשנכנס לחובות בעסק שניהל במוסקבה, הרב הציע שיקפיד על מעשר, ולתחושתו קיום המצווה הוביל אותו לרווחה כלכלית.
ב-2014 החליט שולינין לעזוב את העסק ולעלות ארצה. הוא התיישב בקיבוץ עין צורים, שם הוא ואשתו עברו גיור כהלכה. "התחלתי להתקרב, התחלתי לשמור שבת, לשמור כשרות. הייתי כבר נשוי והיה לי ילד. ב-2014 עלינו במסגרת תוכנית 'מסע' והתגיירנו, כל משפחתנו. זה היה הרצון שלנו, לא כדי לקבל משהו או להרוויח משהו".
תהליך הגיור והליווי הקהילתי חיברו אותו לישראל, אך הוא לא הצליח להסתדר מבחינה כלכלית וב-2016 החליט לחזור למוסקבה, בעקבות הצעת עבודה לנהל את WeWork רוסיה. הוא התמקם שם בלב קהילה יהודית. עם פרוץ המלחמה באוקראינה הוא הבין שעליו לחזור לישראל, ובחודש מרץ שב להתגורר בארץ.
היום (ד') יתקיים כנס במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שיכנס בשיתוף עם "לובי המיליון" חברי כנסת, רבנים ונציגי ארגונים מסביב לשולחן, במטרה לדון בסוגיית חוק השבות שמעסיקה את הממשלה החדשה. "ממש חשוב להבין את הקהילה הזאת, ממש חשוב להבין הרגשה שלהם, בקשר לחוק הזה", מסכם שולינין.
יוזמת הכנס, מיכאלה לוין שמיר, סמנכ"לית המרכז האקדמי וממייסדי לובי המיליון, אומרת כי "סיפורו של יוסף מדגים כיצד היחס והמעטפת של החברה הישראלית לעולים משפיעים דרמטית על מידת היכולת שלהם להשתלב ולחדש את זיקתם לעם היהודי. חשוב להבין שההצעה שעל הפרק לשינוי חוק השבות משליכה לא רק על מיליוני זכאי העלייה בתפוצות, אלא גם על הישראלים שחיים כאן כמה עשורים ותופסים עצמם כיהודים, על אף שאולי לא מוכרים כך לפי ההלכה".
"לא מדובר בשינוי סעיף זניח בחוק, אלא בשינוי מהותי בתפיסת הזהות היהודית – מתפיסה לאומית ציונית לתפיסה דתית הלכתית", היא מציינת. "זה צעד שיביא להעמקת ההדרה החברתית של ישראלים דוברי רוסית. במקום לדבר על חוסר זיקה של העולים ליהדות ולמדינה, ובכך להגביר את הניכור שלהם, יש ליזום תוכניות שיעצימו את הזיקה שלהם".
