השר רזבוזוב: הרפורמה בכשרות תוזיל את מחירי החופשות
(צילום: שחר גולדשטיין)
את ריבוי חותמות הכשרות על מוצרי המזון שאנחנו קונים בסופר, כולנו מכירים. כעת נחשפים לראשונה נתונים על היקף התופעה – וגם על המחיר הכלכלי שלה. לפי חישוב שערכו במשרד האוצר ומחקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצרכן הישראלי מממן שירותי השגחה כפולים ומיותרים כמעט על כל מוצר, בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה.
הבוקר (ה') יתקיים בוועדת הרפורמות של הכנסת דיון ראשון בהצעת הממשלה להפריט חלקית את שירותי הכשרות הממלכתיים. בין היתר, תוצג בו הערכת אגף התקציבים באוצר, לפיה המהלך צפוי לחסוך לתעשיית המזון כ-550 מיליון שקל. אחד ההסברים לכך הוא בממצאים שיציגו החוקרים אריאל פינקלשטיין וגבריאל אבן-צור, מהמכון לדמוקרטיה, ולפיהם על 88% מהמוצרים מתנוססות חתימות של שני גופי כשרות לפחות, ועל 9% מתוכם - של שלושה גופים.
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי אין להציג מזון ככשר אלא אם הרבנות הממלכתית מפקחת על תהליך ההכנה שלו. המשמעות היא שמוצרים המאושרים רק על ידי גופי השגחה פרטיים (בד"ץ לסוגיו), אינם יכולים להיות מצוינים ככשרים, אף אם נשמרו לגביהם כללי ההלכה בקפדנות, משום שהשורש כ-ש-ר, על הטיותיו השונות, "הולאם".
בשל הביקוש של רבים בציבור הדתי והחרדי לכשרות מהודרת, מעדיפים רוב היצרנים התקשרות עם ה"בד"צים" המספקים אותה, אך במצב החוקי הקיים הם נאלצים לבקש גם את שירותי ההשגחה של הרבנות, שרמתם בדרך כלל בסיסית ונמוכה יותר, אף שאין להם צורך בכך – אחרת ייאסר עליהם להציג את מרכולתם ככשרה. את עלויות תעודות וחותמות הכשרות המיותרות סופג, כמובן, הצרכן.
8 מיליון על אגרות הכשרות
הרפורמה בענף, המקודמת על ידי השר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה) ושר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), ונכללת בחוק ההסדרים - מבקשת לשנות את החוק, ולאפשר ליצרנים לציין ככשר גם מוצר המפוקח על ידי גופים פרטיים, כך שלא יזדקקו עוד לרבנות הממלכתית ולא יהיו שבויים בידיה.
נתוני המחקר החדש מבוססים על בדיקה מדגמית שנערכה בענפי ייצור ושיווק המזון, והם חושפים את המחיר שכולנו משלמים במצב האבסורדי הקיים. מתוך כ-750 מוצרים שנסקרו – רק כמה עשרות נושאים חותמת כשרות אחת בלבד, של הרבנות הממלכתית (ראשית או מקומית), וכל השאר מפוקחים על ידי גופי השגחה נוספים המייתרים אותה.
במכון לדמוקרטיה מצאו עוד כי הסכום הכולל של אגרות הכשרות המשולמת למועצות הדתיות, מגיע לכ-8 מיליון שקלים בשנה, כאשר ברוב מוחלט של המקרים, כאמור, מדובר בעלות עודפת מבחינת המפעלים ובתי העסק. לזה יש להוסיף גם את שכר המשגיחים ועלויות נוספות הנגרמות מהמצב הקיים, שבו אין תחרות בענף והעסקים נאלצים ליישר קו עם הסטנדרט ההלכתי של הרבנות.
הסכום של מאות המיליונים שנוקבים במשרד האוצר מתייחס הן לביטול הכפילויות הנזכרות - והן להפחתת הרגולציה. שר התיירות, יואב רזבוזוב (יש עתיד), חשף אתמול בריאיון לאולפן ynet כי בענף המלונאות לבדו ייחסכו כ-100 מיליון בשנה, בזכות הפחתה של קרוב ל-20% בהוצאות השנתיות על שירותי הכשרות.
החוקרים פינקלשטיין ואבן-צור סיכמו כי המהלך שמבקש לפתוח את שוק הכשרות לתחרות הוא "מתבקש", והסבירו: "הממצאים מלמדים כי בתחום ייצור המזון אין כל הצדקה למונופול של הרבנות הראשית, מכיוון שבלאו הכי הרוב המוחלט של המוצרים זוכים לכשרות מגופים פרטיים". לדבריהם, "המצב הנוכחי מביא לכפילויות מיותרות בכשרות, ולעלויות עודפות המושתות על המפעלים ועל הצרכנים - ללא סיבה".
"ההפרטה תביא לעליית מחירים"
מנגד, גם המתנגדים האידיאולוגים לרפורמה, בעיקר מהאגף השמרני בציבור הדתי, מגייסים טיעונים כלכליים לטובתם, ולהערכתם המהלך יביא דווקא לייקור שירותי הכשרות. ההסבר לכך הוא שכיום המדינה סופגת (באמצעות המועצות הדתיות) את עלויות התפעול של מערך ההשגחה, ואילו בשעה שנותני השירות יהיו גופים פרטיים עם כוונות רווח – הן ישולמו על ידי בתי העסק.
"כושרות" יצאו בקמפיין נגד הרפורמה
ארגון "כושרות", למשל, ממובילי המאבק נגד הרפורמה, יצא בקמפיין הסברה בעניין, הכולל נייר עמדה ארוך ומפורט, ובו גם "נספח כלכלי", וכן סרטונים שהופצו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ועוסקים בהיבט זה של ההפרטה. בין היתר, פרסם הארגון נתונים על עלויות ההשגחה כיום ברבנות ובגופים האחרים, כדי להוכיח שבשוק הפרטי המחיר גבוה אף פי-עשרה מאשר בשירות הממלכתי.
המסקנה: "השתתפות מדינת ישראל בעלויות הרבנים, מפקחי הכשרות ומנהלי מחלקות הכשרות במועצות הדתיות, מוזילה הוזלה של ממש את העלויות שלא נגבות מבתי העסק בפועל. במקרה של הפרטת מערכת הכשרות, כלל העלויות שמושלמות על ידי המדינה יחולו ישירות על בתי העסק, ואלה ייאלצו לשאת בעלויות כשרות גבוהות הרבה יותר".
ב"כושרות" הוסיפו כי ישנו "חשש ניכר" לכך ש"מעבר לעליית המחירים שתגרור בעקבותיה הפרטת הכשרות, היא עלולה להמאיס את הכשרות על הציבור, ובעלי עסקים רבים יבחרו לוותר על הכשרות שעלויותיה גבוהות כל כך".
האוצר: החיסכון גדול
במשרד האוצר אמנם מאשרים כי המצב הנוכחי, שבו המדינה סופגת את עלויות התפעול של מערך הכשרות הממלכתית, אכן מצמצם את הוצאות לעסקים, אך אומרים כי בשקלול הנתונים הנוספים הרפורמה תביא לחיסכון גדול יותר.
באוצר מציינים בהקשר זה בעיקר את ביטול הכפילויות (למי שמשתמש כבר היום בשרותי הבד"צים, ולא ייאלץ עוד לבקש בנוסף גם את השגחת הרבנות) ואת הפחתת הרגולציה (למי שמסתפק בכשרות הממלכתית, ומעתה, עם הגברת התחרות, יוכל לבחור מפיקוח זול יותר).
