יותר משנתיים אחרי סערת ענק שפרצה סביב הפרשה, החליט מוזיאון האמנות המוביל בשווייץ, ה"קונסטהאוז" בציריך, להסיר חמישה ציורים מתערוכה יוקרתית, אחרי שהתחזק החשד כי יצירות אלה נגנבו על ידי הנאצים מבעליהם היהודיים המקוריים. הסרת הציורים, כך נמסר, תאפשר כעת לחקור לעומק את מוצאן של היצירות. היצירות הן של כמה מהשמות הגדולים ביותר בעולם האמנות, כולל יצירות של קלוד מונה ווינסנט ואן גוך.
לפני כמה שנים עלו חשדות כבדים לגבי מוצאם של הציורים באוסף הגדול והיוקרתי של אמיל בורלה, אזרח שוויצרי יליד גרמניה, סוחר נשק שעשה את הונו במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי מכירת נשק לנאצים. ההחלטה להסיר כעת חלק מהציורים מגיעה אחרי הנחיות חדשות שפורסמו, באשר להתנהלות מול יצירות אמנות רבות שעדיין לא הושבו לצאצאי המשפחות המקוריות שהחזיקו בהן, ואשר נאלצו למכור אותן לנאצים או שאלה נגנבו מהם על ידי המשטר הנאצי.
חמש היצירות, שכעת נמצאות תחת זכוכית מגדלת, הן "גינת האמן בזי'ברני" של קלוד מונה, "דיוקנו של הפסל לואי-ז'וזף" של גוסטב קורבה, "דיוקנו של ז'ורז'-אנרי מנועל" של אנרי דה טולוז-לוטרק, "המגדל הישן" של וינסנט ואן גוך ו"המסלול העולה" של פול גוגן.
הוועד המנהל של קרן "אוסף אמיל בורלה" מסר בהודעה: "אנחנו מחויבים למצוא פתרון הוגן עבור היצירות האלה עם היורשים החוקיים של הבעלים המקוריים". גם יצירה שישית, של האמן אדואר מאנה, נמצאת תחת בדיקה על ידי הקרן.
"לנוכח הנסיבות ההיסטוריות הכלליות בכל הנוגע למכירה של היצירה הספציפית הזאת, La Sultane, הקרן מוכנה להציע פיצוי כספי ליורשי מקס סילברג, בכל הנוגע לגורלו הטרגי של הבעלים המקורי", נמסר על ידי הקרן. סילברג היה תעשיין יהודי-גרמני שהחזיק באוסף אמנות גדול ומשמעותי, שאותו הוא אולץ להעביר לנאצים. לאחר מכן הנאצים מכרו את היצירות מהאוסף במכירות פומביות. סילברג נרצח בהמשך במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו במהלך השואה.
עיתון ה"נויה צירכר צייטונג", מהעיתונים החשובים בשווייץ, ציין כי התנהל דיון נרחב סביב סילברג והשאלה האם הנאצים אכן כפו עליו למכור את היצירה הזאת של מאנה או שהוא עשה זאת מרצונו החופשי מסיבות כלכליות.
בתחילת השנה הסכימו יותר מ-20 מדינות, כולל שווייץ, על קווים מנחים חדשים שקיבלו ממחלקת המדינה האמריקנית באשר לדרך הנכונה להתנהל מול אמנות שנגנבה על ידי הנאצים. עקרונות חדשים אלה, כך ציינה רשת ה-BBC, חשובים מאוד עבור משפחות שמנסות כיום לאתר ולהחזיר לרשותן יצירות אמנות שנגנבו על ידי המשטר הנאצי – שכן תחת החוק השוויצרי הקיים, אין אפשרות כרגע לתבוע פיצויים או את החזר היצירות עבור היצירות שנמצאות באוסף הענק של בורלה, בשל התיישנות.
סטיוארט אייזנשטאט, היועץ המיוחד לשר החוץ האמריקני בנושאים הקשורים בשואה, אמר לפני חודשיים, אחרי פרסום מסמך העקרונות החדש, כי להערכתו "כ-100 אלף מתוך 600 אלף ציורים, ורבים עוד יותר מתוך מיליוני הספרים, כתבי יד, יצירות ופריטים בעלי ערך וחשיבות דתית, ועוד פריטים תרבותיים, מעולם לא הוחזרו".
עד למותו של בורלה בשנת 1956, הוא הצליח לאגור לאוסף שלו יותר מ-600 יצירות אמנות. חלק גדול מהן מנוהל על ידי הקרן שנושאת את שמו וזה מספר שנים היא מוצגת במוזיאון האמנות של ציריך, במסגרת הסכם הלוואה ל-20 שנה. שאר היצירות של האוסף שלו תלויות בבתיהם של צאצאיו.
באוקטובר 2021 החליט מוזיאון האמנות המפורסם של ציריך לפתוח באגף חדש ומפואר תערוכה נרחבת של יצירות מהאוסף של בורלה. הסערה לא איחרה לבוא ועוררה דיון ציבורי שלם וביקורת על עצם התערוכה ועל האופן שבו שווייץ אמורה לנהוג ביצירות אמנות שנחשדות כגנובות. בעוד קרן בורלה עצמה והמוזיאון מתעקשים כי אף אחת מהיצירות לא נגנבה מהבעלים המקוריים במהלך השואה, מספר היסטוריונים טענו כי מקורם של הציורים נותר לא ברור ודרושה חקירה מעמיקה, שכן קיים חשד סביר שחלק מהיצירות היו שייכות למשפחות ולאספני אמנות יהודים.