הדרישה ממהגרים, פליטים ומבקשי מקלט לקבל עליהם ערכים גרמניים כמו שוויון מגדרי, זכויות להט"בים, חופש הדיבור וחופש העיתונות, נמצאת בדיון הציבורי בגרמניה כמעט כעשור, מאז נהירת הפליטים ההמונית ב-2015. מאז שבעה באוקטובר, אז יצאו אלפי מוסלמים בגרמניה לחגוג את טבח החמאס ולמחות באלימות נגד פעולות ישראל בעזה, הבהירו פוליטיקאים רבים, בעיקר במשרד הפנים, כי חלק מהדרישות החדשות לתושבות קבע ואזרחות גרמנית יהיו מעתה קשורות גם בגישה של הפונים ליהודים וליהדות.
מסמך מיוחד של משרד הפנים שהודלף לידי המגזין "דר שפיגל" ומפורסם בו היום, שופך עוד אור על הנושא ועל השינויים החדשים שנכללים בקטלוג השאלות למי שמגיש בקשה לאזרחות גרמנית. מדובר בסט של 33 שאלות שחייבים לענות נכון לפחות על 50 אחוז מהן, אם רוצים לעבור לשלב הבא של הליך קבלת הדרכון הגרמני. המסלול הזה אינו רלוונטי לישראלים עם שורשים בגרמניה.
דר שפיגל חושף כי בין השאר, יישאלו הפונים שאלות כגון: מתי נוסדה מדינת ישראל, מה העונש הצפוי למי שמכחיש את השואה בגרמניה, ואיך נקרא בית התפילה היהודי. "אם אתה לא שותף לערכים שלנו, אתה לא יכול לקבל דרכון גרמני", אמרה למגזין שרת הפנים ננסי פייזר מהסוציאל-דמוקרטים, שמאז טבח שבעה באוקטובר נוקטת יד קשה כדי להוציא מחוץ לחוק ארגונים אסלאמיסטיים ולעקור את שורשי האנטישמיות מארצה, "אין לנו שום סובלנות לאנטישמיות ולגזענות. זהו קו אדום שאנו מותחים. כל גילוי של גזענות או בוז לאנושיות ימנע מהפונים קבלת אזרחות".
השאלות החדשות במבחן לאזרחות חוברו בחודשים האחרונים, בעיקר לאחר התקפות חמורות ברחבי גרמניה כלפי יהודים וסיסמאות שקראו לחיסול ישראל על ידי עשרות אלפי מפגינים. אחת השאלות גם תבקש מענה לסיבה שבגללה יש לגרמניה התחייבות להגנתה של ישראל. עם זאת, יש לציין שמשרד הפנים החליט לעת עתה לא לחייב את הפונים להכריז על הכרתם הברורה בזכותה של ישראל להתקיים. מי שעובר את הליך ההתאזרחות במדינת סקסוניה אנהלט, דווקא כן יידרש להצהיר על הכרתו בזכות קיומה של מדינת ישראל.
"השואה הייתה פשע נגד האנושות ונגד העם היהודי", אמרה פייזר, "ובגללה אנחנו אחראים לחייהם של יהודים ולזכותה של ישראל להתקיים. האחריות המיוחדת הזו היא חלק מהזהות שלנו כיום. כל מי שרוצה להיות גרמני צריך להבין, להפנים ולהכיר באחריות של גרמניה כלפי יהודים וישראל".
הממשלה הגרמנית הפחיתה את הדרישות לבקשה לאזרחות בשנים האחרונות. אם בעבר תושב היה צריך לשהות בגרמניה לפחות שמונה שנים כדי להגיש בקשה לאזרחות, הרי שכעת הופחת זמן השהייה לחמש שנים, ובמקרים שבהם הרשויות מדווחות על קצב אינטגרציה חיובי, היקלטות בחברה הגרמנית ואימוץ הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של המדינה, תושב יכול להגיש בקשה לאזרחות כבר אחרי שהייה של שלוש שנים.