.1

כמו בכל שנה, בפרשת חיי שרה היא לא מרפה ממני, שרה אימנו.
רק בשנים האחרונות התחלתי לאהוב אותה. פעם שנאתי אותה, כמו כולכם. חשבתי שהיא מפלצת. גם רוב ה"שרות" שהיכרתי, היו מרושעות.
במיוחד אני.

2.

כבר מותר להגיד שאברהם אבינו היה איש לא קל?
האיש שגרר אותה למסע המפרך הזה, שאף אחד לא ידע אם יסתיים בטוב? מותר כבר לדבר על הפעם ההיא שמכר אותה לפרעה? פתח עיניים מיתממות (אני מדמיינת אותן בצבע אפור, למרות שאני יודעת שהיו חומות), ואמר לה, "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את", כאילו שהוא רואה אותה בפעם הראשונה, ואולי זה מה שבאמת קרה.
הוא הרי אף פעם לא ראה אותה באמת.

3.

וכן, אני יודעת שכדי להיות אבי האומה, אתה לא יכול להיות איש רך ועדין. אבל זו אשתך, תסתכל עליה קצת.
תפקח עיניים.

4.

לפני שנים הגשתי תוכנית טלוויזיה שבה דיברתי עם ילדים על דמויות תנ"כיות.
יום אחד שאלתי אותם, מי היו הנשים הכי יפות בתנ"ך. התשובות הרגילות לא איחרו להגיע: רות, רחל, אסתר. כמעט פיהקתי.
אף אחד לא אמר "שרה", למרות שהיא היחידה שנכתב עליה שהייתה יפה עד מ א ו ד.
אבל כשבעלך לא רואה אותך, אף אחד אחר לא יראה אותך, אף אחד לא יחשוב עלייך כעל אישה יפה.

5.

נחזור לרגע לסיפור האפל ההוא עם פרעה, זה שכמעט אף אחד לא מספר:
אברהם אמר לה, "אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי". לו!
אבל לשרה לא הוטב בכלל. היא נלקחה לפרעה, ואז הוחזרה לאברהם.
היא לא אמרה מילה, אבל אני יכולה לתאר לעצמי מה עבר לה בראש.

6.

מה עבר לה בגוף.

7.

אתם יודעים מה אברהם אמר כשאלוהים הודיע לו שהולך להיוולד לו ילד משרה? הוא אמר "לו ישמעאל יחיה לפניך", הוא דאג לישמעאל.
אלוהים יצטרך להתעקש איתו, " אבל שרה אשתך יולדת לך בן". מה עם הבן שלך משרה? מה עם החלומות והתקוות שלה?
אברהם כבר לא יענה, אבל עמוק בלב אני יודעת: לא אכפת לו.

8.

את הפרשנויות האלו קראתי אצל פרופ' רוחמה וייס. הטוקבקים שם השתוללו בחרון, מסך המחשב שלי כמעט התנפץ.
ועד היום כולם מדברים על שרה המרשעת, המפלצת קשת הלב שזרקה את הגר למדבר, אבל אני רואה מבעד לסופת החול הזו.
אני רואה את הכלה המאוכזבת ההיא שהלכה אחרי החתן שלה במדבריות, והלכה והלכה והלכה...

9.

יש שאומרים שהעקרות המוקדמת שלה בעצם הצילה אותה. הרי זה הדבר הראשון שמספרים לנו עליה: "ותהי שרי עקרה, אין לה וולד".
דמיינו את הנערה בת ה-12 ההיא שם, במדבר. יכול להיות שטלטולי הדרך, עם ההריון והלידה היו הורגים אותה.
במקום זה קיבלנו אישה עקרה עם עיניים קרות ולב קפוא.
קיבלנו את שרי אימנו.

10.

ואז אלוהים מוסיף לה את הה"א לשם.
כשאני הוספתי ה"א לשם, לפני יותר מ-20 שנה, היו כאלה ששאלו אם עשיתי את זה בעקבות שרה אימנו.
(הסיבה האמיתית שעשיתי את זה, הייתה כי רציתי להחלץ מדיכאון קשה, רציתי לשנות משהו), אבל לכל מי ששאל אמרתי: "כן, זה בעקבות שרה אימנו".
אתם מבינים, רציתי לרצות את כולם. לפעמים זה אפילו הצליח לי.
ואז קראתי אצל שד"ל, שה"א מסמלת את הפריון ובגללה שרה נכנסה להריון.
היום זה כבר מצחיק אותי.

11.

גם שרה צחקה. הייתי רוצה מאוד לשמוע את הצחוק הזה.
אפילו אברהם צחק כשאלוהים הודיע לו שהולך להיות לו בן בגיל 90. תוכלו לקרוא בעצמכם בתנ"ך.
הצחוק שלו עבר בשקט. לשרה, לעומת זאת, עשו את המוות.

12.

והשבת היא תמות שוב.
בגיל 127, כנראה לבד. לפי הפרשנויות אברהם לא נשאר איתה. או שאולי היא זו שלא נשארה איתו, אבל זה לא באמת חשוב.
מה שחשוב הוא שבאיזשהו מקום, שרה אימנו ממשיכה לצחוק.
היא צוחקת וצוחקת וצוחקת, כמעט מתפקעת.

13.

אתם יכולים לשמוע?

נשות התנ"ך: