כמעט שבוע חלף מאז פורסמו העדויות הראשונות על תקיפות מיניות מצד חיים ולדר, והרחוב החרדי עדיין מוכה תדהמה. חשיפת עיתונאי "הארץ", אהרן רבינוביץ' ושירה אלק, על מעלליו לכאורה של ולדר - סופר ואיש חינוך בולט, הנחשב לדמות מרכזית מאוד במגזר - יצרה אפקטים מנוגדים: מצד אחד, חדירת תופעת ה-#MeToo גם אל החברה החרדית הסגורה והשמרנית, ועימה גם התנערות פומבית של רבים מהאיש, ומצד שני, עצימת עין מהעדויות נגדו, ואף ניסיונות השתקה שלהן.
ובתווך, מנהיגי הציבור הבכירים - בהם רבנים ועסקנים שוולדר מקורב אליהם מאוד - לא ממהרים לקחת אחריות ולפעול בעניין, ולפי שעה אינם יוזמים בירור רציני של הטענות, מה שרק תורם לבלבול ולמבוכה הגדולים.
בניגוד ליהודה משי-זהב, שמעולם לא היה מזוהה עם הזרם החרדי המרכזי (ובוודאי שלא עם הממסד שלו), לא עסק בתחום "קדוש" ומוערך כחינוך, לא היה אהוד במיוחד במגזר ותהילתו הציבורית באה לו בעיקר מהעולם החילוני, הרי שחיים ולדר הוא בשר מבשרה של החברה החרדית ושל מוקדי הכוח החזקים ביותר שלה: ספריו הפופולאריים נמצאים כמעט בכל בית, הוא נחשב ליועץ חינוכי בעל שם - ודלתות בתי "גדולי ישראל" פתוחה בפניו.
הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בעבודותיו כמנהל חינוכי במרכז לילד ולמשפחה בעיריית בני ברק, ככותב בכיר בעיתון "יתד נאמן" - הביטאון הרשמי של מנהיגי הזרם הליטאי המרכזי, וכמגיש תוכנית שבועית בתחנת הרדיו "קול חי".
הרבנים לא מיהרו לחתום
השמועות על כך שוולדר ניצל מינית נשים שבאו להתייעץ עימו, כבר נפוצו בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, אך גורמים שונים שניסו לבדוק אותן לעומק לא מצאו להן ביסוס - עד לתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון.
למרות גל ההדף שיצרה החשיפה, כלי התקשורת החרדיים השמרניים נמנעו, כמנהגם, מכל התייחסות לפרשה (עם ובלי קשר לזהות האיש שבמרכזה). אולם העיסוק המוגבר בה באתרי האינטרנט, בתחנת הרדיו "כאן מורשת" וברשתות החברתיות, הוליכו את המידע מהר מאוד גם אל תוככי המעוזים הסגורים והפנימיים ביותר במגזר, שם מתנזרים בדרך כלל מהעיתונות החופשית - והעיר בני ברק נבוכה.
כשהברזל היה עדיין חם והציבור מבולבל, עמד חיים ולדר בפני התלבטות האם להגיב לעדויות נגדו ולמסור את גרסתו לדברים, או שמא לשתוק. מצד אחד, ההתייחסות מצידו מתבקשת, אך מצד שני, הוא נאחז בתקווה כי הגל יחלוף בתוך זמן קצר, עוד לפני שחרדים רבים ייחשפו אליו, באופן שלא ישאיר חותם של ממש ב"בייס", ואם כך - הרי שהתבטאויות שלו בעניין רק יעצימו את התהודה של הטענות עצמן.
מהר מאוד הבין ולדר שהאש מתפשטת בתוך המגזר ומחוצה לו, ויצא למסע לטיהור שמו. מלבד תגובה אחת, עקבית ואחידה, שנשלחה בשמו לכלי התקשורת, פעלו תומכיו בעיקר בקרב מובילי דעת קהל חרדים, בניסיון לשכנעם כי מדובר בעלילה. כדי לחזק את הכחשותיו, הם הציגו, בין היתר, בדיקת פוליגרף שיזם, שבה נמצא דובר אמת; ייחסו לעיתונאי הארץ מניעים אישיים, זרים ופסולים לפרסום; קשרו את הפרשה למאבקי כוח אחרים במגזר - וניסו לגייס רבנים בעלי השפעה לתמיכה פומבית בכוכב הראשי שלה.
לפני כמה חודשים התחמש ולדר במכתב "הסכמה", עליו חתומים כמה ממנהיגי הציבור החרדי, זאת על רקע התקפות נגדו מצד גורמים קיצוניים במגזר, ולפיהן התכנים שבספריו אינם חינוכיים. הרבנים לא התייחסו אז באופן ספציפי לאותן טענות, אלא רק סיפקו עדות אופי כללית על "כשרותו" של ולדר ועל פועלו החיובי, וכך יכלו דורשי טובתו בימים האחרונים להפיץ את המסמך בערוצים לא רשמיים, כאילו יש בו כדי להסיר את העננה הנוכחית המרחפת מעל ראשו ולנקותו מההאשמות נגדו.
הרבנים לא התייחסו אז באופן ספציפי לאותן טענות, אלא רק סיפקו עדות אופי כללית על "כשרותו" של ולדר ועל פועלו החיובי, וכך יכלו דורשי טובתו בימים האחרונים להפיץ את המסמך בערוצים לא רשמיים, כאילו יש בו כדי להסיר את העננה הנוכחית המרחפת מעל ראשו
בנוסף, כאמור, נעשה ניסיון לפרסם מכתב חדש בחתימת "גדולי ישראל", אך רבנים ועסקנים בבני ברק טרפדו זאת. חששם הוא כי התלונות יתבררו בעתיד כנכונות, וייתכן שהדברים אף יגיעו למישור הפלילי, ואז הגיבוי האוטומטי לוולדר מצד ההנהגה החרדית יגרום למפרע ל"חילול השם". מאידך גיסא, אותם גורמים בעלי כוח והשפעה נמנעים, לפי שעה, מיוזמה לבדיקת הטענות ולעימות הנילון איתן, למשל באמצעות הקמת פורום פנים-קהילתי שחבריו מוסכמים ומקובלים על הציבור, והם מעדיפים לנקוט בגישה פאסיבית של "שב ואל תעשה".
מתחילים לנקוט עמדה
בינתיים, במגרש הביתי של ולדר עוד שידרו עד היום (ד') עסקים (כמעט) כרגיל. לעבודתו ברדיו "קול חי" הוא אמנם לא הופיע השבוע, אך במקום לנצל את המשבצת שהתפנתה לתכנים אחרים, בחרה הנהלת התחנה להשמיע תוכנית ישנה שלו בשידור חוזר - וספגה על כך ביקורת. בהמשך הודיעה כי הוא מושעה.
גם עיריית בני ברק לא השעתה את ולדר מתפקידו הבכיר במרכז לילד ולמשפחה עד לבירור העניין, כפי שרבים ציפו. כעת נשואות העיניים אל גיליון סוף השבוע של "יתד נאמן", לראות האם יפורסם בו הטור השבועי של ולדר. בעיתון הנשלט על ידי בתי הרבנים. כל החלטה שתתקבל תתפרש כאיתות לציבור על מידת הגיבוי שהוא זוכה לה. שלושת מעסיקיו של ולדר היו, מן הסתם, שמחים שהוא ייצא לחופשה מרצון, ובכך יפתור עבורם את הדילמה.
ברחוב החרדי רבים עדיין מתלבטים כיצד להתייחס לפרסומים האחרונים, ויש לכך גם נפקות מעשית - למשל בשאלה האם להימנע לפי שעה מקריאה בספריו הפופולאריים, או לבטל פגישות ייעוץ שנקבעו עימו. ובזמן שבארץ הבלבול משתק, מעבר לים יש מי שכבר מסמן עבור הציבור כיוון ברור: רשת חנויות הספרים החרדית "אייכלרס" הודיעה אתמול (יום ג') כי היא מסירה את כל ספרי ולדר מהמדפים, ולמען המתלוננות מוכנה לספוג את ההפסד הכלכלי הכרוך בכך.
עיריית בני ברק לא השעתה את ולדר מתפקידו הבכיר במרכז לילד ולמשפחה עד לבירור העניין, כפי שרבים ציפו. כעת נשואות העיניים אל גיליון סוף השבוע של "יתד נאמן", לראות האם יפורסם בו הטור השבועי של ולדר. בעיתון הנשלט על ידי בתי הרבנים
ואולם ביממה האחרונה מתחיל סחף גם בחברה הדתית והחרדית בישראל. כך, בין היתר, רשת "אושר עד" הפסיקה למכור את ספריו, רדיו "קול חי" השעה אותו משידוריו עד להודעה חדשה - ועיתון הילדים והנוער "אותיות" לא יפרסם עוד את מאמריו. "לאחר ששקלנו את הדברים ושוחחנו עם הכותב, החלטנו להפסיק לעת הזו את הופעת סיפוריו. אנחנו מקווים ומתפללים שהערפל יתפזר ולוואי ויתברר במקרה הזה שלא נעשו המעשים המיוחסים לאותו אדם", כתבו. "באותה נשימה נאמר לילדינו: אנחנו תמיד נעמוד לצדכם, תמיד נקשיב לכם ותמיד נהיה שם בשבילכם".
"סכנה של אסון חינוכי"
הרב שמואל אליהו, מבכירי רבני הציונות הדתית, השיב במענה לשאלה שהופנתה אליו בעניין: "אין ספק שיש פה עננה כבדה מאוד של חשדות לאונס ולהטרדה מינית ברמות הגבוהות של נשים רבות במשך שנים ארוכות. בגלל הספק הנורא הזה אני לא מחזיק בבית את הספרים שלו, למרות שיש בהם מעלות רבות. לא שורף אותם, אבל למי שזה קשה אני מציע לשים אותם במחסן, עד שיתבררו העובדות".
"אי אפשר להחזיק בבית ספרים של מישהו שחשוד בפגיעה מינית בכל כך הרבה נשים", הסביר הרב אליהו. "זה משדר לילדים ולסביבה פשרנות מול התועבה הנוראה הזו. העובדה שילד קורא בספר של חשוד באונס הופכת את הסופר לדמות שיש לה לגיטימיות וזה אסון חינוכי. חייבים לקרוא בקול גדול: אין פשרה במלחמה בתועבה הזו. צריכים להבהיר לילדים שלנו ולסביבה שאין לתופעה הזו שום רסיס של לגיטימיות. הם צריכים להבין שאם החשדות נכונים, מדובר בתועבה".
עיקר המערכה על דעת הקהל מתנהל כעת ברשתות החברתיות, כאשר מיום ליום נחשפות עדויות נוספות על פגיעות מיניות מצד חיים ולדר בנשים שביקשו להיעזר בו. רוב הסיפורים מתפרסמים מ"כלי שני" או שלישי, אך יש גם מי שמשתפות מהחוויה האישית שלהן - ובשם מלא, חלקן תחת ההאשטג #לא_תשתוק, כשם התנועה שהקימו פעילים חרדים לחשיפת פגיעות מיניות במגזר.
ביממה האחרונה מתחיל סחף גם בחברה הדתית והחרדית בישראל. כך, בין היתר, רשת "אושר עד" הפסיקה למכור את ספריו, רדיו "קול חי" השעה אותו משידוריו עד להודעה חדשה - ועיתון הילדים והנוער "אותיות" לא יפרסם עוד את מאמריו
מנגד, נשים חרדיות רבות טוענות כי בקבוצות סגורות המיועדות להן ברשתות, יש ניסיון לגונן על ולדר ולהשתיק את הפרשה, עד כדי מחיקת הודעות "מפלילות" על ידי המנהלות. "לא רוצה את הבלגאן הזה אצלי", כתבה מנהלת של אחת מקבוצות הנשים החרדיות הגדולות ברשת.
סייע בהכנת הכתבה: אלי מנדלבאום
