היערכות לפסח באוקראינה: שיחה עם הרב מאיר סטמבלר
(צילום: נויל האריס)
רבע מיליון יהודים התגוררו טרם המלחמה באוקראינה, וחג החירות שלהם ייראה השנה שונה מאוד וגם רחוק מאוד מחירות – הן עבור חלק הארי שנותר במדינה, והן עבור הפליטים שנעקרו מבתיהם ושוהים במחנות.
בחרקוב המופצצת, העיר שספגה לחימה קשה, יתקיים ליל סדר ציבורי שהוא הרבה מעבר לחגיגה היהודית הרגילה בזמנים כאלה. "בבית הכנסת שלנו שוהים מאה פליטים שבתיהם נהרסו, והם מוצאים מחסה במבנה", מספרת הרבנית מרים מוסקוביץ, שליחת חב"ד בעיר, שנמצאת כעת בישראל.
חרקוב: מחסור גדול באוכל
בעלה, רב הקהילה משה מוסקוביץ, עוזב בימים אלה את הארץ חזרה לחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, שם יחגוג עם בני הקהילה שלו את ליל הסדר – "למרות המצב הקשה שם", לדברי הרבנית. היא תישאר פה עם ילדיה, ותארח 150 יהודים שעלו ארצה מחרקוב, בליל סדר ציבורי שיתקיים בכפר סיטרין בצפון.
נערכים לחלוקת מצות בקהילה היהודית בקישינב
"מכיוון שמוטל עוצר אחרי השעה 20:00, יגיעו עוד מאה אנשים לקראת ליל הסדר, הם יחגגו שם ואחר כך יישארו לישון בבית הכנסת", מספרת הרבנית. "למעשה הם ישהו בבית הכנסת עד חול המועד". מדובר בלמעלה מ-48 שעות, מאחר שהחג בחו"ל אורך יומיים.
הרבנית מספרת כי "פדרציית הקהילות היהודיות" של אוקראינה, המאגדת את 160 הקהילות ברחבי המדינה, מספקת כמויות גדולות של מצות, מיץ ענבים, בשר ועזרה ראשונה. "זה חשוב במיוחד כעת, כשבחרקוב יש מחסור גדול מאוד באוכל ובמוצרים פרא-רפואיים", היא מדגישה. בחרקוב יחלקו גם אלפי ערכות למי שירצה לעשות את ליל הסדר בביתו: "יש לנו ארבעה נהגים אמיצים שנוסעים תחת אש ומסייעים לקשישים ולחולים. הם מלאכים".
עשרות אלפים מיהודי אוקראינה מקבלים בימים אלה ערכות מיוחדות של עזרה ראשונה, למקרה שייפגעו מהפצצות, נוכח העובדה שבתי המרקחת בערים – במיוחד בחזית – אינם פעילים, וקיים קושי רב להשיג ערכות לטיפול בפצעים. הן כוללות, בין היתר, מכשיר חד-פעמי לנשימה מלאכותית, שמיכת תרמו, פולידין, מי חמצן ועוד – ומיועדות ליהודים בקייב, חרקוב, מיקולייב, צ'רניהיב, סומי, פולטבה, חמלניצקי, ז'יטומיר, ויניצה, ברדיצ'ב, איוונו-פרנקובסק ועשרות קהילות נוספות, כמו גם לבתי יהודים בערים קטנות ובעיירות שבהן אין קהילה יהודית.
דניפרו: הצבא מלווה את משאיות האספקה
דניפרו, "בירת העסקים" של אוקראינה, מכונה בפי רבים גם "בירת היהדות" של המדינה, ורבני הקהילה עובדים סביב השעון כדי לספק צרכים בסיסיים של פסח לעשרות הקהילות. בשנים האחרונות קיימה "פדרציית הקהילות היהודיות" של אוקראינה, עם שליחי חב"ד, כ-200 סדרי פסח ציבוריים - אבל השנה המספר יהיה קטן בהרבה. גם העוצר, שנכנס לתוקפו ב-18:00, יקשה על ניהול אירועים קהילתיים.
הרב מאיר סטמבלר, יו"ר הפדרציה, שוהה בדניפרו. מהרגע שבו פרצה המלחמה הוא ממעט בשינה, ועסוק סביב השעון – כולל בשבתות, באישור הלכתי – בחילוץ יהודים מערי החזית באמצעות מערך של אוטובוסים ורכבות ששכר, לצד שליחת ערכות של עזרה ראשונה, מצות, יין ואוכל ליהודי המדינה.
"רכשנו 50 אלף ערכות של מצות עבודת יד מהודרות, שרובן נאפו במאפייה כאן בדניפרו עוד לפני המלחמה, לצד מיץ ענבים, אוכל ובשר כשר – וצירפנו למארזים ערכות עזרה ראשונה", הוא מספר בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו שולחים את המוצרים עם נהגי אוטובוסים שמוציאים פליטים, בסיוע של הצבא, ומביאים אותם למרכזי הקליטה שלנו בדניפרו, בטרם העברתם אל מחוץ לגבולות המדינה".
בלדייאק: נרות השבת שימשו לחימום
הוא מוסיף כי בדניפרו יתקיימו כמה אירועי ליל הסדר ציבוריים, עם רב העיר הרב שמואל קמינצקי. "אשתי והילדים בארץ, וברור לי שחייב לקרות איזה נס כדי שנחגוג יחד. אני לא רוצה לחשוב על מציאות אחרת, שבה בחג הגאולה הזה נהיה עדיין בעיצומה של המלחמה הנוראה הזו".
באיזה מצב נמצאות הקהילות היהודיות שנשארו באזורי הלחימה?
"בבלדייאק, למשל, אין חשמל ואין גז, הם קופאים שם. אחד מבני הקהילה כתב לי בווטסאפ במוצ"ש, והודה לי על נרות השבת שהם קיבלו מאיתנו. הם הראו לי איך הם מחממים את האזור ואיך הם מבשלים עם נרות השבת שלנו. זה מאוד ריגש אותי".
האנשים האלה רוצים להתפנות ולהגיע לישראל?
"בהחלט. אנחנו מפנים כל יום בין 700 ל-1,200 יהודים ברכבות ואוטובוסים למולדובה, לוורשה ועכשיו גם למחנה פליטים בהונגריה. חלקם הגדול עולה לארץ. בהתחלה לא קיבלו אותם יפה, אבל עכשיו יש שינוי מהותי. כיהודים, כרבנים, כתנועת חב"ד, אנחנו מאוד מעודדים יהודים שכבר יוצאים מפה, מהגלות – להגיע לגאולה, לארץ הקודש. לא ללכת למקומות אחרים. זה מאבק וצו השעה, וישראל צריכה לחבק אותם".
אודסה ולבוב: היתרים הלכתיים לחרוג מהמסורת
אודסה נמצאת בימים האחרונים על הכוונת. "בגלל העוצר נעשה לתלמידי בתי הספר שלנו והוריהם ליל סדר ציבורי, שיתחיל ב-18:00 ויסתיים עד 20:00, כדי שאנשים יספיקו לחזור לבתיהם", מספר רב העיר ושליח חב"ד, הרב אברהם וולף. "בנוסף, שכרנו מלון לתשעה ימים, וישהו בו 300 מחברי הקהילה בכל ימות החג. כך נוכל לערוך את ליל הסדר כהלכתו, ללא צורך לצאת לרחוב בשעת העוצר. אין ספק שזה יהיה פסח שונה, אבל אני מקווה ש'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל' – ועוד נראה ניסים".
הרב מענדל גוטליב, מנהל בית חב"ד בלבוב, שכר מסעדה מפוארת במרכז העיר שאותה הוא מכשיר, כדי לקיים בה את סעודת החג. להערכתו, ישתתפו בליל הסדר הראשון כ-150 בני אדם – ובלילה השני כמה עשרות. "דווקא בזמן הזה, יהודי לבוב שמחים להתלכד ולהגיע לכל אירוע קהילתי, מתוך תקווה שנזכה לשלום ולחירות אמיתית", הוא אומר. "בגלל העוצר, ליל הסדר יהיה קצת חריג מבחינה הלכתית, אבל קיבלנו לכך היתר כי זה מצב של פיקוח נפש".
קייב: כמעט שלושה ימים בבית כנסת
רבה של קייב ושליח חב"ד, יונתן מרקוביץ, יארגן בבירת אוקראינה שידעה את זוועות המלחמה, שלושה לילות סדר ציבוריים בשלושה מוקדים שונים. בכל אחד מהם צפויים להשתתף עשרות, והם יישארו לישון במבנים שבהם תתקיים סעודת החג בגלל העוצר ברחובות, כלומר לשהות במקום יותר משתי יממות.
לדברי מרקוביץ, "בנוסף לאירועים הקהילתיים, אנשים שירצו לעשות ליל סדר בבית יקבלו מזון, מצות ויין – כלומר, זו גם עזרה הומניטרית בתקופה שבה לא קל להשיג מזון וגם סיוע לחג בחבילה אחת".
ב"פדרציית הקהילות היהודיות" באוקראינה מזהירים מפני מחסור חמור במוצרי מזון ומוצרים פרא-רפואיים. לדברי הרב סטמבלר, "הסיוע שאנחנו שולחים הוא חשוב ומציל חיים במקומות שאין בהם מזון ודברים בסיסיים כמו פולידין, מכשירים לנשימה מלאכותית ועוד – אבל התקציבים שלנו אוזלים בקצב מהיר. אנחנו זקוקים לערבות ההדדית. אני חושש מתרחיש שבו לא נוכל לשלוח עוד מוצרים הומניטריים. זה מדיר שינה מעיניי".
מולדובה: הפליטים יחגגו בכמה סדרים
גם מחוץ לאוקראינה, בגבולות שבהם שוהים הפליטים הרבים, נערכים לליל סדר אחר ושונה. אם במשך שנים הייתה אוקראינה ספקית המצות למולדובה, ממאפיית המצות הגדולה של קייב – הרי שהמלחמה שינתה הכול, ומולדובה היא שתספק השנה מצות גם לקהילות היהודיות באוקראינה.
כ-500 פליטים יהודים שוהים בימים אלה במולדובה, רובם בקישינב, כך מעריך הרב מנחם מענדל אקסלרוד, מבית חב"ד קישינב – ואולם בוועידת רבני אירופה מתכוננים להפעיל שני סדרי פסח מותאמים עבור למעלה מאלף פליטים יהודים. ככל הנראה, קשה לאמוד במדויק את מספרם של הפליטים, מאחר שרבים מהם ממשיכים הלאה לאחר יומיים-שלושה.
הרב אקסלרוד מספר על כמה סדרים של פליטים, המתארגנים בימים אלה במדינה: "יש לנו ליל סדר מרכזי פה, בקישינב – וגם בבנדרי, בטירספול ובבלצי. אנחנו נערכים להשתתפות של כמאה אנשים בקישינב וכמאה בבנדרי, ועוד 50 איש בבלצי ו-50 בטירספול. בסך הכול, כ-300 איש ישתתפו בסדרים, ואני מעריך שכשליש מהם יהיו פליטים".
הרב יודע לספר כי גם בקרב בני הקהילה היהודית בעיר בלץ, מרחק שעתיים נסיעה מקישינב, המצב דומה. "גם שם אין דירות להשכיר, כל החדרים בבתי המלון תפוסים – כי גם העיר שלהם קלטה הרבה מאוד פליטים. בכל מקום, לא רק בקישינב, שיעור גבוה מהמשתתפים הם הפליטים".
הכנות גדולות ממטבח כשר אחד בקישינב
לדברי הרב אקסלרוד, "בעבר הייתה לנו הזמנה של טונה מצות מאוקראינה – ועוד השלמות מישראל. האפשרות של אוקראינה לא קיימת, לכן גם הגדלנו את הזמנת המצות מישראל, ושילבנו גם הזמנות מכמה נקודות באירופה. זה יוצא למעלה מטונה וחצי מצות. את רובן אנחנו מחלקים לפני הפסח, כדי שלאנשים שלא מגיעים לסדרים המרכזיים, תהיה אפשרות לחגוג פסח בבית.
"חוץ מזה, הוספנו 500 ליטר של מיץ ענבים ועוד כל מיני מוצרים לפסח, והרבה מזה אנחנו מחלקים לאנשים. בסך הכול, יהיו לנו ארוחות גדולות יותר מאשר בכל שנה. לכן אנחנו מביאים איש צוות מיוחד מהארץ, כדי שיפקח על כשרות המטבח ויתגבר את הצוות שלנו, כך שנצליח לעמוד בכל המשימות בהצלחה".
את האוכל לכל הסדרים מכינים במטבח של הקהילה בקישינב. "נשלח את זה לבנדרי, לטירספול ולבלץ. מדובר ביומיים חג, כך שזאת כמות כפולה של מנות. אין לנו מטבחים כשרים בערים אחרות. את האוכל אנחנו שולחים ארוז, עם פלטות לחימום, כדי שיהיה חם וטעים. כמו כן, אנחנו מביאים מישראל ארבעה רבנים ותלמידי ישיבות שיערכו את ליל הסדר בערים הנוספות".
"לחגוג את הפסח הרחק מהרעב והפחד"
בוועידת רבני אירופה מתכוננים לעשרות סדרי פסח עבור אלפי פליטים יהודים שנמלטו מאוקראינה אל המדינות השכנות פולין, רומניה, מולדובה והונגריה. בפולין מדובר ב-15 סדרי פסח ברחבי המדינה, ובהם למעלה מ-1,500 פליטים, כשעל הכול מנצח רבה של המדינה, מיכאל שודריך. רבני הקהילות – חברי הוועידה – ייעזרו בצוות שדובר אוקראינית כדי לסייע בתרגום עבור הפליטים.
"קהילת תקווה", שנמלטה מהעיר אודסה שבאוקראינה, תחגוג את ליל הסדר בעיר נפטון שבדרום-מזרח רומניה. למעלה מ-1,200 איש מונה הקהילה, ומי שיהיו אמונים על ההכנות לחג הם הרב הראשי באודסה, שלמה בקשט, ורב הקהילה, רפאל קרוסקל.
הוועידה החלה להוציא לפועל תוכנית ארוכת טווח למציאת בתי קבע לפליטים מאוקראינה, בקהילות היהודיות שבאוסטריה ובגרמניה. "אנחנו עושים הכול כדי להבטיח חיים טובים יותר לאלפי פליטים יהודים עקורים, שעזבו את בתיהם נוכח המלחמה", מספר הרב שודריך. "כעת, כשהם הרחק מכלל סכנת חיים ורעב, הם יוכלו לשבת ולחגוג את הפסח עם שאר העם היהודי".
גדי גרוניך, מנכ"ל וראש הסגל של נשיא קרן CER, הוסיף: "אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להעניק רשת של ביטחון ותמיכה לאלפי הפליטים ברחבי היבשת, פיזית ורוחנית, כזו שתיתן להם יציבות לטווח הארוך".
