רבות הדרכים להילחם בסרבני גט: בית הדין הרבני האזורי בירושלים הורה לאדם שלא להשכיר דירת מגורים לגבר המעגן את אשתו וכולא אותה בנישואיהם הכושלים, למרות בקשתה להתגרש. הדיינים קבעו כי בעל הבית ובעלי בתים אחרים צריכים למנוע מהסרבן לדור בנכסיהם, ובכך להותירו ללא קורת גג, כאמצעי לחץ למתן גט ולשחרור האישה. ככל הידוע מדובר בפעם הראשונה שבה בית דין רבני נוקט סנקציה כזו במסגרת תיק גירושין.
בני הזוג נישאו לפני כ-15 שנה והביאו לעולם חמישה ילדים, אך בהמשך עלה הקשר על שרטון והאישה ביקשה להיפרד. למרות נחישותה, ועל אף הזמן הרב שחלף מאז – יותר מארבע שנים – הבעל מצהיר כל העת כי הוא אוהב את אשתו וכי אין בכוונתו לתת לה את הגט המיוחל. לדבריו, היא מוסתת על ידי צד שלישי שדוחף אותה לפרידה לא מוצדקת. בית הדין לא קיבל את טענותיו, ובשנת 2019 פסק כי הוא חייב לגרשה.
האיש הוסיף לעמוד בסירובו, ולבקשת העגונה – באמצעות ארגון "יד לאישה" של רשת "אור תורה סטון" המלווה אותה – הטילו עליו הדיינים סדרה של עיצומים חברתיים ודתיים בתקווה לשבור את עקשנותו. עורכת הדין והטוענת הרבנית דינה רייטשיק, המייצגת את המסורבת, הסבירה כי הסנקציות המקובלות, כמו שלילת רישיון נהיגה או הגבלת חשבון בנק, לא היו מועילות במקרה זה.
מכיוון שמדובר באברך חרדי, הוחלט לנקוט בחרם המכונה "הרחקות דרבנו תם", כגון איסור לשתפו במניין תפילה או ללמוד עמו תורה, במטרה להוקיעו מהקהילה הדתית שבה הוא חי. אלא שכולל האברכים שאליו משתייך הסרבן לא שיתף פעולה עם בקשת בית הדין ועם המאמצים להתיר את האישה, ואנשיו אף בחרו לסייע לו מבחינה כלכלית ובתחומים אחרים.
עו"ד וטו"ר דינה רייטשיקבעקבות כך, ביקשה עו"ד רייטשיק מהדיינים להפעיל באופן חריג סעיף אחר בהרחקות, המורה לבעל הדירה שאותה שוכר האיש שלא לחדש את החוזה ביניהם, שתוקפו פג בקרוב, כחלק מהאיסור לבוא עם סרבן הגט בכל קשר ממוני. בשבוע שעבר אישר בית הדין את הבקשה, תוך שהוא נסמך על מקורות הלכתיים ועל סמכותו החוקית לעשות כן, כמעוגן בפסיקת בג"ץ משנת 2013.
